בשנת 2025 נרשמו בבתי החולים בישראל כ-4,000 זיהומים נרכשים. בהשוואה בין יחידות הטיפול הנמרץ הכללי, בתי החולים שערי צדק, בילינסון ושיבא מובילים לרעה, והציגו את השיעורים הגבוהים ביותר של זיהומי דם נרכשים, עם 9.6, 8.9 ו-8.5 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז בהתאמה - כך עולה מדוח חדש של משרד הבריאות שמתפרסם הבוקר (חמישי).
זיהומים נרכשים ועמידות לאנטיביוטיקה מהווים אתגר משמעותי למערכות בריאות בעולם כולו, כאשר מדי שנה נרשמים בעולם כחמישה מיליון מקרי מוות כתוצאה מכך. במשרד הבריאות מציינים כי ללא התערבות המשרד בפעולות מניעה, היו אמורים להיות בשנה זו, לפי הערכות, מעל 8,000 מקרים של זיהומים נרכשים בישראל.
"כשאנחנו מדברים על זיהומים נרכשים בבתי חולים, אנחנו בעצם מדברים על סיבוך של הטיפול הרפואי", הסביר פרופ' מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי, בתדרוך לכתבים. "זה מחיר שאנחנו משלמים על האפשרות לתת טיפול מודרני מתקדם. הטיפולים הרפואיים המודרניים מאתגרים ועוקפים את מערכות ההגנה של הגוף, על ידי צנתרים שנכנסים לכלי דם, לשתן או לאיברים חיוניים, או ניתוחים מאוד מסובכים. בכל מטופל נעשות פעולות מרובות שכל אחת מהן מורכבת עם שלבים רבים, כאשר חוסר שלמות בכל אחד מהם עלול להוביל לזיהום".
לדבריו, בעולם המערבי בין 7-5% מהמטופלים סובלים מזיהום שנרכש בבית החולים. לזיהומים נרכשים בבתי חולים גם משמעות גדולה מבחינה תפקודית וכלכלית, שכן מיטות האשפוז נתפסות על ידי אותם חולים ויכולות להוביל לפגיעה בפעילות המחלקות. הערכת ה-OECD היא כי 6% מכלל ההוצאות על אשפוז הן כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים.
פרופ' יהודה כרמלי צילום: מיכאל קרמר מרבית הזיהומים הנרכשים קשורים לסיבוכי טיפול רפואי, וחלק משמעותי מהם, בין 75-35%, ניתן למניעה באמצעות הקפדה על נהלי עבודה, ניטור, בקרה והתערבויות מקצועיות ממוקדות. בהתאם לכך, פועל המרכז הארצי לקידום צעדים להפחתת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, ובהם שיפור תהליכי עבודה והיגיינה, חיזוק מערכי הבקרה והניטור, קידום שימוש מושכל באנטיביוטיקה והדרכת צוותים רפואיים. משנת 2015 משרד הבריאות מפעיל תוכנית לאומית בנושא בתקצוב של בין 40 ל-50 מיליון שקל בכל שנה.
בבחינת מספר זיהומים נבחרים, שבהם מתקיימת התערבות ארצית נמצא כי בשנת 2025 נמנעו 4,668 מקרי זיהום נרכשים בבתי החולים, בהשוואה לשנה הראשונה להתערבות. הערכת גורמי המקצוע היא כי התוכנית הלאומית למניעת זיהומים מנעה 1,319 מקרי מוות. בנוסף, נחסכו מעל ל-30 אלף ימי אשפוז, והחיסכון השנתי למערכת הבריאות מוערך בכ-300 מיליון שקל.
הישגים מעורבים
אחד המדדים החשובים בדוח משרד הבריאות מתייחס לאלח דם (זיהום בדם) - מצב מסכן חיים שנגרם בעקבות תגובת יתר של מערכת החיסון של הגוף לזיהום. לפי הנתונים, בשנת 2025 נמשכה הירידה באלח דם נרכש ביחידות טיפול נמרץ - ירידה של כ-50% בהשוואה לנתוני הבסיס של 2012, אז החלה ההתערבות, מ-5.3 ל-2.6 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז. עם זאת, בשנים 2025-2022 נרשמה יציבות בשיעור המקרים הארצי. על אף השיפור הניכר וכשמסתכלים על כלל היחידות בהשוואה לשנת 2012, בשנים 2025-2022 לא נראה שיפור בפגיות וביחידות טיפול נמרץ ילדים ונוירוכירורגיה, ואף נרשמה עליה במספר המקרים בחלק מהמחלקות.
בשנת 2025 נרשמו 561 מקרי אלח דם נרכש במחלקות טיפול נמרץ כללי בבתי החולים, יחידות טיפול נמרץ הגדולות והמורכבות ביותר. אלה מהווים כמעט 50% מסך המקרים של אלח דם בשנה זו ביחידות טיפול נמרץ (1,130). בפגיות נרשמו 192 מקרים ובילדים נרשמו 170 מקרים. במחלקת לב נרשמו 68, במחלקת טיפול נמרץ נוירוכירורגיה - 78 ובמחלקת ניתוחי לב חזה נרשמו 61 מקרים.
בפילוח לפי יחידות טיפול נמרץ כללי בבתי החולים, ניתן לראות כי 11 בתי חולים עמדו ביעד הארצי של עד שלושה מקרי אלח דם נרכש ל-1,000 ימי אשפוז, בשנת 2025. בקרב בתי החולים הגדולים, שערי צדק הוא בית החולים עם מספר המקרים הגבוה ביותר של מקרי זיהום בדם ל-1,000 ימי אשפוז - 9.6 מקרים. אחריו בילינסון עם 8.9 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז, שיבא עם 8.5 מקרים והדסה עין כרם עם 7.8. בקבוצה זו בולטים לטובה המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) וסורוקה, שעמדו ביעד, עם 1.3 ו-1.9 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז, בהתאמה. עם זאת יש לציין כי כשמסתכלים על נתוני מחלקת טיפול נמרץ פנימי בלבד בסורוקה, המספר גבוה יותר ועומד על 9.7 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז.
העמידה ביעדים משתנה בין מחלקה למחלקה
(צילום: אילנה קוריאל)
באיכילוב מספר המקרים בטיפול נמרץ כללי עומדים על 4.7 ל-1,000 ימי אשפוז, וברמב"ם על 5.8. מדובר בהשוואה בין מחלקות טיפול נמרץ כללי בבתי חולים אלה, כך שחשוב לציין בהקשר זה כי ישנן עוד מחלקות רבות, כאשר כל אחת מהן מתנהלת באופן שונה, והגיעה להישגים שונים.
בבתי החולים הבינוניים בולטים לטובה המרכז הרפואי בני ציון, שם נרשמו 2.4 מקרי אלח דם ל-1,000 ימי אשפוז במחלקת טיפול נמרץ כללי, לפני המרכז הרפואי לגליל בנהריה (2.8), המרכז הרפואי העמק (2.9) וברזילי באשקלון (3). בקטגוריה זו מובילים לרעה – וולפסון (6.2), מאיר (5.9) וכרמל (5.3). מבין בתי החולים הקטנים עמדו ביעד שהציב המשרד לניאדו, הדסה הר הצופים, יוספטל, ובית החולים האנגלי בנצרת. "ההבדלים בין בתי החולים משקפים בחלקם הבדלים בסוג החולים המטופלים ומורכבות הטיפול. למשל בבתי החולים הגדולים, החולים מורכבים יותר וצפויים ליותר מקרים של זיהומים, ובחלקם הם משקפים את מיצוי השיפור בעקבות פעולות מניעה", הסביר פרופ' כרמלי. "כמערכת אנחנו מצפים שכל יחידה בה השיעור עולה על שלושה מקרים ל-1,000 תמשיך להתאמץ ולהשתפר כדי לעמוד ביעד".
הדוח מדד גם היארעות של אלח דם שקשור לצנתר מרכזי, מדד חשוב עולמי שמייצג יעד לשיפור מניעה של זיהומים בדם. ההנחה היא שזיהומים הקשורים לצנתר מרכזי, המוחדר לתוך וריד גדול ומיועד לשימוש חוזר וממושך, ניתנים למניעה. בשנת 2025 שונה היעד במשרד הבריאות כך שיעמוד על 1.3 מקרים ל-1,000 ימי צנתר, זאת לעומת 1.9 בשנים קודמות. בסך הכול, 13 בתי חולים עמדו ביעד השאפתני, בהם סורוקה בבאר שבע, מרכז רפואי שמיר (אסף הרופא), איכילוב, גליל בנהריה, קפלן, מרכז רפואי צפון (פוריה), ובית החולים האנגלי בנצרת.
מקרי אלח דם נוטרו גם במחלקות טיפול נמרץ לילוד ולפג, שם מאושפזים מטופלים הרגישים מאוד לזיהומים. בפגיות אירעו כאמור 192 מקרים של אלח דם נרכש בשנת 2025, ירידה של למעלה מ-60% בהשוואה לשנת 2012. ואולם, בשנים האחרונות נרשמה עלייה במקרים. "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים יחסית עלייה במקרים, לא גדולה, בשיעור הזיהומים בפגיות יחסית לשנים קודמות", אמר פרופ' כרמלי.
היעד הארצי עומד על 0.9 מקרי אלח דם ל-1,000 ימי אשפוז. מנתוני משרד הבריאות עולה כי אף אחד מבתי החולים הגדולים לא עמד ביעד זה. לעומת זאת, שבעה בתי חולים בינוניים עמדו ביעד, בהם בני ציון, כרמל, המרכז הרפואי לגליל, וולפסון והלל יפה. במספר פגיות נרשמו גם שיעורים גבוהים במיוחד של אלח דם הקשור לצנתר מרכזי בשנת 2025. גם במדד הזה כלל בתי החולים הגדולים לא עמדו ביעד הארצי, שהוא 1.3 מקרים ל-1,000 ימי צנתר. בקטגוריה זו מוביל לרעה בית החולים רמב"ם בחיפה, עם 6.5 מקרים ל-1,000 ימי צנתר. אחריו שמיר (5.6), הדסה עין כרם (3.3), סורוקה (2.8), שיבא (2.7) ושערי צדק (2.5). המספר הנמוך ביותר נרשם באיכילוב עם שני מקרים ל-1,000 ימי צנתר, אם כי גם איכילוב לא עמד כאמור ביעד שהוצב. מספר גבוה של מקרי אלח דם נרכש הקשורים לצנתר מרכזי נרשם בברזילי - 5.8, ובבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת - 7.8. "גם כאן ההבדלים בין בתי החולים משקפים הבדלים במורכבות הטיפול, ולא קשורים רק למאמצי המניעה. עם זאת, תפיסתנו שגם שיש לך חולים מאוד מורכבים, אתה צריך להשקיע מאמצי מניעה גבוהים ולהגיע לאותם שיעורים כמו בתי החולים האחרים", ציין פרופ' כרמלי.
האתגר גדל בחירום
משרד הבריאות בדק גם את מספר הזיהומים הנרכשים בדרכי השתן, במחלקות הפנימיות והכירורגיות, וכן במחלקות לגריאטריה אקוטית. 10% מכלל הזיהומים בדרכי השתן מובילים לאלח דם לאחר שהחיידק בשתן עובר ומתפשט לדם. לפי הנתונים, במחלקות פנימיות וכירורגיות נצפתה ירידה של 44%-60% בשיעור הזיהומים הכולל, ובשיעור הזיהומים הקשורים לצנתר שתן, בהשוואה לשנת 2016. במחלקות גריאטריה אקוטית נצפתה ירידה מתונה יותר של 18%-33% בשיעורי זיהומים אלה, בהשוואה לשנת 2016.
אף אחד מבתי החולים לא עמד ביעדים בפגיות
(צילום: shutterstock)
בהשוואה בין המחלקות הפנימיות של בתי החולים, נראה כי בקרב בתי החולים הגדולים מובילים לרעה שיבא ושערי צדק עם למעלה משני מקרי זיהום נרכש בדרכי השתן ל-1,000 ימי אשפוז, עלייה מהשנים הקודמות. מספר מקרי הזיהום הגבוה ביותר בקרב בתי חולים הבינוניים נרשם במרכז הרפואי לגליל בנהריה ובקפלן, 2.09 ו-3.06 בהתאמה. בין בתי החולים שעמדו ביעד הארצי – שמיר, הדסה עין כרם, הלל יפה והעמק.
פרופ' כרמלי התייחס בדבריו גם להשפעת הירידה של בתי החולים לתת הקרקע במצבי חירום באשר למניעת זיהומים. "ירידה לתת קרקע ועבודה במצבי חירום היא אתגר לא פשוט למערכת בהרבה נושאים, ובוודאי במניעת זיהומים", אמר. לדבריו, מערכת הבריאות בישראל התכוננה ונקטה בצעדים שונים למניעת זיהומים ולהפחתת סיכון. "בסך הכול אפשר לומר שעברנו את התקופות האלה יחסית בצורה טובה". עם זאת, פרופ' כרמלי ציין כי בחלק ממחלקות בתי החולים אירעו התפרצויות, כלומר התפשטות של חיידקים עמידים. "במספר מצומצם של בתי חולים ראינו שהדברים יצאו משליטה, ברמה הזו שזה לא נמנע ב-100%, אלא הייתה התפשטות של מחוללים עמידים". הוא הוסיף כי "במצב כזה של מלחמה מדובר על מאזן וניהול סיכונים, בין הסיכון שבו יפגע טיל בבית חולים, כפי שקרה בסורוקה, לבין סיכון מסוים לעלייה בזיהומים שאיתו אנחנו מתמודדים בדרכים שונות".
"ההישגים מהווים תעודת כבוד למערכת הבריאות בישראל שהשתפרה בצורה כזו, אך עדיין יש מלאכה מרובה", סיכם פרופ' כרמלי. "בשנת 2025 נמדדו 4,000 מקרי זיהומים. זיהומים משמעותיים שעלולים לגבות חיי אדם וגורמים לסבל רב, וגם עליהם צריכים להתגבר".
