בתקופה של מלחמה מתמשכת, רבים חווים מתח, דריכות, אי-שקט וקשיי שינה. אזעקות והתרעות חוזרות, לצד חוסר ודאות לגבי העתיד, מפעילות את מערכת ההישרדות הטבעית של הגוף. במידה רבה זו תגובה אנושית נורמלית: הגוף נעשה דרוך יותר כדי שנוכל לשים לב להתרעות ולהגיב במהירות ובזהירות.
לפני שפונים לפתרונות תרופתיים, חשוב לזכור שיש גם דרכים פשוטות ויעילות שיכולות להפחית מתח ולסייע לשינה. פעילות גופנית מתונה - אפילו הליכה קצרה - מסייעת לווסת את מערכת העצבים. צמצום החשיפה לחדשות ולמסכים בשעות הערב מפחית עומס רגשי ומקל על ההירדמות. גם שמירה על שגרה יומית ככל האפשר, קביעת עוגנים קבועים במהלך היום, עיסוק בתחביבים ויצירת רגעים קטנים של הסחת דעת בריאה יכולים לעזור למוח ולגוף להירגע. לעיתים צעדים פשוטים כאלה מספיקים כדי להשיב תחושת איזון, גם בלי להזדקק לתרופות.
3 צפייה בגלריה
בתקופות של מתח ביטחוני מתמשך רבים חווים דריכות, מחשבות טורדניות וקשיי שינה
(צילום: Shutterstock)
אבל כשהסטרס מלווה אותנו גם בלילה ואנחנו מתקשים להרפות, רבים פונים לפתרונות תרופתיים שונים כדי להצליח להירדם ולישון מעט. יש מי שלוקחים כדור שינה, אחרים פונים לכדור הרגעה, ויש אנשים שמטופלים לאורך זמן בתרופות נגד חרדה. הבלבול בין שלושת המונחים האלה נפוץ, ולעיתים אנשים אינם בטוחים מה בעצם ההבדל ביניהם ומתי נכון להשתמש בכל אחד מהם.
האם באמת יש הבדל בין כדורי שינה לכדורי הרגעה?
בציבור נהוג להבחין בין כדורי שינה לבין תרופות הרגעה. בפועל, ההבדל ביניהם קטן בהרבה ממה שנהוג לחשוב. רבות מהתרופות שמכונות כך שייכות למעשה לאותה משפחת תרופות – בנזודיאזפינים. תרופות אלה פועלות על מערכת העצבים המרכזית ומגבירות את פעילותו של חומר מעכב במוח בשם GABA. התוצאה היא הרגעה של מערכת העצבים ולעיתים גם השראת שינה.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעונילכן תרופות כמו בונדורמין, קלונקס או ואבן פועלות למעשה במנגנון דומה. ההבדל העיקרי ביניהן קשור בעיקר למהירות שבה התרופה מתחילה להשפיע ולמשך הזמן שבו היא פועלת בגוף. תרופות שפועלות מהר ולזמן קצר, כמו בונדורמין, משמשות לרוב להשראת שינה. לעומת זאת, תרופות שפועלות בצורה איטית יותר ולמשך זמן ארוך יותר משמשות להרגעה ממושכת במהלך היום.
מבחינה ביולוגית, מדובר באותה משפחת תרופות. במובן הזה, ההבחנה בין "כדור שינה" ל"כדור הרגעה" היא במידה רבה דרך לתאר את אופן השימוש בתרופה – ולא קטגוריה רפואית נפרדת.
מתי שימוש בכדור שינה או בכדור הרגעה הוא סביר?
בתקופות של מתח ביטחוני רבים חווים מדי פעם כמה לילות קשים במיוחד. מחשבות מעגליות, דריכות גבוהה או חשיפה ממושכת לחדשות עלולות להקשות על ההירדמות. במצב כזה שימוש נקודתי בכדור שמסייע להירדם יכול להיות סביר. לעיתים לילה אחד של שינה טובה מאפשר למערכת העצבים להירגע ולחזור לאיזון. לכן שימוש קצר בכדור שינה לכמה לילות, במיוחד בתקופה חריגה, אינו בהכרח בעייתי.
3 צפייה בגלריה
לעיתים לילה אחד של שינה טובה יכול לעזור למערכת העצבים להירגע ולגוף לחזור לאיזון
(צילום: Shuttsrstock)
באופן דומה, אם במהלך היום המחשבות לא מרפות, המתח עולה והתפקוד נפגע – נטילה של כדור הרגעה יכולה להיות אפשרית.
מתי זה צריך להדליק נורה אדומה?
נורה אדומה צריכה להידלק כאשר הכדור הופך להרגל. אם אדם מרגיש שאינו מצליח להירדם או להירגע בלי כדור, כמעט בכל יום, ייתכן שכבר לא מדובר רק בלילה או יום קשה – אלא במצב של חרדה מתמשכת.
בנזודיאזפינים פועלים במהירות ולכן הם יעילים מאוד בטווח הקצר. עם זאת, מעבר להפחתה זמנית ברמות החרדה, הם אינם יוצרים שינוי עמוק ומתמשך במוח. לכן לאחר שהשפעתם חולפת, רבים מרגישים צורך לקחת כדור נוסף. עם הזמן הגוף עלול להתרגל אליהם, ולכן בדרך כלל מומלץ להגביל את השימוש בהם לתקופות קצרות בלבד.
האם שימוש בבונדורמין לכמה לילות נחשב בטוח?
ברוב המקרים כן. שימוש קצר בתרופה כמו בונדורמין למשך כמה לילות נחשב בטוח יחסית, כאשר הוא נעשה לפי המלצת רופא. הבעיה מתחילה כאשר השימוש הופך קבוע, או כאשר אדם מרגיש שאינו מצליח להירדם ללא התרופה.
סימנים לכך שמתפתחת תלות
יש כמה סימנים שיכולים להעיד על שימוש בעייתי בתרופות לשינה או להרגעה:
- צורך בכדור כמעט כל לילה כדי להירדם
- תחושה שהתרופה כבר אינה משפיעה כמו בעבר
- צורך להעלות מינון
- עייפות או תחושת ערפול במהלך היום
- כאשר מופיעים סימנים כאלה, חשוב לפנות לרופא ולבחון מחדש את הטיפול
ומה ההבדל בין התרופות הללו לבין תרופות נוגדות דיכאון וחרדה?
כאן מדובר בקבוצה אחרת לגמרי של תרופות – ממשפחת ה-SSRI, כמו ציפרלקס, סרנדה או פריזמה. תרופות אלה אינן פועלות מיד, ולעיתים נדרשים כמה שבועות עד שמורגשת ההשפעה שלהן.
עם זאת, בניגוד לכדורי שינה או הרגעה, תרופות ממשפחה זו פועלות על מנגנוני החרדה עצמם ומפחיתות בהדרגה את רמת המתח הכללית. לכן הן נחשבות לטיפול התרופתי המרכזי והמועדף כאשר מדובר בהפרעת חרדה מתמשכת – ולא רק בקושי נקודתי להירדם או להירגע.
מתי רופאים ממליצים לעבור לטיפול כזה?
רופאים שוקלים טיפול ממושך כאשר החרדה אינה מופיעה רק בלילות מסוימים או בימים קשים במיוחד, אלא נוכחת כמעט מדי יום. כאשר המתח גורם לפגיעה באיכות החיים, לסבל משמעותי או לפגיעה ביכולת התפקוד – יש מקום לשקול טיפול ארוך טווח.
במצבים כאלה טיפול תרופתי ממושך, ולעיתים גם טיפול פסיכולוגי, נחשבים מתאימים יותר מאשר שימוש חוזר בתרופות קצרות טווח שמיועדות להרגעה נקודתית.
ומה לגבי העלאת מינון של ציפרלקס בתקופות לחוצות?
אנשים שכבר מטופלים בתרופות כמו ציפרלקס שואלים לעיתים האם בתקופות של מתח חריג כדאי להעלות את המינון. אין לכך תשובה אחת שמתאימה לכולם. לעיתים מדובר בגל זמני של מתח שאינו מחייב שינוי בטיפול, ולעיתים החרדה אכן מתגברת ויש מקום לשקול התאמה של המינון. החלטות כאלה חשוב לקבל יחד עם הרופא המטפל – ולא לבצע שינוי במינון באופן עצמאי.
3 צפייה בגלריה
אחת מתופעות הלוואי האפשריות של תרופות לשינה או להרגעה היא תחושת עייפות או ערפול במהלך היום
(צילום: Shutterstock)
לסיכום, בתקופות של מתח ביטחוני ממושך רבים מתקשים לישון ולהירגע ומחפשים פתרון מהיר. חשוב להבין את ההבדל בין סוגי הטיפול השונים. תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, המשמשות לעיתים ככדורי שינה או כתרופות הרגעה, יכולות לעזור בלילות קשים במיוחד – אך הן מיועדות בדרך כלל לשימוש קצר טווח. לעומתן, תרופות כמו ציפרלקס מיועדות לטיפול ממושך בחרדה עצמה.
המסר המרכזי הוא שתחושות של פחד וחרדה אינן סימן לחולשה, אלא תגובה אנושית למציאות מורכבת. כאשר החרדה משתלטת על החיים, פוגעת בתפקוד או מובילה לשימוש קבוע בתרופות הרגעה – לא כדאי להישאר עם זה לבד. חשוב לזכור שיש לכך טיפול יעיל, ולעיתים אפילו מצוין, וכדאי לפנות לאיש מקצוע ולקבל עזרה.
הכותב הוא ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מכון "מנטליקס" לרפואת הנפש. מדריך זה פורסם לראשונה באיכילוב Be-Well
