אישה שקיימה יחסי מין עם שני תאומים זהים בהפרש של ארבעה ימים בלבד אינה יכולה לדעת מי מהם הוא אבי בתה. כך קבע בית המשפט לערעורים בלונדון.
אחד התאומים נרשם כאב בתעודת הלידה של הילדה, שהוגדרה בהליך המשפטי "ילדה P". אחיו התאום ביקש בתמיכת האם מבית המשפט לענייני משפחה להסיר את שמו מתעודת הלידה ולהעביר אליו את האחריות ההורית - אך השופטת מדליין רירדון סירבה. היא קבעה כי "שני האחים קיימו יחסי מין" עם האישה "בהפרש של ארבעה ימים בחודש שבו התעברה האם", וכי "הסבירות שכל אחד מהאחים הוא האב שווה". הצדדים ערערו לבית המשפט לערעורים בלונדון.
בית המשפט לערעורים קבע שאין באפשרותו לקבוע מי מהתאומים הוא האב - אך הורה שהאחריות ההורית של התאום הרשום בתעודה תופסק בינתיים, עד לדיון נוסף בערכאה נמוכה יותר.
השופט הבכיר סר אנדרו מקפרליין, שדן בערעור עם עוד שני שופטים, קבע כי בדיקת DNA מוכיחה שאחד התאומים הוא האב הביולוגי - אך אינה מסוגלת להצביע על מי מהם. לכל אחד מהאחים, ציין, סיכוי של 50% להיות האב.
בפסק הדין שניתן מרחוק ב-20 במרס כתב מקפרליין: ""האמת הנוכחית בכל הנוגע לאבהות של P היא שאביה הוא אחד משני התאומים הזהים - אך לא ניתן לומר מי. ייתכן, ואף סביר, שעד ש-P תגיע לבגרות יוכל המדע לזהות אב אחד ולשלול את האחר - אך לעת עתה לא ניתן לעשות זאת ללא עלות גבוהה מאוד. לכן ה'אמת' שלה אינה גבר אחד - אלא אחד מתוך שניים".
מקפרליין הוסיף כי התאום הרשום בתעודת הלידה "לא היה זכאי" להירשם כאב, וכי האחריות ההורית שלו תיפסק. ואולם, השופט סירב לקבוע שאותו תאום אינו האב. "אי-הוכחת עובדה פירושה שאותה עובדה לא הוכחה - לא שהוכח ההפך", כתב. "יש הבדל בין שדבר לא הוכח לבין הצהרה פוזיטיבית שהעובדה הנטענת אינה נכונה".
השופט הוסיף כי "ברור שאין זה לטובתה של P שמצב עמימות זה בנוגע לאחריות ההורית יימשך", וכי ערכאה נמוכה יותר תכריע אם יש להעניק אחריות הורית לאחד מהתאומים, לשניהם, או לאף אחד מהם. זהות הילדה, האם והתאומים נאסרו לפרסום על ידי בית המשפט, וההליך נמשך.
