ועידת הבריאות מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות.
עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל, דיברה היום (שני) במסגרת ועידת הבריאות של ynet ו-"ידיעות אחרונות" על נקודות התורפה של מערכת הבריאות, ובראשן חוסר השוויון בין אוכלוסיות ואזורים שונים בארץ.
כשנשאלה ופנר על עקב האכילס המשמעותי ביותר של מערכת הבריאות בישראל – מבחינת המיקום הגיאוגרפי והאוכלוסיות השונות – השיבה כי אי-השוויון הוא עקב אכילס "מיותר". לדבריה, "יש דברים שאתה אומר: 'אין מה לעשות, יש מגבלות'. אבל כשמדובר באי-שוויון, אנחנו רחוקים מלהגיד שעשינו כל מה שיכולנו. אם מסתכלים על הפער בין הפריפריה למרכז, כמעט לא נתפס שבמדינה כל כך קטנה קיימים פערים משמעותיים עד כדי פערים של שנות חיים". צפו בריאיון המלא:
"אם הציבור ידרוש, נוכל לשנות": עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, באולפן ynet
לדבריה, אילו הייתה ישראל מדינה גדולה כמו קנדה, ניתן היה להבין פערים כאלה כתוצאה מהמרחקים. "אבל במדינה קטנה כמו שלנו אין בזה היגיון", אמרה. "זו לא גזירה משמים – אפשר לפתור את זה".
היא הוסיפה כי אף שהנושא מוכר ומדובר כבר שנים רבות, "מדברים עליו הרבה – ועושים מעט מאוד". לצד הפערים הגיאוגרפיים, ציינה גם את הפערים הסוציו-אקונומיים: "למשל, מרכיב דומיננטי מאוד בבריאות הילדים הוא השכלת האם. זה גורם משמעותי ביותר. אולי עם התפתחות ה-AI זה קצת ישתנה, אבל נכון לעכשיו זה מאוד משמעותי".
היא הסבירה כי לא מדובר במשהו שניתן לשנות ישירות – "לא נכשיר אימהות מחדש", אמרה – אך הדגישה שמערכת הבריאות חייבת להשקיע יותר באזורים ובאוכלוסיות שמועדים לפורענות. "קודם כל, חשוב להבין שלא מדובר ברצון שכולם יהיו שווים, אלא שכולם יקבלו את הטוב ביותר. שנית, שוויון לא פירושו להשקיע באופן זהה בכל מקום – יש מקומות שצריך להשקיע בהם יותר כדי להביא אותם למצב שוויוני".
עו"ד לאה ופנר: "אחרי שנתיים של מלחמה ראינו שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה בשירותי הבריאות. לא הייתה שום אלסטיות במערכת. כל מקומות השיקום התמלאו בחיילים ובנפגעים, אבל המערכת לא התאימה את עצמה. לא נפתחו מספיק מרכזי שיקום, לא בבתי החולים ולא בקהילה"
3 צפייה בגלריה
ופנר: "לא מדובר ברצון שכולם יהיו שווים, אלא שכולם יקבלו את הטוב ביותר"
(צילום: יריב כץ)
"המערכת נותנת יותר למי שיודע לדרוש"
כשנשאלה ופנר על הפערים הגיאוגרפיים שהתחדדו במהלך המלחמה, אמרה כי מדובר בפערים גורליים: "הנתונים מראים שלפי המקום שבו אתה גר – תוחלת החיים שלך מוכתבת. כלומר, במרחק של שעה וחצי בלבד, בין ראשון לציון לבאר שבע, תוחלת החיים שונה, ואנחנו מדברים בשנים. זה נובע לא רק ממערכת הבריאות עצמה, אלא גם משירותים נלווים – למשל נגישות לפעילות גופנית. יש מקומות שבהם קיימים מתקנים, ובאחרים פשוט אין".
עוד הוסיפה כי "כשמתמקדים במערכת הבריאות בלבד, עולה גם השאלה מי יודע לדרוש ומי בסופו של דבר מקבל", אמרה. "יש מקומות שבהם אנשים לא תמיד יודעים מה מגיע להם, ולא דורשים – ואז המערכת, לא מרוע, פשוט נותנת יותר למי שיודע לדרוש".
בהמשך הדיון הובאה הדוגמה של נפגעים לאחר ניתוחים שממתינים חודשים ארוכים לשיקום, לעיתים אף שנה. ופנר אישרה את הדברים ואמרה: "צודקת במאה אחוז. אחד הדברים שראינו אחרי שנתיים של מלחמה הוא שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה בשירותי הבריאות. לא הייתה שום אלסטיות במערכת. כל מקומות השיקום התמלאו, לצערנו הגדול, בחיילים ובנפגעים, אבל המערכת לא התאימה את עצמה. לא נפתחו מספיק מרכזי שיקום, לא בבתי החולים ולא בקהילה".
לדבריה, מועד תחילת השיקום הוא גורם קריטי בתוצאה הרפואית. "אם נותנים תור לעוד שנה – זו בעיה חמורה. במקום לחשוב בצורה אסטרטגית, בוחרים בפתרונות מהירים: שמים משהו חלקי, מישהו שעשה קורס קצר. אלה פלסטרים. והבעיה בפלסטרים היא שהם לא מחזיקים מעמד הרבה זמן – אחרי שתי מקלחות הם יורדים. זה בדיוק מה שקורה גם כאן".
ופנר: "אין שום הצדקה שמשאבים יופנו למקומות אחרים לפני שישקיעו בבריאות הציבור. ההשקעה הזו צריכה להגיע אלינו – למשפחה שלנו, לקרובים שלנו. מגיע לנו השירות הרפואי הטוב ביותר. זה לא צריך להיות נחלתם של מי שיש להם כסף או כוח"
3 צפייה בגלריה
האם הבינה המלאכותית תחליף את הרופאים? עו"ד ופנר: "ככל שיהיו לנו יותר כלים בעזרת AI, נאבד תכונות מסוימות"
(צילום: Shutterstock)
"נושא הבריאות לא מופיע במצעי המפלגות"
כשנשאלה מה נדרש לעשות, במיוחד בשנת בחירות שבה ניתן להפנות זרקור לבעיות הללו, השיבה ופנר בצער כי נושא הבריאות כמעט ואינו מופיע במצעי המפלגות. "במערכת בחירות אנשים לא חושבים שזה מביא מנדטים. לכן לא תראי מפלגה שמציבה את זה בראש סדר העדיפויות – אולי במקום עשירי למטה. אבל אם הציבור ידרוש, נוכל לשנות".
לדבריה, הצעד החשוב ביותר הוא חיזוק מערכת הבריאות הציבורית והגדלת המשאבים. "אין שום הצדקה שמשאבים יופנו למקומות אחרים לפני שישקיעו בבריאות הציבור", אמרה. "ההשקעה הזו צריכה להגיע אלינו – למשפחה שלנו, לקרובים שלנו. מגיע לנו השירות הרפואי הטוב ביותר. זה לא צריך להיות נחלתם של מי שיש להם כסף או כוח".
ופנר: "אנחנו מרמים את העולם שיש לנו רופאות ורופאים מצוינים וצוותים מקצועיים מעולים, אבל הם לא יכולים לתת את מלוא יכולתם בגלל מגבלות תקציביות. יש כמה דברים פשוטים מאוד שאפשר היה לתקן"
ופנר תקפה את המצב הקיים ואמרה: "אנחנו מרמים את העולם שיש לנו רופאות ורופאים מצוינים וצוותים מקצועיים מעולים, אבל הם לא יכולים לתת את מלוא יכולתם בגלל מגבלות תקציביות. יש כמה דברים פשוטים מאוד שאפשר היה לתקן".
האם הבינה המלאכותית תחליף את הרופאים?
לקראת סיום השיחה עלה נושא הבינה המלאכותית. ופנר התייחסה לדבריה הקודמים על השפעת השכלת האם וציינה כי ייתכן שה-AI יוכל לשנות את המציאות הזו, כפי שנראה במקרים שונים במערכת הבריאות. "AI הוא דבר שאנחנו עדיין לא יודעים לעכל", אמרה. "יש שתי גישות – או שהוא יפתור את כל הבעיות ולא נצטרך יותר אנשים, או שהוא הדבר הכי מסוכן. אנחנו צריכים לנהוג בצניעות ולהבין שאנחנו לא באמת יודעים מה הוא יעשה. אבל יש לו פוטנציאל אדיר לעזור לרופאים ולמערכת – להקל תהליכים ולהנגיש ידע ומידע".
ופנר: "כלי AI שילמד ויצבור ידע יוכל להיות מדויק יותר ואף לסייע בזמן אמת במהלך הניתוח. אבל אסור לחשוב שאפשר להחליף את הרופא. תמיד יש צורך בשיקול דעת אנושי, במקרים שלא כתובים בספר. צריך לזכור שה-AI הוא מכונה, בעוד שהרפואה מבוססת גם על המגע הישיר בין הרופא למטופל"
3 צפייה בגלריה
"ה-AI לא יחליף את היכולות החברתיות. רפואה היא גם מדע, גם אומנות וגם מקצוע חברתי". ופנר
(צילום: יריב כץ)
כאשר התבקשה ופנר להביא דוגמה לשימושים אפשריים בבינה המלאכותית, הסבירה: "כבר היום רופאים נעזרים במחשוב – למשל בניתוחים בלפרוסקופיה. כלי AI שילמד ויצבור ידע יוכל להיות מדויק יותר ואף לסייע בזמן אמת במהלך הניתוח. אבל אסור לחשוב שאפשר להחליף את הרופא. תמיד יש צורך בשיקול דעת אנושי, במקרים שלא כתובים בספר. צריך לזכור שה-AI הוא מכונה, בעוד שהרפואה מבוססת גם על המגע הישיר בין הרופא למטופל".
כשנשאלה על התופעה שבה מטופלים משתמשים בצ׳אט-בוטים כדי לאבחן את עצמם, צוין במהלך השיחה כי אמנם יש מקרים שבהם ה-AI הצליח לפענח מה שרופאים לא הצליחו, אך על כל מקרה כזה יש רבים אחרים שבהם הוא עלול להזיק. ופנר הסכימה ואמרה: "זה מסוכן. הדרך הנכונה היא לשלב בין שני העולמות. כמו שאומרים היום – ה-AI לא יחליף אנשים, אלא אנשים שמשתמשים ב-AI יחליפו את מי שלא משתמשים בו".
עם זאת, הזהירה ופנר כי להתקדמות יש גם מחיר: "ככל שיהיו לנו יותר כלים בעזרת AI, נאבד תכונות מסוימות – כמו שהמחשוב גרם לנו לאבד חלקים מהזיכרון ומהאוריינטציה. חשוב לזכור שגם אם ה-AI מדבר מאוד יפה, ויש אנשים שנקשרים לכלים כמו קלוד, צ'אט או פרפלקסיטי – הוא לא יחליף את היכולות החברתיות. רפואה היא גם מדע, גם אומנות וגם מקצוע חברתי".
