לקראת מימוש עסקת החטופים במסגרת מבצע "כנפי דרור" שייצא לדרך ביום ראשון, גיבש משרד הבריאות פרוטוקול מפורט לקליטתם שכולל היבטים רפואיים, בדיקות נחוצות, טיפול נפשי וכן תיעוד מעשי זוועה שעברו. בפרוטוקול שהפיצה היום (ה') ראש חטיבת הרפואה, ד"ר הגר מזרחי, למנהלי בתי החולים, נקבע בין היתר כי "הטיפול בשבים ינוהל במתחם נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול בבית החולים". בשיחה עם כתבים העריכה שהפעם ייתכן כי חלק מהשבים יזדקקו לסוג של אשפוז נפשי.
שישה בתי חולים ערוכים לקליטה, ארבעה מהם במרכז: איכילוב, בילינסון, שיבא בתל השומר ובית החולים שמיר-אסף הרופא. בתי החולים ברזילי וסורוקה נקבעו כ"יעדי קיצור" לטובת המקרים המורכבים יותר שדורשים טיפול מהיר. כל חטוף וחטופה שישובו יעברו בדיקה ראשונית מיד בהגיעם לבית החולים, כדי לשלול מצב רפואי שמחייב התערבות מיידית. "הבדיקה תתבצע, ככל הניתן, בליווי לפחות אחד מבני המשפחה או מי מטעם הנבדק ובהסכמתו. בדיקה משלימה תיעשה לאחר זמן המפגש עם המשפחה ובתיאום עם גורמי הביטחון המלווים, ובה תבוצע השלמת בירור רפואי בהתאם לממצאים הראשוניים.
4 צפייה בגלריה
המתחם שבו ייקלטו החטופים בבית החולים איכילוב בתל אביב
(צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב)
"השבים ייבדקו על-ידי רופא מומחה ברפואה דחופה ואחות, ובמידת הצורך רופא מקצועי מותאם לגיל השב. במקרה של נשים, נקבע שיש לתת עדיפות לבדיקה בידי רופאה ואחות. בהתאם לאנמנזה (תיאור המצב בידי החטופים) ולבדיקה הגופנית, יחליט הרופא על הצורך בבדיקות מעבדה, דימות או בדיקת יועץ, ההכרחיות בשלב זה לשלילת מצב המחייב התערבות מיידית, עוד בטרם המפגש עם המשפחה".
בתי החולים התבקשו להסביר בהרחבה לשב על אודות הבדיקות שנלקחות ומשמעותן. "ככלל, יש לשקול לקיחת פאנל בדיקות רחב של מחלות זיהומיות. פאנל זה יתבסס על האנמנזה, יתואם אל מול מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים ויכלול בדיקות למחלות מועברות מין. יש לקיים ייעוץ נוסף בנוגע לצורך בהרחבת פאנל בדיקות המעבדה".
בדיקה לגילוי פקקת ורידים עמוקה
בפרוטוקול הזה התברר כי במקרים קודמים של שחרור חטופים התגלו מצבי פקקת ורידים עמוקה, ולכן "יש לשקול ביצוע בדיקות רלבנטיות לאבחון". כמו כן, "מומלץ לבצע בדיקת שתן ודם לטוקסינים, במידת האפשר לפני מתן טיפול תרופתי. מומלץ כי לכל הנערות/נשים בגיל הפוריות תבוצע בדיקת BHCG (בדיקת דם להיריון). אם הבדיקה חיובית, יש לפעול על פי הנחיות מקצועיות ובכלל זה הנחיות הצוות הפורנזי".
כמו כן, יש לשקול התערבות מקצועית נוספת בהתאם להערכה הקלינית כדוגמת רפואת נשים, ייעוץ גריאטרי, רופא שיניים/פה ולסת, רופא עיניים, מקצועות בריאות ובדיקות ראייה ושמיעה. בהקשר זה נרכשו מכשירי עזר לשמיעה, שיינתנו לשבים שזקוקים להם מיד עם הכניסה לישראל. בנוסף, קיימת מחויבות של קופות החולים לרכש ואספקה של מכשיר שמיעה מותאם אישית.
החטופים יעברו הערכה פסיכיאטרית "לכל הפחות בתוך יממה מקליטת השב. בכל ממצא של תסמין נפשי חריג יש לערב גם את הרופא המומחה המטפל בשב, כדי לשלול תחלואה גופנית המתבטאת בתסמינים נפשיים". במשרד הבריאות מפצירים בבתי החולים "לשמור ככל הניתן על רצף טיפולי נפשי, למעט בהחלפת מטפלים ולאפשר המשך טיפול ככל שניתן של עו"ס או פסיכולוג שליווה את השב עד הגעתו לבית החולים, בבית החולים ולאחר שחרור לקהילה".
בהקשר זה אמרה ד"ר מזרחי כי ייתכן שהפעם יהיה צורך גם באשפוז נפשי: "הציפייה שלנו שהאירוע יהיה מורכב יותר גם בהיבט הנפשי, ויכול להיות שיהיה צורך במסגרות שיותר דומות לאשפוז רפואה נפשית. זה אפשרי במתחמי ההשבה עד לדרגה מסוימת. בכל בית חולים יש מעטפת אישית של אנשי מקצוע וגם ברפואה הנפשית. נאפשר השארה בתור המתחם, לתת את מקסימום הטיפול הנפשי כולל אשפוז ארוך טווח".
כל שב יעבור הערכה תזונתית מלאה, "כולל ביצוע בדיקות מתאימות לאבחון תת-תזונה וחסרים ספציפיים (ספירת דם וביוכימיה מלאה הכוללת פריטין, טרנספרין, זרחן, אשלגן, אבץ, מגנזיום, תיאמין, B12, ויטמין C, ויטמין D, חלבון כללי ואלבומין, פרופיל שומנים). משפחות השבים יודרכו בין היתר כיצד להאכיל את קרוביהן, מחשש להתפתחות סינדרום הזנה מחדש מסוכן בעקבות "חשש לתת-תזונה קיצונית", כהגדרת משרד הבריאות.
"זו תופעה שאנחנו מכירים מהשואה, שבה אוכלים בבת אחת כמות גדולה של מזון, בעיקר של פחמימות, שעלולה לגרום להפרה של משק המלחים והנוזלים בגוף וחלילה להביא למצבי חירום רפואיים", הסבירה ד"ר מזרחי. "לא יודעים להעריך מה הם אכלו בזמן השהות שלהם. נצטרך לשמוע מהם, וכפי שידוע, לא כולם שהו באותו המתחם ולא כולם הוזנו באותה הזנה, ולכן זה מאוד פרסונלי". תזונאיות בתי החולים יקבעו טיפול תזונתי ברמה יומיומית "לפי תוצאות בדיקות הדם, תגובות גסטרו-אינטסטינליות ומצב כללי".
ד"ר הגר מזרחי: "הציפייה שלנו שהאירוע יהיה מורכב יותר גם בהיבט הנפשי, ויכול להיות שיהיה צורך במסגרות שיותר דומות לאשפוז רפואה נפשית. זה אפשרי במתחמי ההשבה עד לדרגה מסוימת. בכל בית חולים יש מעטפת אישית של אנשי מקצוע וגם ברפואה הנפשית. נאפשר השארה בתור המתחם, לתת את מקסימום הטיפול הנפשי כולל אשפוז ארוך טווח"
במכתבה למנהלי בתי החולים כתבה ד"ר הגר מזרחי כי "מערכת הבריאות בישראל ממתינה בציפייה לשובם של החטופים מן השבי, ומובילה את קליטת השבים לישראל מתוך תחושת שליחות, חובת מצוינות, מקצועיות וענווה. לנוכח הניסיון שנצבר, ניכר כי אירוע החזרה מהשבי דורש הערכה וטיפול מיידיים בבית חולים ולאחר השחרור, המשך טיפול ומעקב ארוכי טווח על כלל היבטי בריאות, רפואיים, נפשיים וסוציאליים. על המענה להיות מקיף וממושך, בדגש על התאמה אישית לבחירות של השב.ה ותוך הקפדה יתרה על שמירת הפרטיות".
בשיחה עם כתבים אמרה ד"ר מזרחי כי הפרוטוקול שחובר הוא "פרוטוקול המשך לקודמיו, שבעיקר מטמיע הרבה לקחים ותובנות מהשנה האחרונה. מבקשים מאוד מבתי החולים להקפיד על שמירה על הפרטיות שחשובה מאוד למשפחות החטופים. במקרי עבר כשזה לא קרה, זה היה מאוד לא נעים. אנחנו לקראת רגעים מאוד משמחים ברמה הלאומית, אבל גם מורכבים".
באשר ללמידה מהפעמים הקודמות, הוסיפה: "התפיסה שלנו כמערכת היא שהמטופלים צריכים לקבל מערכת כוללת של מעטפת בריאותית ונפשית שמכילה מקצה לקצה ומאפשרת כל דבר ברמה מאוד גבוהה. מדגישים אחריות טיפולית לבתי החולים הקולטים גם לאחר השחרור. תהיה לבתי החולים אחריות ממושכת שהשבים מקבלים את הטיפול לאור לקחים שלמדנו, בעיקר בהיבט הנפשי. יש מערך שכבר עובד של אחיות קשר בבית החולים ובקהילה באחריות משרד הבריאות. אנחנו צופים שהמורכבות הרפואית של השבים תהיה גדולה יותר. יש השלכות רפואיות למספר הימים הגדול בשבי, בעיקר בהיבט התזונה. גם למעטפת הנפשית יש מורכבות גדולה".
הנחיה לקרובים: בלי אינסטגרם וטיקטוק
הטיפול בשבים ינוהל במתחם נפרד מיתר המטופלים המגיעים לטיפול בבית החולים, ובכלל זה בחדר המיון (מלר"ד). "מומלץ מאוד להפריד בין אזור כללי המאפשר אירוח רב-משתתפים ואזורים אישיים, הכוללים חדרי לינה, מפגשים מצומצמים ומנוחה".
מספר השוהים במתחם יצומצם ככל האפשר, ויהיה חסום להגעת מבקרים ועיתונאים פרט למשפחות השבים, גורמי הרפואה המטפלים במתחם, גורמי משרד הבריאות, נציגי מנהלת החטופים והשבים וגורמי ביטחון שמלווים את הגעת השבים. כמו כן, לפי הפרוטוקול, "יש להדריך את משפחות השבים ואורחיהם כי צילום במתחם והעלאת חומרים למדיה חברתית עלולים להביא לפגיעה בשב".
4 צפייה בגלריה
שחרור חטופים במבצע "דלתות שמיים" בסוף נובמבר 2023
(צילום: REUTERS /Ibraheem Abu Mustafa)
בתי החולים יקבלו מבעוד מועד מידע רפואי אישי בהתאם לרשימת החטופים שישוחררו. "במהלך האשפוז מומלץ לייצר מעטפת קבועה של אנשי מקצוע, שנדרשים על פי שיקול דעת קליני, שיבואו במגע עם השב - רופא מטפל, רופאים יועצים, אחות, עובדת סוציאלית, פסיכיאטר, פסיכולוג, תזונאי ורופא משפטי. הצוות הרפואי יקיים דיונים רב-מקצועיים ככל שנדרש, במטרה לייצר תמונה קלינית מקצועית מלאה ועל מנת לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית".
הפסיכיאטר בבית החולים יהיה אמון על ניהול קליני של היבטי בריאות הנפש, ובכלל זה תצפית וייעוץ לצוות המטפל, ניווט וויסות הבדיקות והתמיכה הנדרשת בשב או במשפחתו, התייחסות מותאמת טראומה לבדיקות נדרשות ושיחה עם גורמי ביטחון. עובדות סוציאליות בבתי החולים יתלוו למהלך הטיפול בשבים בהקדם האפשרי וינהלו שיחה עם השב, המשפחה ומלווים נוספים לטובת התרשמות מעוצמת המצוקה הנפשית. העו"סית תמליץ במידת הצורך על הערכה או התערבות נפשית מוקדמת או נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג, בהתאם למקרה. בנוסף, במשך האשפוז יקבע השב, יחד עם העובדת הסוציאלית, גורם עיקרי שיהווה גורם קשר עתידי לאחר השחרור מבית החולים".
"העברת המקל" לטיפול בקהילה
בפרוטוקול חזרת החטופים יש התייחסות גם לתיעוד ואיסוף ראיות פורנזיות למעשי הזוועה שעברו החטופים בשבי: "יש לוודא את מעורבות הצוות הפורנזי בתיעוד הממצאים. הרופא המשפטי ייפגש עם השב ויבדוק אותו, במידת הצורך, במהלך שהותו בבית החולים על מנת לוודא תיעוד משפטי הולם הנוגע לשהותו בשבי. בית החולים יתאם את הגעת הרופא המשפטי אל מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית במועד מתאים". בנוגע להיערכות לפגיעות מיניות, כמו בפעם הקודמת יש מעורבות של גורמי מקצוע שזה תחום ההתמחות שלהם, "וגם עכשיו נערכנו בצורה רחבה לטובת הנושא הזה", לדברי ד"ר מזרחי.
לאחר סיום הבירור והטיפול בבית החולים, תתקבל החלטה לגבי הצורך בהמשך אשפוז או שחרור והשלמת המענה הרפואי בקהילה. "נוכח המצב שגרם בחלק מהמקרים לפיזור הגורמים התומכים (הקהילה, המשפחה), רצוי להמליץ לשב ולמשפחתו לשהות בבית החולים זמן נוסף לטובת התארגנות, בדגש כי המלצת גורמי המקצוע היא רצף של לפחות ארבעה ימי אשפוז במתחם הייעודי. לא תמיד זו העדפה שלהם, ונכבד אותם", אומרת ד"ר מזרחי. "הסיבה שאנחנו חושבים שזה נכון להם נובעת מהלקחים שלנו מפעמים קודמות, של שבים שיצאו מוקדם ואמרו לנו שזה היה מוקדם מדי לצאת".
"יש לקחת בחשבון כי המענה הרפואי לאחר השחרור ישתהה ולצייד את השב במרשמים הרלוונטיים, ובמידת הניתן גם בתרופות לתקופה של שבוע לפחות, ובכלל זה גם מולטי-ויטמין. בנוסף, יש לוודא כי לרשות השבים יהיה ציוד בסיסי, ובכלל זה ביגוד, הנעלה, משקפיים, מכשירי שמיעה ועוד בהתאם לצורכיהם".
במהלך השהייה בבית החולים, אחות קשר מטעם קופת החולים שאליה משויך השב תרכז את פרטיו בכל אחד מבתי החולים הקולטים. במהלך האשפוז תפעל אחות הקשר לבחינת צרכים רפואיים וריכוז המשאבים הנדרשים, ותפעל להסדרת מעברם לקהילה. אותה "העברת מקל" לטיפול בקהילה תכלול גם מידע על המצב הנפשי וכן מידע תזונתי. האחות המתאמת תיצור קשר עם השב טרם השחרור ותקבע מפגש ראשון בקהילה. האחות מתאמת הטיפול בקהילה תרכז את המשך הטיפול והמעטפת הרפואית הנדרשת, בתיאום עם יתר הגורמים הרלוונטיים בקופה המבטחת.
העובדת הסוציאלית המלווה מבית החולים תעביר לעובדים הסוציאליים המטפלים הרלוונטיים ממשרד הרווחה ומביטוח לאומי מידע פסיכו-סוציאלי עדכני, לצורך הבטחת רצף הטיפול על ידיהם.
הצוות שליווה את השב במהלך האשפוז ימשיך לנטר את מצבו הנפשי והרפואי בשיחה טלפונית או בפגישה עד שנה מיום חזרתו. הליווי ייעשה בנקודות זמן קבועות, אלא אם יידרש אחרת. המעקב הראשוני יתבצע לאחר שבועיים, לאחר כחודש, ולאחר מכן אחת לשלושה חודשים עד תום השנה הראשונה. בפגישות או בשיחות המעקב יתבצע תשאול לגבי תסמינים נפשיים, וקיומם של טיפול ורצף מענה התואמים את מצבו של השב.
ד"ר הגר מזרחי ממשרד הבריאות ממליצה להקים בבית החולים מערך מרפאת שבים רב-מקצועית שמאפשרת מעקב רפואי מלא על כלל המרכיבים. "ככלל, האחריות על מתן מכלול הטיפולים היא על הגורמים בקופת החולים, אולם התעדוף הקליני הוא לשימור רצף טיפול עם הצוות הרב-מקצועי בבית החולים, ככל שהמרחק מאפשר זאת ושהשב מעוניין בכך. אם השב מעוניין בהעברת מוקד הטיפול לקהילה, יש לאפשר זאת, תוך תיאום המשך המעקב והעברת המידע הרפואי המלא".
גם בהיבט הטיפול הנפשי, מומלץ לשמר רצף טיפולי ותמיכה נפשית על-ידי הגורם בבית החולים שעימו נוצר הקשר גם לאחר השחרור. "הטיפול יינתן על ידי צוות רב-מקצועי בעל ניסיון וכישורים קליניים בתחום הטיפול בטראומה. ככל שהשב מעוניין בגורם מטפל אחר, יש להמליץ על המשך טיפול במסגרת מרפאה רב-מקצועית דומה, הכוללת אנשי טיפול בעלי ניסיון וכישורים קליניים בתחום הטראומה, וזאת תוך מתן שליטה וחופש בחירה לשב ולמשפחתו".
פורסם לראשונה: 12:28, 16.01.25
