כמעט ארבעה שבועות חלפו מאז החל מבצע "שאגת הארי", ומקופות החולים ורשתות הפארם עולה תמונה מורכבת באשר להתמודדות הישראלים עם המצוקה הנפשית: בתחילת המבצע נרשמה עלייה בצריכת תרופות מרשם לטיפול בחרדה, דיכאון והפרעות שינה, אך בתוך זמן קצר חלה התייצבות ואף ירידה. במקביל, נרשמה עלייה בצריכת תרופות הרגעה ושינה ללא מרשם. המומחים מציינים כי מדובר בדפוס מוכר גם ממערכות קודמות, וסבורים כי עם סיום המלחמה צפויה עלייה דרסטית בפנייה לשירותי בריאות הנפש.
לפי נתונים עדכניים של כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, בשבועיים הראשונים של מבצע "שאגת הארי" נצפתה עלייה קלה בצריכת תרופות מרשם נגד חרדה ודיכאון ותרופות שינה: עלייה של כ-5% בהנפקת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, ועלייה של 4.5% בצריכת תרופות שינה. ואולם, נכון לשבוע הנוכחי, הנתונים מצביעים על חזרה לשגרה ואף ירידה קלה בהיקף צריכת תרופות אלה.
"ראינו דברים דומים גם לאחר שבעה באוקטובר, ובמבצע הקודם עם איראן", מסביר ד"ר ירדן לוינסקי, ראש מערך בריאות הנפש, חטיבת קהילה בכללית, בשיחה עם ynet. לדבריו, בתחילת אירוע דרמטי, כמו מלחמת "חרבות ברזל" או המערכה הנוכחית מול איראן, אנשים הנמצאים במצוקה מחפשים פתרונות. "חלקם, מי שמרגיש מצוקה מאוד משמעותית, פונה מהר לקבלת עזרה, ומקבל אותה בכל מיני דרכים, גם באמצעות טיפול תרופתי, אז אנחנו עדים לעלייה ברכישה של תרופות אלה", הוא מסביר.
ד"ר ירדן לוינסקי: "התרופות שעוזרות באמת הן כאלה שלוקחים לאורך זמן, ולא כדורי הרגעה לתקופת זמן קצרה. למי שחווים תסמינים מתמשכים מומלץ לפנות לרופא המשפחה, לצורך בחינה והתאמת מענה רפואי מתאים"
עם זאת, לדבריו, מבוטחים רוכשים תרופות לתקופה של חודש או חודשיים, ולעיתים אף יותר, מה שמוביל לכך שבתוך זמן קצר "רואים 'נרמול' והתייצבות של דפוסי הרכישה וההצטיידות בתרופות אלה, והגרף חוזר לגרף הרב-שנתי של הרכישות", הוא מסביר. ד"ר לוינסקי מדגיש כי תרופות אינן פתרון קסם. "התרופות שעוזרות באמת הן כאלה שלוקחים לאורך זמן, ולא כדורי הרגעה לתקופת זמן קצרה. למי שחווים תסמינים מתמשכים מומלץ לפנות לרופא המשפחה, לצורך בחינה והתאמת מענה רפואי מתאים".
הגרף מתייצב
ד"ר לוינסקי מוסיף כי התייצבות הגרף אינה מעידה על חוסן הישראלים בעקבות התקופה הממושכת שבה אנחנו שרויים במלחמה, אלא על כך שטיפול תרופתי הוא רק אחד הכלים העומדים לרשות אנשים במצוקה נפשית. "יש כל מיני פתרונות שהקופות מציעות", הוא אומר. לדבריו, בכללית קיים מוקד בריאות נפש הפעיל מדי יום ומאויש על ידי פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות. בנוסף, הקופה מציעה שירותים נפשיים מקוונים או פרונטליים, שירות מאמני חוסן היושבים במרפאות הראשוניות ונותנים מענה למצבי מצוקה, חרדה ודיכאון, ואף שירות חדש - יועצי הורים, המסייעים להורים לילדים במצוקה.
ד"ר ירדן לוינסקיצילום: גלית לוינסקיעל אף הנתונים המעידים על התייצבות, ד"ר לוינסקי מדגיש כי מדובר עדיין על פרק זמן קצר מדי כדי להסיק מסקנות רחבות, ויש להמתין לנתונים שנתיים שיצביעו על מגמות ברורות יותר.
גם בקופת החולים לאומית הנתונים מצביעים על יציבות, ואף על ירידה קלה בין החודשים פברואר למרס 2026 בצריכת תרופות מרשם לטיפול בדיכאון וחרדה. לצד זאת, בחלק מקבוצות התרופות נרשמה עלייה מתונה מאוד בתקופה זו.
בקופת חולים מאוחדת מציגים אף הם תמונה יציבה, ללא עלייה בביקושים לתרופות, אך מדגישים היבט נוסף - התפקוד השוטף של המערכת ואמון הציבור. לדבריהם, יש אספקה סדירה של תרופות, למעט מקרים נקודתיים, בעיקר בימים הראשונים ללחימה. "אנחנו רואים שהציבור נערך מראש, ולכן לא נרשמת עלייה ברכישת תרופות מרשם או תרופות ללא מרשם, והביקוש יציב ומשקף שגרה", אומרת שרון אלמקייס, מנהלת אגף רוקחות במאוחדת. "אחרי תקופה ממושכת של מציאות ביטחונית משתנה, הציבור כבר מכיר את ההתנהלות ויודע שמערכת הבריאות שומרת על רצף אספקה, ולכן אין הסתערות על בתי המרקחת".
שרון אלמקייסצילום: ענבל מרמריאם בקופות החולים המגמה יציבה יחסית, הרי שמרשתות בתי המרקחת עולה תמונה שונה במקצת. מנתוני רשת "מכבי פארם", מבית מכבי שירותי בריאות, קופת החולים השנייה בגודלה בישראל, עולה כי בשבועיים האחרונים (19-8 במרס) נרשמה עלייה של 18% ברכישת תרופות ללא מרשם המשמשות להרגעה והשראת שינה, כגון טונייט, רילקסין, קלמנרבין וולריאן, זאת לעומת התקופה המקבילה בחודש שעבר (19-8 בפברואר). ד"ר יהודה תנורי לימן, ראש מערך בריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, מסביר כי העלייה ברכישת תרופות ללא מרשם משקפת דפוס התנהגות אופייני לתקופות מלחמה, לפיו הציבור נוטה להימנע מפנייה מיידית לטיפול נפשי מסודר, ובמקום זה מחפש פתרונות שיכולים לסייע "כאן ועכשיו" באמצעות תרופות אלה.
לדבריו, התופעה נצפתה גם במערכות קודמות, אם כי במערכה הנוכחית העלייה מתונה יותר בהשוואה למבצע "עם כלביא". "בעימות הנוכחי הייתה היערכות מוקדמת של העורף, בניגוד לפעם הקודמת שהחלה בפתאומיות", הוא מסביר. "במבצע הקודם ראינו עלייה חדה יותר ברכישת תרופות ללא מרשם, בין היתר משום שבתוך זמן קצר נרשמו היקפי הרס גדולים יותר ומספר גבוה יותר של נפגעים. כעת אנחנו במערכה ממושכת יותר, אך הציבור הגיע אליה מוכן יותר. אנחנו יודעים שמוכנות נפשית תורמת לחוסן ומסייעת לאנשים להתמודד טוב יותר".
ד"ר יהודה תנורי לימןצילום: ענבל מרמריד"ר תנורי לימן מסביר כי בשוק קיימות תרופות יעילות ללא מרשם, שנותנות מענה טוב למצוקה נפשית, וכי "לא כולם חייבים להגיע לתרופות מרשם". עם זאת הוא מדגיש שאם יש החמרה במצב ובסימפטומים, והתרופות אינן מקלות על המצב, יש לפנות לבדיקה רפואית באופן פרונטלי או מרחוק. לדבריו, במכבי קיים שירות בדיקות פסיכיאטריות מהיום להיום במצבים דחופים, על מנת לחסוך ממבוטחים להגיע לחדרי מיון פסיכיאטריים.
בסופר-פארם מזהים עלייה חדה
"בימים מתוחים אלו ישראלים רבים מחפשים פתרון מהיר לסיוע בהפחתת הלחץ והחרדה, והרוקחות והרוקחים שלנו מדווחים על התייעצויות רבות של מטופלים בעקבות המצב", מוסיפה דורית אפלר, מנהלת רשת "מכבי פארם". היא מציינת שרוב הסניפים של בית המרקחת פתוחים בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
ד"ר יהודה תנורי לימן: "במבצע הקודם ראינו עלייה חדה יותר ברכישת תרופות ללא מרשם. כעת אנחנו במערכה ממושכת יותר, אך הציבור הגיע אליה מוכן יותר. אנחנו יודעים שמוכנות נפשית תורמת לחוסן ומסייעת להתמודד טוב יותר"
ד"ר תנורי לימן סבור כי עם סיום המלחמה צפויה עלייה דרסטית בפניות לשירותי בריאות הנפש, ובהתאם לכך גם גידול בהנפקת תרופות מרשם לטיפול בחרדה ודיכאון. "בדרך כלל תוך כדי מלחמה יש פחות פניות, לא רק בתחום בריאות הנפש, אלא בכל תחומי הרפואה", הוא אומר. "מבוטח שיש לו תור לרופא עור או לפסיכיאטר למשל, יחשוב פעמיים אם לצאת מהבית. לכן, למרות הרחבת השירותים המקוונים, אנחנו נערכים לעלייה בפניות עם סיום המבצע". נזכיר כי נתוני סקר שפרסמה מכבי בדצמבר האחרון, במסגרת "מדד הבריאות של ישראל 2025", מצאו שכל ישראלי שלישי (32%) חש שהוא זקוק לסיוע נפשי מאיש מקצוע.
עימאד סאדר מרשת סופר-פארםצילום: סיון פרג'מאחר שמטופלים רבים אינם פונים בעיצומה של המלחמה, במכבי מבצעים כבר כעת פנייה יזומה למטופלים - מהלך שהוביל לעלייה של כ-20% בכלל הפניות למערך בריאות הנפש מאז תחילת המערכה. "אנחנו לא מחכים שהם יפנו אלינו", אומר ד"ר תנורי לימן. "אנחנו עוברים מדי יום על רשימות המפונים, בודקים מי מהם מוכר בבריאות הנפש ומחברים אותם למטפלים. במקביל, אנחנו מתקשרים למאושפזים בבתי מאזן ולמטופלים שמניסיוננו בשנתיים וחצי האחרונות נמצאים בסיכון גבוה יותר".
ברשת סופר-פארם מזהים אף הם שינוי בהרגלי צריכת התרופות של הישראלים מתחילת מבצע "שאגת הארי". עימאד סאדר, מנהל תחום בית מרקחת בסופר-פארם, אומר כי "מאז תחילת הלחימה נרשמה עלייה של כ-21% בהנפקת תרופות נוגדות דיכאון, חרדה ושינה". לדבריו, הגידול מתבטא הן בתרופות מרשם והן בתרופות ללא מרשם, ואף במוצרי טבע להרגעה, שם נרשמה עלייה של כ-10%.
