לפני כחודשיים בילו גלי שחר, בן זוגה ומשפחתה חופשה אתגרית באיטליה. בין הפעילויות השונות, היא לא שכחה את אחת המתאמנות שלה שהחלימה מלימפומה וקנתה לה מתנת הבראה.
"דקה לפני העלייה למטוס חזרה לישראל, כמו סצנה מסרט, אני מקבלת במייל את פענוח ההדמיה שעברתי לפני הטיסה. וכתוב: 'לימפומה'", מספרת גלי. "אני כבר יודעת במה המדובר, ואת מתנת ההבראה נתתי לה יחד עם הבשורה שעכשיו אני חולה ושהיוצרות התהפכו. היא החלימה ואני חליתי. שנה קודם לכן, חברת ילדות שלי אובחנה עם לימפומה ולפחות פעמיים בשבוע הגעתי אליה להוציא אותה להליכות". צפו בריאיון המלא עם גלי לאלכסנדרה לוקש באולפן ynet:
חלתה בלימפומה וממשיכה להתאמן בעצימות - ריאיון עם גלי שחר, קצינת כושר קרבי, חולה בלימפומה
(צילום: ליאור שרון)
גלי, בת 23, סטודנטית לספורט תרפיה ומאמנת כושר, הקפידה להתאמן גם כשעירוי החומר הכימותרפי היה מחובר לעורק היד שלה. "אני סומכת על הרופאים כאן בשיבא ומאמינה שהם ינהלו את המחלה שלי בתבונה ובהצלחה מוחלטת, אבל אני גם סומכת על עצמי ויודעת שככל שאמשיך להתאמן, הגוף והנפש יישארו בריאים".
היא גדלה במשפחה שהקפידה על מה שנכנס לפה ובעיקר על מה שמפעיל את הגוף - משפחה ספורטיבית בלשון המעטה. "זה היה הנרטיב המשפחתי וכבר כילדה עשיתי כל סוג ספורט שהוא". בצבא הייתה קצינת כושר קרבי ומד"סית בווינגייט, ומיד אחרי השחרור החליקה בטבעיות למשרה במכון כושר.
"עבדתי מסביב לשעון כמו מטורפת, אימנתי בפילטיס מכשירים וכשבהמשך הוספתי אימוני כוח, מכשירים, יוגה ואימוני בר. לא חוויתי את הטיול הגדול וכפיצוי, עוד לפני שהתבשרתי שיש לי סרטן, הזמנתי אני ובן הזוג שלי כרטיסים לפרו וברזיל - וגם את זה נאלץ לדחות עד לסוף הטיפול".
3 צפייה בגלריה
"סומכת על עצמי ויודעת שככל שאמשיך להתאמן, הגוף והנפש יישארו בריאים". גלי שחר
(צילום: ירון שרון)
כאבים שהתעלמה מהם
לגילוי סרטן הלימפומה קדמו, לדבריה, כאבי בטן שהתחילו בקטנה כבר כשהתגייסה. "זה משהו שמלווה אותי כבר שנים ולכן כשבשנה האחרונה החמירו הכאבים לא עשיתי מזה עניין. גם לא כשהתעוררתי מהזעות לילה. גם לא כשחשתי עייפות קיצונית. גם לא כשהתחילה לי פריחה - המשכתי לאמן ולהתאמן, כשכל מי שסביבי זיהה את הסימפטומים הגופניים כתוצאה של לחץ ומתח".
"הגעתי עם אופני כושר לטיפול ודוושתי במשך שעתיים"
(צילום: גלי שחר)
בן הזוג שלה כבר שש שנים, הוא קצין קרבי באגוז שנכנס לעזה ולבנון לתקופות ארוכות. "בשנתיים האיומות האלה דאגתי לו מאוד", היא מספרת. לפני כחודשיים הוא השתחרר וכשחזר לבית שלהם, האיץ בה לטפל בעצמה.
"הראשונה שפניתי אליה היא רופאה מומחית בגסטרו ששלחה אותי להדמיות שונות. כאישה ממוקדת מטרה, כבר לאותו שבוע תזמנתי לעצמי תורים ועברתי את הבדיקות לפני שאנחנו טסנו לאיטליה למה שיהיה סדרת כושר משפחתית. כשאני כבר חולה בסרטן אבל עדיין לא יודעת, כולנו מדווששים 60 ק"מ ורצים עשרה, סביב נהר באזור תלול. הייתי מאושרת", היא מתארת, "לראות את בן הזוג שלי כל כך נהנה מנופים שהם לא עזה ולבנון".
הנחיתה הקשה
הנחיתה חזרה בכלל לא הייתה רכה. גלי הופנתה לאונקולוג ומשם היא עברה אבחון מהיר לסרטן בשיבא, שכלל סבב בדיקות והדמיות וביופסיה שזיהו לימפוציטים סרטניים גדולים שאובחנו בטחול, בקיבה ובאגן. נתפרה לה חליפה טיפולית על פי נתוני המחלה ואת הכימותרפיה הראשונה מתוך פרוטוקול של 12, היא עברה בדווש.
3 צפייה בגלריה
"אני רוצה להוביל שינוי, להכליל אימונים בכל מערך אונקולוגי בארץ". גלי שחר
(צילום: פרטי)
"הגעתי עם אופני כושר לטיפול ודוושתי כל השעתיים שהעירוי הכימותרפי הוזרם לדם. זו ההוכחה שנושא הספורט כל כך בער בי, כמו שום דבר אחר - אלה החיים שלי. בתפיסה שלי, דווקא כשחולים חייבים להמשיך להתאמן, כל אחד לפי היכולות שלו. אני כל כך משוכנעת - וזה גם מתוקף מדעי - שאני רוצה להוביל לשינוי ולהכליל אימונים ומכשור בכל מערך אונקולוגי בארץ".
גיורא שרף, מנהל עמותת חלי"ל האור – הבית של חולי סרטן הדם בישראל: "אנחנו מאמינים שלמטופל יש תפקיד מרכזי בהתמודדות עם המחלה ושהוא חייב להיות שותף בהחלטות הרפואיות. לכן אנחנו פועלים להעניק ידע רפואי עדכני וליווי אישי. חיבור עם קהילה ומנטורים, מעניק לחולים תקווה, כוח ותמיכה בהתמודדות".
מהי לימפומה?
ד"ר נתנאל הורביץ, רופא בכיר במערך ההמטולוגי ברמב"ם ויו"ר חוג הלימפומה באיגוד להמטולוגיה ועירויי דם בישראל, מסביר: "לימפומה, כשמה, היא מחלת סרטן של לימפוציטים. התאים מתרבים בקצב מהיר וכתוצאה מזה מצטברים לימפוציטים. נמשיל אותם לחיילים כשבלוטות הלימפה הן המחנה שגדל".
ד"ר נתנאל הורביץצילום: הקריה הרפואית רמב"ם"לימפומה היא למעשה שם גג לאוסף מחלות כשאחת האבחנות היא בין לימפומה מסוג הודג'קין - שמופיעה בדרך כלל בצוואר או בבית החזה ולוקים בה בעיקר צעירים בטווח גיל 20-30, לבין לימפומה הנון הודג'קין שבה חולים בני 50 ומעלה והיא מופיעה בעיקר במחצית הגוף התחתונה. בהשוואה לסרטני דם בכלל וללוקמיה בפרט, אחוזי ההחלמה בלימפומה, גם כשהיא מפושטת, גבוהים".
שימי גשייד, מנכ"ל עמותת "רחשי לב", אמר: "גלי היא דמות יוצאת דופן ומקור להשראה. מהיום הראשון ראינו שהיא מרימה את הסביבה בשעה שהיא עצמה עברה רגעים לא קלים. עבורנו בעמותת רחשי לב, המלווה מדי שנה מאות חולי סרטן, זו הייתה זכות ללוות את מי שהפכה את ההתמודדות האישית שלה לשליחות".
