בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
המידע הרפואי שלי שווה מיליארדים. אז למי הוא שייך?
(צילום: streame)
כשמטופל מגיע כיום למחלקה לטיפול נמרץ, כל פעימת לב, מדדי חמצן בדם או נתוני הנשימה מתועדים ונשמרים. אבל המערכת לא תמיד עושה שימוש מלא בנתונים. בעידן הבינה המלאכותית, המידע הזה הפך לנכס כלכלי ומדעי מבוקש. פרופ' דני איתן, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם וחוקר במכון TERA בטכניון, רואה את עוצמת המידע הזה מדי יום במחלקה שלו. "היום אנחנו 'זורקים' 99.9 אחוז מהנתונים," שיתף במהלך וועידת החדשנות של בית החולים ו-ynet.
דני איתןפרופ' דני איתןדוברות המרכז הרפואי רמב"ם
"אם נאסוף את המידע, ונפעיל עליו את כלי הבינה המלאכותית, היכולת שלנו להרחיב את המסוגלות שלנו - אפשר רק לדמיין". איתן הוסיף כי היום האנושות משתפת מידע פרטי גם מחוץ לבית החולים – שבסופו מגיע לענקיות הטכנולוגיה. "כולנו מייצרים המון מידע כל הזמן, עם השעונים החכמים, האינטראקציות מול הצ'ט.
לטענתו, מערכת הבריאות רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל של המידע שברשותה, וכי בעזרת שימוש נכון ויעיל בעתיד, מערכות AI יוכלו לנתח בזמן אמת את מצבו של מטופל, להשוות אותו למקרים דומים בקופות החולים ובספרות המקצועית, ולסייע לרופאים לקבל החלטות מדויקות ואמינות יותר. "בכל פעם שמפתחים כלי איסוף נתונים חדש - אנחנו מגלים דברים חדשים," הוא משתף. "אם נפחד מזה, אנחנו עושים עוול לחולים ולמטופלים".
מיכל צוכמןד"ר מיכל צוכמןדוברות המרכז הרפואי רמב"ם
ד"ר מיכל צוכמן כץ, סמנכ"לית חדשנות ומחקר מכבי שירותי בריאות, הדגישה כי המידע הרפואי הוא "נכס אסטרטגי למערכות הבריאות ולמדינה." לדבריה, שילוב המידע שנאסף בבתי החולים עם הנתונים ארוכי הטווח שמחזיקות קופות החולים עשוי לספק לרופאים תמונה רפואית רחבה, עמוקה ומדויקת יותר. "עם זאת, יש לנו גם אחריות לשמור על אמון המטופלים שנותנים לנו אמון בשמירת הדאטה ובשימוש לקידום הרפואה".
ליאור בונפיס, סגן נשיא לתפעול בפיליפס הגלובלית ונשיא ומנכ"ל פיליפס ישראל, הסכים כי השימוש בנתונים חיוני להתקדמות הרפואה והטמעת מערכות מתקדמות בתחומי הדימות והרדיולוגיה.
ליאור בונפיסליאור בונפיסדוברות המרכז הרפואי רמב"ם
"אם ננעל את המידע הזה בתוך כספת, לא נוכל להשתמש בו. גם המטופל יפסיד וגם העולם כולו יפסיד," אמר. "צריך להשיג את אמון הציבור שיש גופים שיודעים להשתמש במידע שלהם. יחד עם זאת, להמשיך ולשמור על האנונימיות." בונפיס הדגיש כי מערכות ה-AI לא נועדו להחליף את הרופא אלא לשמש לו כ"טייס משנה" חכם שיודע לתעדף נתונים, לחבר את המערכות השונות ולסייע לו להיות מקצועי ומדויק יותר בשטח.
פרופ' טליה מירון שץ, פרופסור בפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו ומנכ"לית BuddyNSoul, הציגה זווית פסיכולוגית והתנהגותית על הרופא האנושי שלא תמיד יודע הכל על המטופל. "כמה באמת מודים בפני הרופא, 'אני עישנתי, עשיתי ככה וככה'? אנחנו לא תמיד מספרים, ואז הוא לא באמת יודע".
טליה מירוןפרופ' טליה מירון שץדוברות המרכז הרפואי רמב"ם
אי הדיווח, לדבריה, עלול להשפיע לרעה על תוצאות הטיפול. "אני חושבת שיש כאן הזדמנות מאוד גדולה, כי אם כל המידע עליי מצטבר יכולים לתת לי מידע טוב יותר, ודאי שאשמח לזה."
ומה לגבי האפשרות שמטופלים יקבלו כסף בתמורה לשימוש במידע שלהם? פרופ' מירון שץ מסתייגת בתוקף מהרעיון. "אם נציע כסף, אוי ואבוי לנו, כי אז הפכנו את זה למסחר," אמרה. במקום תשלום כספי, לדבריה, מערכת הבריאות צריכה לפעול ליצירת דיאלוג פשוט, שקוף ומרגיע, שיבהיר למטופל כיצד השימוש בדאטה האישי שלו מתורגם ישירות לשקט נפשי ולבריאות טובה יותר.
בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם