הפערים במצבן הכלכלי של קופות החולים בישראל נותרו עמוקים גם ב-2025, כך עולה מהדוח המסכם של משרד הבריאות שמתפרסם הבוקר (ג'). כללית, הגדולה שבהן, סיימה את השנה בגירעון של 364 מיליון שקל, שיפור לעומת 2024, ואילו שלוש האחרות סיימו בעודף: מכבי ב-111 מיליון שקל, הגבוה מבין הקופות, מאוחדת ב-53 מיליון ולאומית בשישה מיליון בלבד. ההפסד של כללית נבע מ-14 בתי החולים שבבעלותה, שסיימו את השנה בגירעון של כ-2.83 מיליארד שקל. השיפור בתוצאות של מאוחדת ולאומית נשען בעיקר על הכנסות מעסקה הקשורה לרכישת רשת בתי החולים מדיקה.
גלריה
פערים עמוקים במצבן הכספי של קופות חולים בישראל
(צילום: :shutterstock ,Roman Yanushevsky, מכבי שירותי בריאות)
"הדוח המסכם לשנת 2025 מעיד על מגמה מעודדת של ייצוב פיננסי וצמצום ניכר בגירעון המצרפי של קופות החולים, תוך המשך חיזוק המערכת הציבורית והפחתת הנטל הכלכלי על הציבור", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, והוסיף: "הנתונים גם מחייבים אותנו להמשיך ולבחון את התאמת בסיס התקציב והתמיכות לאתגרים הדמוגרפיים ולגידול בתחלואה, כדי להבטיח את איתנותן לאורך זמן".
מי עבר - ולאן
לפי נתוני הביטוח הלאומי שמובאים בדוח, 228,513 מבוטחים עברו קופת חולים במהלך 2025. מכבי הייתה המרוויחה הגדולה, עם תוספת נטו של 11,182 מבוטחים, כלומר מספר המצטרפים אליה עלה על מספר העוזבים. היא גם הייתה הקופה היחידה שיצאה ביתרה חיובית מול כל אחת מהקופות האחרות. במעברים בין כללית למכבי, למשל, עברו 29,630 מבוטחים מכללית למכבי ו-24,014 בכיוון ההפוך, כך שמכבי הרוויחה 5,616 מבוטחים. מול מאוחדת הרוויחה כ-4,300 מבוטחים, ומול לאומית כ-1,300.
מנגד, כללית רשמה את ההפסד הגדול ביותר, ירידה נטו של 10,533 מבוטחים, כמחציתם למכבי וכמחציתם למאוחדת. גם לאומית סיימה את השנה במאזן שלילי, עם הפסד נטו של 1,336 מבוטחים, ואילו מאוחדת רשמה תוספת מתונה של 687 מבוטחים.
שיעור העזיבה מכללית עמד ב-2025 על 1.72% ממבוטחיה, הגבוה ביותר בקופה מאז 2021. בכלל המערכת עלה שיעור העוזבים ל-2.36%, לעומת 1.9% ב-2024. ועדיין, ככל הנראה בשל גידול האוכלוסייה, מספר המבוטחים בכללית גדל ב-0.7%, אף שמספר העוזבים אותה עלה על מספר המצטרפים. בקופות הקטנות שיעור העזיבה היה גבוה עוד יותר: מלאומית עזבו 5.56% ממבוטחיה, וממאוחדת 4.42%.
כללית עדיין הקופה הגדולה בישראל, אבל חלקה מכלל המבוטחים הצטמצם לאורך השנים, מ-52.58% ב-2014 ל-50.78% ב-2025. באותה תקופה עלה חלקה של מכבי מ-24.8% ל-27.51%.
למעברים יש משמעות כספית ישירה. עיקר מימון סל הבריאות (89.44%) מחולק בין הקופות על ידי המוסד לביטוח לאומי, לפי חלקה של כל קופה במספר המבוטחים המשוקלל. החישוב נעשה בנוסחת הקפיטציה, לפי גילם, מינם ומקום מגוריהם של המבוטחים, כך שכל מבוטח שעוזב לוקח איתו את חלקו בתקציב. אבל לפי הדוח, בלי תוספות מהמדינה הכסף לא הספיק לאף אחת מהקופות.
השורה התחתונה השתפרה
לפי הדוח, מצבן הכספי של הקופות השתפר: יחד הן סיימו את 2025 בגירעון של כ-194 מיליון שקל, לעומת כ-346 מיליון ב-2024, ושיעור הגירעון מסך ההכנסות ירד מ-0.4% ל-0.2%. כללית צמצמה את הגירעון שלה מכ-542 מיליון שקל ל-364 מיליון, ומאוחדת הגדילה את העודף שלה מכשבעה מיליון שקל ל-53 מיליון. לאומית עברה מאיזון לעודף, ואילו העודף של מכבי נשחק מכ-189 מיליון שקל ל-111 מיליון, בעיקר בגלל גידול בהוצאות על שכר, רכש שירותים, מכונים ומעבדות ותרופות.
חיים הופרט, ראש חטיבת כלכלה, רגולציה וחדשנות (בפועל) במשרד הבריאות, אמר בתדרוך לכתבים: "אנחנו נמצאים אחרי שלוש שנים של מלחמה ותקופת חירום ארוכה שהתחילה בקורונה, ורואים שהקופות עומדות בתקציבן, ואפילו יש קופות שסיימו בעודף. אנחנו עומדים ברצף של שלוש שנים שבהן הקופות עמדו בתקציבים חרף כל האתגרים. כמערכת בריאות ציבורית, זה הישג משמעותי שאנחנו נדרשים לשמור עליו".
סניף קופת חולים כללית בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
29,630 מבוטחים עברו מכללית למכבי ו-24,014 בכיוון ההפוך
(צילום: shutterstock)
אלא שבדוח מופיעות תוצאות הקופות בנטרול התמיכות הממשלתיות ורווחים והפסדים חד-פעמיים. בלעדיהם היו ארבע הקופות מסיימות את 2025 בגירעון כולל של כ-4.9 מיליארד שקל, לעומת כ-4.4 מיליארד ב-2024, העמקה של כ-470 מיליון שקל. את השיפור בשורה התחתונה הביא גידול של כ-490 מיליון שקל בתמיכות, שהגיעו לכ-4.6 מיליארד שקל, 5.7% מעלות סל הבריאות. בלי התמיכות, כל ארבע הקופות היו בגירעון, כולל מכבי, שבפועל סיימה את השנה בעודף.
לפי הדוח, עיקר מטרתן של התמיכות הוא איזון כלכלי וייצוב מצבן הכספי של הקופות לטווח ארוך. במבחן התמיכה שנועד לייצוב הקופות נקבעו ל-2025 כ-1.53 מיליארד שקל. מבחנים אחרים נועדו לתמרץ את הקופות לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה, ובהם 591 מיליון שקל לבריאות הנפש, כחצי מיליארד שקל לקיצור התורים לניתוחים במימון ציבורי, ואפילו 40 מיליון שקל למבחן שמתגמל קופה על יציאת מטה ההנהלה שלה מתל אביב.
הדוח עצמו הצביע על שורש הבעיה. החלטות ממשלה שנכנסו לתוקף מאז 2012, על עדכון מדד יוקר הבריאות ועל התאמת הסל לגידול האוכלוסייה, הגדילו את בסיס הסל בכ-7.4 מיליארד שקל. אילו התקבלו כבר ב-2011, כתבו מחברי הדוח, הבסיס היה גדל בעוד כ-3.4 מיליארד שקל, סכום שהיה מביא את הקופות לאיזון בלי צורך בכספי תמיכה, ש"פוגמים בוודאות התקציבית וביכולת התכנון לטווח ארוך".
בתי החולים מושכים את כללית למטה
כללית היא גם מבטחת וגם בעלת בתי חולים. היא מפעילה 14 בתי חולים: שמונה כלליים, שניים פסיכיאטריים, בית חולים שיקומי, שניים לחולים ממושכים ובית חולים לילדים. ההנחות שבתי החולים שלה מעניקים לה גבוהות לרוב מאלה שהיא מקבלת מבתי חולים ממשלתיים וציבוריים אחרים, בין השאר משום שמחוזות הקופה מתומרצים לרכוש בהם שירותים.
חדר המיון בקפלן. בתי החולים של כללית משפיעים לרעה על מצב הקופה
(צילום: יריב כץ)
השיפור בגירעון של כללית הגיע כולו מבתי החולים, שסיימו את 2025 בגירעון של כ-2.83 מיליארד שקל, 12% פחות מ-3.22 מיליארד ב-2024. לפי הדוח, הצמצום נבע בעיקר מירידה בהוצאות האחריות המקצועית ובהוצאות השכר ומגידול בתמיכות. בלי התמיכות, הגירעון של בתי החולים היה מגיע ל-4.37 מיליארד שקל. בשאר פעילות הקופה העודף דווקא ירד, מכ-2.68 מיליארד שקל ל-2.47 מיליארד.
מחברי הדוח מציינים כי אי אפשר לכמת במדויק מה היה קורה לכללית בלי בתי החולים, משום שבמקרה כזה סביר שהייתה רוכשת את השירותים מספקים אחרים במחירים גבוהים יותר, וזה היה משפיע על תוצאות פעילותה בקהילה.
בכללית הסבירו בתגובה, כי "דוח משרד הבריאות לשנת 2025 משקף את התנהלותה האחראית של כללית, שצמצמה את הגירעון ב-178 מיליון שקל, בהתאם ליעדים שסוכמו עם משרדי הבריאות והאוצר, גם בשנת מלחמה ובצל מבצע 'עם כלביא'". עוד אמרו כי "הדוח ממחיש את האתגר המבני של כללית בהיותה הקופה היחידה המפעילה 14 בתי חולים ציבוריים, זאת לצד היותה קופת החולים הגדולה בישראל, ללא שיפוי הולם בגין פעילות זו. זאת, לצד השפעות פגיעת הטיל במרכז הרפואי סורוקה והתחלת שיקומו, תהליך ארוך טווח הכרוך בהשקעת משאבים משמעותית".
כמה משלם הציבור?
ההשתתפות העצמית בתוך הסל, כולל תשלומים על ביקורי רופא, תרופות וציוד, מימנה ב-2025 רק 5.48% מעלות סל הבריאות, לעומת 6.45% שקבע החוק כשיעור נורמטיבי. הקופות גבו כ-785 מיליון שקל פחות מהסכום הנורמטיבי, וזו השנה התשיעית ברציפות שבה ההכנסות מהשתתפות עצמית נמוכות ממנו. לפי משרד הבריאות, הירידה נבעה בין השאר מתרופות יקרות שנכנסו לסל, בעיקר לחולי סרטן, שההשתתפות העצמית בהן מוגבלת בתקרה, מהרפורמה בבריאות הנפש ומהנחות ופטורים לקשישים ולניצולי שואה.
אלא שההשתתפות העצמית היא רק חלק מהכסף שהציבור מעביר לקופות. ההכנסות מהביטוחים המשלימים (שב"ן) הגיעו ל-8.1 מיליארד שקל, יותר ממחצית (52.4%) מכלל ההכנסות של הקופות ממבוטחיהן. במכבי השיעור הגיע ל-59.1%. במאזן הכולל, הביטוחים המשלימים לא הניבו לקופות רווח: כללית ומאוחדת רשמו בהם עודפים של 11 מיליון ושמונה מיליון שקל, ומכבי ולאומית הפסידו 10 מיליון ו-28 מיליון שקל.
בכלל הקופות יחד, הנתח הגדול ביותר בהוצאות על שירותי הקהילה, 43%, הלך לרכישת אשפוזים ושירותים מבתי חולים, ושיעורו עלה לעומת 2024. אחריו באו השכר (25.4%) והתרופות והציוד הרפואי (17.9%). לפי אומדן הדוח, התרופות והטכנולוגיות החדשות שנוספו לסל העלו את ההוצאה על תרופות בכ-3.3%.
מאחורי הממוצעים יש הבדלים גדולים בין הקופות, ובראשם מודל ההעסקה. במכבי, 60.5% מהוצאות השכר הלכו לרופאים עצמאיים, 1,265 שקל לכל נפש מתוקננת. בכללית ההוצאה על רופאים עצמאיים הסתכמה ב-327 שקל בלבד לנפש. לפי הדוח, רופא עצמאי עולה לקופה יותר מרופא שכיר, משום שהתשלום לו מגלם גם את הוצאות המנהלה והשכירות שלו. במאוחדת נרשמה הוצאת השכר הגבוהה ביותר לנפש, 2,359 שקל, והגידול בה נבע בעיקר מתוספת תקנים בבריאות הנפש.
שכר הרופאים העצמאים מתחיל להעיק על הקופות הקטנות יותר. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הופרט אמר בנושא: "אופן ההעסקה של הרופאים ונותני השירותים בקופת החולים אינו דבר שאנחנו כמדינה נדרשים אליו. אנחנו עוקבים אחר כך שהשירותים יינתנו בצורה הולמת ובזמינות ראויה. יש גופים שמעסיקים יותר שכירים ויש כאלה שמעסיקים יותר עצמאים, ואנחנו לא פועלים לכיוון כזה או אחר".
בסך הכול, ההוצאה הגבוהה ביותר לנפש מתוקננת בשירותי הקהילה נרשמה בלאומית, 9,018 שקל, לעומת 8,228 שקל במאוחדת, 8,086 במכבי ו-7,656 בכללית. ההשוואה אינה מושלמת, משום שכללית, כאמור, רוכשת חלק גדול מהאשפוזים מבתי החולים שלה בהנחות גבוהות יותר.
כרית ביטחון דקה
בסוף 2025 היה לכל ארבע הקופות הון חוזר שלילי, כלומר ההתחייבויות שלהן לשנה הקרובה היו גבוהות מהנכסים השוטפים שעמדו לרשותן. יחד מדובר בפער של כ-13.6 מיליארד שקל. לפי הדוח, הנתון משקף את הקושי של הקופות לעמוד בהתחייבויותיהן, והממשלה דואגת מדי שנה להסדרים תזרימיים שמאפשרים להן להמשיך לפעול.
הנתונים החלשים ביותר נרשמו בלאומית. בסוף השנה החזיקה הקופה 402 מיליון שקל במזומן, סכום השווה לעלות הפעילות שלה ב-19 ימים בלבד (בכללית, לשם השוואה, 40 ימים). בנוסף, ההתחייבויות של לאומית היו גבוהות מכל נכסיה בכ-1.07 מיליארד שקל.
הופרט ציין כי לצד ההישג, יש צורך להסתכל על האתגרים שעומדים בפני הקופות. "אנחנו רואים שינוי בתמהיל החולים, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתחלואה כרונית ובמורכבות של המטופלים, וכן עלייה במחירי התרופות", אמר. "צריך לפעול להגדלת תקציב קופות החולים ולהטמיע את כספי התמיכות שנמצאים מחוץ לסל בבסיס הפעילות של הקופות, כדי לתת להן ודאות, כך שידעו את התקציב שלהן בתחילת השנה".
