דקות אחדות לפני שהתיישבנו לשיחה נכנסה לחדרה של ד"ר מיכל מקל, מנהלת בית החולים רמב"ם בחיפה, מזכירתה ובידיה סלסלת מתוקים שעליה פתקית הממוענת לצוותי המחלקה לטיפול נמרץ. "תודה על הטיפול המסור בחיילים", כתב בה מפקד אחד הגדודים שטופלו בבית החולים רמב"ם. זו הייתה עוד הבעת תמיכה מני רבות שהגיעה לבית החולים רמב"ם, שעומד בשבוע האחרון בעין הסערה לאחר טענות קשות שהופנו נגדו על טיפול לא הולם לכאורה בפצוע צה"ל, על ידי חברי צוות מהמגזר הערבי.
"קיבלנו הרבה פניות גם ממטופלים ובני משפחה של מטופלים, חיילים ולא חיילים, שטופלו פה וכאב להם לשמוע את ההאשמות האלה, והם ביקשו לתמוך ולהגיד שקיבלו טיפול מצוין", אומרת ד"ר מקל בריאיון ראשון מאז המקרה, ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם הצבא. שוחחתי עם הקרפ"ר (קצין רפואה ראשי), שסומך לחלוטין על הטיפול הניתן בבית החולים. הצבא מאוד מעורב פה בטיפול בחיילים, אנחנו ביחסי עבודה מצוינים וקיבלנו מהם גיבוי לטיפול המצוין שניתן לפצועים".
הסערה שהתחוללה בעקבות טענתה של אחת המשפחות, ההתנגחות הפוליטית וההאשמות על רקע גזעני הצליחו לערער את המרקם הייחודי והעדין בין המגזר היהודי והערבי במערכת הבריאות בישראל. בית החולים זכה אמנם לתמיכה מקצה לקצה בתוך מערכת הבריאות מצד מנהלי בתי חולים אחרים, ההסתדרות הרפואית והאיגודים המקצועיים, אך העננה עדיין מרחפת. ד"ר מקל מבקשת להבהיר כי "זהות מגזרית היא נון-אישיו מבחינת בית החולים. אנשים מגיעים למקומות שהם מגיעים אליהם בבית החולים - למקצוע, לתפקיד, לקידום, בזכות הכישורים והיכולות. בהתייחסות הראשונית שלי, במכוון, לא התייחסתי בכלל לזהות המגזרית של הצוות.
"זהות מגזרית היא נון-אישיו מבחינת בית החולים. אנשים מגיעים למקומות שהם מגיעים אליהם בבית החולים - למקצוע, לתפקיד, לקידום, בזכות הכישורים והיכולות. בהתייחסות הראשונית שלי, במכוון, לא התייחסתי בכלל לזהות המגזרית של הצוות"
"זה היה נראה לי לא-רלוונטי בכלל מה היה ההרכב המגזרי של הצוות, אבל אני מבינה שזה מה שהעסיק הרבה אנשים, כך שלצורך העניין, התשובה היא לא, הם לא היו רק מהמגזר הערבי, הצוות במשמרת היה צוות מגוון של רופאים ואחים ואחיות יהודים וערבים. הכונן לצורך העניין היה חובש כיפה, ואחד האחים לדוגמה, בצוות הסיעודי, מתוך המגזר הערבי, הוא חייל, משרת פעיל במילואים, והיו גם אחיות יהודיות ואחרים".
"אין שום אמת בתלונות"
לדברי ד"ר מקל, האירוע נבדק על כל פרטיו. "נעשה בירור עם כל אנשי הצוות ששהו במשמרת: מנהלים, צוות סיעודי, רופאים בכירים, כונן, טכנאי הנשמה", היא אומרת. "מערך הבירור והתחקור שגור בעבודת בית החולים, מתלונה על יחס בלתי הולם ועד תלונה על אירוע משמעותי יותר עם טעויות רפואיות. גם התלונה הזו, על אף שהתקבלה דרך פוסט באינסטגרם, עברה בירור, ונעשה תחקור משמעותי של כל אנשי הצוות ששהו במשמרת. זה לא צוות שהוא חדש או שאני לא מכירה. זה צוות ותיק, מיומן ומנוסה, ומהבירור עלה שאין שום אמת בתלונות".
הפוסט שהצית את הסערה
(צילום: מתוך האינסטגרם)
הסערה החלה אחרי שאחיו של לוחם שנפצע קשה בלבנון וטופל ברמב"ם תיאר בפוסט באינסטגרם כיצד צוות דובר ערבית במחלקה נעל את דלתות המחלקה בפני המשפחות, ולפי הטענה התייחס לפצוע ולחבריו בגסות ("הפכו אותו במיטה בברוטליות, 'כמו סרדין'").
"טיפול נמרץ הוא לא מחלקת אשפוז רגילה. מטופלים בטיפול נמרץ הם המטופלים הקשים ביותר בבית החולים, חלקם הגדול מונשמים ומורדמים", מסבירה ד"ר מקל. לדבריה, המצב הרגיש והמורכב שבו מאושפזים המטופלים מצריך טיפול אינטנסיבי מסביב לשעון. "אם במחלקה פנימית אחות מטפלת ב-10-8 מטופלים, בטיפול נמרץ היא מטפלת בשני מטופלים, כי הטיפול שנדרש הוא הרבה יותר אינטנסיבי". בשל כך, ברוב שעות היום המחלקה סגורה לביקורי משפחות. "צריך לזכור שבסוף, כשבני משפחה מבקרים מטופל, זה משליך גם על מטופלים אחרים באותו חדר או בסביבה, על איכות הטיפול ועל פרטיות המטופל. בטיפול נמרץ אצלנו, בדומה למחלקות טיפול נמרץ אחרות בארץ ובעולם, הביקור מוגבל לפעמיים ביום. זה גם רשום על הדלת, זה לא שיש כאן פתאום מחלקה שנסגרה בהפתעה בשעות הלילה".
"חלק מהזמן שהתה המשפחה, ובחלק שלא היה ניתן, ביקשו מהמשפחה לצאת, משום שהיו מטופלים אחרים שהתקבלו, או שהטיפול בהם דרש איזושהי חשיפה באופן כזה שאי אפשר היה לאפשר למשפחות להישאר. זה הסיפור. זה הנוהל במחלקה, החריג הוא שאנחנו מאפשרים לבני משפחה של חיילים לשהות לצד המטופלים"
עם זאת, ד"ר מקל מסבירה כי בשנה האחרונה, ועל רקע המלחמה הממושכת, ביקשה להתיר לבני משפחה של חיילים פצועים לשהות לצד יקיריהם זמן ממושך יותר. "כשמדובר בחיילים, הרגישות של כולנו עולה, ורציתי לאפשר למשפחות להיות כמה שניתן ליד המטופלים, וזה באמת מה שקורה".
"ש פה צוות שהוא מאוד מאוד פגוע, ואת זה נצטרך לשקם". מפגן הזדהות של עובדי בית החולים עם צוות המחלקה
(צילום: בית החולים רמב"ם)
ד"ר מקל מסבירה כי בלילה שבו לכאורה התרחשה התקרית, ביום שישי לפני כשבוע, התבקשו המשפחות לצאת מהמחלקה בשל הצורך לשמור על פרטיותם של מטופלים אחרים. "חלק מהזמן שהתה המשפחה, ובחלק שלא היה ניתן, ביקשו מהמשפחה לצאת, משום שהיו מטופלים אחרים שהתקבלו, או שהטיפול בהם דרש איזושהי חשיפה באופן כזה שאי אפשר היה לאפשר למשפחות להישאר. זה הסיפור. זה הנוהל במחלקה, בסוף החריג הוא שאנחנו מאפשרים לבני משפחה של חיילים לשהות לצד המטופלים".
כשהפוליטיקאים נכנסו לתמונה
באשר לטענות על הפיכתו במיטה של המטופל בברוטליות, מסבירה ד"ר מקל כי לעיתים נדרש לסובב במיטה, לצורך טיפול, מטופלים שנמצאים בשכיבה ואינם יכולים לנוע מעבר לכך. "הדבר הזה נעשה ברגישות הגדולה ביותר. מדובר בחולים קשים שסובלים לעיתים מפצעים וכוויות. הצוות עושה שימוש במשככי כאבים כדי לצמצם למינימום את הכאב. אני יכולה לשער שמטופל כזה או אחר, עם פגיעה כזו או אחרת, יכול לחוש איזשהו כאב בעת הסיבוב. אבל הפער בין כאב שמטופל יכול לחוש בעת שינויי תנוחה לצורך פעולה או טיפול מסוים, לבין התעללות, טלטול וכן הלאה, הוא עצום. זה אירוע אחר לגמרי, שכמובן לא קרה".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ומנכ"לית רמב"ם ד"ר מיכל מקל בפגישה עם משפחות פצועים ועם הצוות. בה בעת, פוליטיקאים ניצלו לרעה את המקרה לקושש הון פוליטי
(צילום: הקריה הרפואית רמב"ם)
כאמור, בית החולים דחה ודוחה את הטענות, אך הפוסט תפס תאוצה ברשתות החברתיות, והספיק להצית סערה ציבורית ופוליטית, כשגם שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הצטרפו לקלחת. "הצטערתי שמי שיצא בתקשורת עם איזושהי אמירה שאומרת שזה חמור מאוד, לא המתין קודם לבדיקת העובדות, ושיצאו האשמות מבלי לבדוק את הפרטים", אומרת ד"ר מקל. "גם כשאני קיבלתי את התלונה, לא נתתי מענה מיידי שלא היה שום דבר, אלא בדקתי קודם את הדברים". מנגד, לדבריה, היו גם מי שהמתינו לבירור הפרטים. "היו הרבה שפנו אליי, גם שרים, כולל שר הבריאות, שרצה לשמוע ממני, והוא קיבל מענה על כל סוגיה וסוגיה".
"אני יכולה לשער שמטופל כזה או אחר, עם פגיעה כזו או אחרת, יכול לחוש איזשהו כאב בעת הסיבוב. אבל הפער בין כאב שמטופל יכול לחוש בעת שינויי תנוחה לצורך פעולה או טיפול מסוים, לבין התעללות וטלטול, הוא עצום. זה אירוע אחר לגמרי, שכמובן לא קרה"
"הדבר הראשון שחשבתי עליו זה המטופל, כי זה הדבר הכי חשוב, לברר מה בדיוק היה שם. הדבר השני שחשבתי עליו זה הצוות, והבנתי שאנחנו נכנסים לבעיה, כי זה מעורר עניינים מגזריים, שיושבים על דברים אחרים, וזה הרבה יותר גדול מבית החולים", מוסיפה ד"ר מקל. "בסוף יש לי פה את הצוות של המחלקה, שהוא כל כך מסור, כל כך מקצועי, שעובד לילות כימים בטיפול במטופלים, שנותן את הלב והנשמה ללא קשר למגזר שממנו הוא מגיע, ושרק בחודשים האחרונים טיפל מסביב לשעון בעשרות פצועי צה"ל, והרגשתי שיש פה פגיעה אנושה בצוות. ובסוף זה מה שנשאר, כי פוסט עולה ויורד ונשכח, אבל יש פה צוות שהוא מאוד מאוד פגוע, ואת זה נצטרך לשקם".
"החייל הודה על הטיפול"
לדבריה, מאז האירוע חשים הצוותים פחד. "ההתלהמות הזו בתקשורת על ידי גורמים שונים משפיעה. בסוף אזרחים ניזונים מכך, והם שמעו 'התעללות בחיילי צה"ל', שזה מבחינתם הדבר הנורא ביותר שיכול להיות", אומרת ד"ר מקל. "מאז האירוע קיבלנו טלפונים לבית החולים ולמחלקה, מכתבים עוינים, וגם נתקלנו באזרחים שהגיעו פיזית לבית החולים והתפרצו למחלקה בצעקות. הצבנו במחלקה מאבטח לימים הקרובים כדי להגן על הצוות, כי הם חוששים". כמו כן, הוכנס למחלקה גם צוות התערבות שכולל פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, לצורך עיבוד האירוע ותמיכה בצוות.
באשר לדיווחים לפיהם אנשי הצוות לא חשו כי בית החולים מגבה אותם באופן מלא, אומרת ד"ר מקל כי "התגובה שלי לציבור הייתה לפי מה שחשוב עכשיו לאזרחי ישראל: העובדה שהאירוע לא התרחש, ולא מה היה הרכב הצוות. אבל בתוך הצוות הבהרתי בשיחות פנימיות שאסור לתת לאנשים מבחוץ למשוך אותנו למקום הזה, ושיהיה ברור שיש לצוותים ברמב"ם גיבוי מלא של ההנהלה".
"בסוף יש לי פה את הצוות של המחלקה, שהוא כל כך מסור, כל כך מקצועי, שנותן את הלב והנשמה ללא קשר למגזר שממנו הוא מגיע, ושטיפל בעשרות פצועי צה"ל, והרגשתי שיש פה פגיעה אנושה בצוות. ובסוף זה מה שנשאר, כי פוסט עולה ויורד ונשכח, אבל יש פה צוות שהוא מאוד מאוד פגוע"
במערכת כמו מערכת הבריאות, שפועלת מאז ומתמיד בדו-קיום, ופועלים בה צוותים רפואיים כתף אל כתף, יהודים וערבים, סערה שכזו עלולה להיות נפיצה במיוחד ולעורר משקעים ומתחים. ד"ר מקל מדגישה כי "מערכת הבריאות היא מערכת מיוחדת בהיבט הזה של השילוב המגזרי. ברמב"ם, כמו במערכת הבריאות כולה, שליש מהעובדים הם מהמגזר הערבי. מבחינתנו, הנושא הזה של גיוון בצוות המטפל, במיוחד בעיר חיפה, שזו עיר מעורבת, הוא מקור לגאווה. יש ברמב"ם משהו מיוחד במרקם האנושי ובאופן שבו אנשים עובדים ביחד, ואירוע כזה בהחלט מערער את יחסי העבודה והמרקם האנושי המיוחד הזה שמתקיים בבית החולים ובכל מערכת הבריאות".
ביום ראשון, מיד עם תחילתה של הסערה, וכפי שתוכנן מראש, עבר המטופל לבית החולים שיבא, כשהוא בהכרה ובמצב יציב. "הוא הודה על הטיפול, כך גם בני משפחתו. מתוך המטופלים שהגיעו איתו, שניים עדיין מאושפזים ומקבלים טיפול מצוין, וכך גם הפידבק שניתן מצד המשפחות", אומרת ד"ר מקל.
גל תמיכה בבית החולים מצד עמיתים ואיגודים. ד"ר מיכל מקל, מנכ"לית בית החולים רמב"ם
(צילום: אלעד גרשגורן)
הסערה הנוכחית שהתרחשה ברמב"ם חושפת את המתיחות הקיימת ממילא בין המגזרים, במיוחד לאחר 7 באוקטובר. מסקר שנערך על ידי יוזמות אברהם ואגודת הגליל בדצמבר 2025 עולה כי 65% מהעובדים הערבים נתקלו בהתבטאויות פוגעניות מצד מטופלים יהודים, בעוד 37% מהיהודים חוו פגיעה מצד מטופלים ערבים. ועם זאת, ישנה הסכמה רחבה על הצורך בתיקון: 86% מהערבים ו-77% מהיהודים שהשיבו לסקר מאמינים כי המערכת חייבת לפעול אקטיבית לחיזוק מרקם היחסים.
"מה שמייחד את מערכת הבריאות זה שיש פה מטרה. יש משימה משותפת שצריך לעמוד בה, שזה טיפול במטופלים, בין אם מטופלי שגרה, פצועי מלחמה או טילים, או הפעלת בית החולים התת-קרקעי, זה מה שמחבר את הצוות"
"סביב 7 באוקטובר, בתקופה המיידית, אנשים הביעו הרבה יותר עמדות, משני המגזרים. היה כעס מצד אחד, וחשש מצד שני, ולכן היינו צריכים לגבש קווים מנחים במרחבים הציבוריים", אומרת ד"ר מקל. עם זאת, היא מדגישה כי "בסוף מה שמייחד את מערכת הבריאות זה שיש פה מטרה. יש לנו משימה משותפת שצריך לעמוד בה, שזה טיפול במטופלים, בין אם מטופלי שגרה, פצועי מלחמה או טילים, או הפעלת בית החולים התת-קרקעי, זה מה שמחבר את הצוות".
מאז תחילת השבוע יצאו בכירים במערכת הבריאות ואיגודי עובדים בגל תמיכה בבית החולים, בין השאר ההסתדרות הרפואית, איגוד מנהלי ומנהלות בתי החולים, פורום דקאני הפקולטות לרפואה בישראל, ואיגוד רופאי בריאות הצוות. "כל התגובות חיממו את הלב, היה כיף לקבל את התמיכה הזו, אבל זה גם מובן מאליו. בסוף נקלענו פה לסיטואציה, ואני חושבת שמנהלי בתי חולים אחרים מבינים מה המשמעות, שאחרי שהסערה נגמרת, זה נשאר בבית, שצריך לשקם את הצוות הפגוע הזה".
