בשיתוף אסטרהזניקה
ה'מרה' – נוזל ירקרק המופרש על ידי הכבד לדרכי המרה התוך-כבדיות ומשם עוברת לדרכי המרה החוץ כבדיות ולצינור מרה משותף שנפתח במעי, כאשר חלק מנוזל המרה נשמר בכיס מרה. תפקיד המרה לסייע בפירוק השומנים וספיגתם בגוף.
מה ההבדל בין סרטן כבד לסרטן בדרכי המרה?
סרטן כבד מחולק לשניוני (למעשה מדובר בגרורות שנשלחו מגוש סרטני ממקור אחר) ולראשוני (שנוצר מתאי הכבד עצמו). שני הסוגים העיקריים של סרטן הכבד הראשוני – הם: קרצינומה ממקור תאי הכבד – HCC (Hepatocellular Carcinoma) וסרטן ממקור דרכי מרה – Cholangiocarcinoma.
הסוג השכיח ביותר הוא - אדנוקרצינומה. מדובר בתאים ממאירים מסוג של תאי אפיתל שמקורם בדופן כיס המרה או דרכי המרה. כאשר מדברים על סרטן ממקור דרכי מרה, משתמשים במושג כולנגיוקרצינומה, שיכול להתפתח גם בדרכי המרה שבתוך הכבד וגם בדרכי המרה החוץ כבדיות.
ככלל, מדובר בגידולים נדירים מאוד שקשה לאבחן אותם בשלב מוקדם. הגידול בתחילתו מאופיין בנפח קטן יחסית, אבל בהמשך עלול לגדול ולהתפשט גם בתוך הכבד וגם לאיברים אחרים.
3 צפייה בגלריה
עשרות עד מאות של חולים בסרטן דרכי המרה בישראל מדי שנה
עשרות עד מאות של חולים בסרטן דרכי המרה בישראל מדי שנה
עשרות עד מאות של חולים בסרטן דרכי המרה בישראל מדי שנה
(צילום: shutterstock)
מהי השכיחות של סרטן בדרכי המרה?
סרטן בדרכי המרה נחשב לנדיר יחסית. השכיחות של המחלה מוערכת בכ-3.5-4.4 מקרים מתוך 100 אלף בני אדם. בישראל מתגלים בכל שנה עשרות עד מאות בודדות של חולים עם מחלה זו.
לסרטן בדרכי המרה יש ביולוגיה מורכבת מאוד והוא מגיב בצורה מוגבלת ביותר לטיפולים הקיימים. לכן, למרבה הצער, סיכויי ההחלמה והריפוי אינם גבוהים. על פי ההערכות המקובלות רק כ- 5-15% מהמטופלים יישארו בחיים 5 שנים מרגע האבחון. הסיבה המרכזית לכך היא שבדרך כלל המחלה מתגלה רק בשלב מתקדם מאוד. האבחון המאוחר נובע מכך שרוב התסמינים אינם ייחודיים לסרטן בדרכי המרה, ולכן הליך הבירור עצמו עלול להתמשך זמן רב עד שהסרטן מתגלה ואז המחלה כבר גרורתית עם פיזור לאיברים רבים. עם זאת, חלו בשנים האחרונות פיתוחים טיפוליים חדשים שנותנים תקווה לחלק מהחולים.
3 צפייה בגלריה
כאב בטן
כאב בטן
לא תמיד יש סימפטומים למחלה
(צילום: shutterstock)
מהם התסמינים המרכזיים של סרטן בדרכי המרה?
למרבה הצער, לא תמיד יש סימפטומים מוקדמים שיכולים להדליק נורות אזהרה. למעשה, חלק לא מבוטל מגידולי כיס המרה מתגלים באופן לא צפוי במהלך ניתוח לכריתת כיס המרה. עם זאת, ישנם חולים שמדווחים על כאבים בבטן העליונה ובגב, בחילות, הקאות, ירידה במשקל ותחושה של צריבה בקיבה. כאשר קיימת חסימה של דרכי המרה ע"י הגידול, עלולה להופיע גם צהבת (עור בצבע צהוב, שתן כהה, עיניים צהובות) ותחושה של גרד. אולם חשוב לזכור כי מדובר בסוג סרטן נדיר, ולא כל כאב בטן מעיד בהכרח על תחלואה ממארת. בכל מקרה שמופיעים התסמינים האלו, אין סיבה להילחץ ומומלץ להיוועץ עם רופא המשפחה.
מה הם גורמי הסיכון לסרטן כיס המרה?
באופן עקרוני המחלה יכולה להופיע אצל אנשים בכל גיל ובאופן שווה בין המינים. התחלואה שכיחה יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65. זאת ועוד, נמצא כי מחלות כמו מחלת מעי דלקתית (קוליטיס אולצרטיבית), דלקת דרכי מרה טרשתית ראשונית, שחמת מרתית ראשונית, אבנים בכיס מרה וזיהומים פרזיטריים עלולות להוות גורמי סיכון להתפתחות סרטן בדרכי המרה. כמו כן, שתיית אלכוהול, עישון, השמנת יתר ותסמונת מטבולית גם יכולים לגרום להתפתחות של כולנגיוקרצינומה. בנוסף, ישנן תסמונות גנטיות (כמו תסמונת לינץ') אשר מעלות את הסיכון לסרטנים שונים ובתוכם גם לסרטן של דרכי מרה.
מה עושים אם מתעורר חשד לסרטן ואיך מתבצע האבחוון?
האבחנה הראשונית מתבצעת על ידי רופא המשפחה, כירורג וגסטרואנטרולוג. הבירור המתקדם יכלול דימות של אזור הבטן שמטרתו לאפיין את האזור החשוד – כמו אולטרסאונד, CT, MRI ו-ERCP (דימות אנוסקופי דרך סיב אופטי המוחדר דרך מערכת העיכול, המאפשר הדמיה של דרכי המרה וצינוריות הלבלב והכנסת תומכן במידת הצורך).
ו) - ERCP דימות אנדוסקופי דרך סיב אופטי המוחדר דרך מערכת העיכול ומאפשר הדמיה של דרכי המרה וצינוריות הלבלב והכנסת תומכן במידת הצורך). במרבית המקרים יהיה צורך גם בנטילת ביופסיה (דגימת רקמה מהגידול) שנשלחת למעבדה הפתולוגית לאישוש האבחנה. במקרים שבהם מאובחנת מחלה ממארת בדרכי המרה, הרופאים יבצעו בירור מעמיק יותר (ע"י CT כלל גופי, PET- CT ובדיקות מעבדה) על מנת להעריך האם מדובר במחלה מקומית בה ניתן לבצע ניתוח ולכרות את האיברים הסרטניים, או שמא מדובר במחלה גרורתית, שבה הפרוצדורה הכירורגית אינה אפשרית וניתנים טיפולים אחרים – בעיקר כימותרפיה.
כיצד ניתן לטפל בסרטן בדרכי המרה?
ככלל, ניתוח להסרת הגידול הוא הדרך המיטבית להביא להפוגה במחלה, להאריך את חיי המטופל ובמקרים מסוימים אף להשיג ריפוי. לעיתים, נהוג לבצע הקרנה לדרכי המרה ולאחר מכן יומלץ לרוב על טיפול כימותרפי משלים במטרה לטפל בתאים מיקרוסקופיים, שאולי לא הוסרו במהלך הפרוצדורה הכירורגית. בכך ניתן להקטין את הסיכוי לחזרה של המחלה בעתיד.
3 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
אלו טיפולים קיימים?
כאמור מאז שנת 2010 היה מקובל לטפל משלב כימותרפיות, ולמעשה למעלה מעשור לא הייתה בשורה ועדכון לטיפול קו ראשון בחולים עם סרטן בדרכי המרה שמחלתם בלתי נתיחה או גרורתית. יתרה מכך, לאורך השנים מספר מחקרים ואסטרטגיות טיפוליות לשיפור הטיפול בחולים אלו כשלו ולא הוכיחו יעילות. עם זאת, לשמחתנו, בשנים האחרונות ישנה התקדמות של ממש בהבנה של הביולוגיה הייחודית של סרטן בדרכי המרה, והפוטנציאל הגלום בטיפולים מסוג "אימונותרפיה". טיפולי אימונותרפיה הינם טיפולים שפועלים על מערכת החיסון וגורמים לה לזהות את הגידול ולתקוף אותו. במרבית המקרים טיפול זה יהיה משולב עם כימותרפיה על מנת להביא לשיפור בהישרדות החולים.
בחלק מהמקרים וכן בקווים מתקדמים יותר ניתן כיום לטפל בסרטן דרכי המרה (במיוחד כאשר מדובר בכולנגיורצינומה תוך כבדית) בעזרת טיפולים ביולוגיים המותאמים למטופל, בהתאם למאפיינים הגנטיים הספציפיים של הגידול. לכן, לכל מטופל עם אבחנה של סרטן דרכי מרה יבוצעו בדיקות מולקולריות.
התקדמות הטכנולוגית מאפשרת לנו אופטימיות זהירה בנוגע לעתיד הטיפול בסרטן דרכי המרה, וכולנו תקווה שבעתיד יהיה ניתן להעלות את שיעור ההישרדות וההחלמה של חולים במחלה הזו.
הכותבת הינה אחראית תחום אונקולוגיה הפטוביליארית ברמב"ם ועוסקת בגידולי מערכת העיכול, סרטן כבד ודרכי המרה וגידולים נוירו- אנדוקריניים.
שירות לציבור. בחסות ובשיתוף אסטרהזניקה