מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש הודיע אתמול (ה') לקופות החולים כי החל מיום ראשון יוכלו לחסן במנה שלישית מבוטחים בני 60 ויותר, בתנאי שעברו חמישה חודשים מקבלת החיסון השני. על כוונת משרד הבריאות לפתוח במבצע החיסונים באופן מיידי פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות".
החלטת הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות להתיר חיסון שלישי לבני 60 ויותר מעלה שאלות באשר ליעילות המהלך, וגם באשר להליך אישורו. ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב, וחבר עמותת "מדעת", מצביע על הבעיות המרכזיות שעולות. בעוד שעניין הבטיחות נותר פתור, ונראה כי למנת החיסון השלישית לא יהיו תופעות לוואי משמעותיות, שאלת היעילות היא שונה לחלוטין.
1 צפייה בגלריה
חיסון קורונה
חיסון קורונה
המומחים חלוקים בקשר ליעילותו של החיסון השלישי
(צילום: Shutterstock)
"בעיניי אין שום מידע על היעילות של המהלך", אומר ד"ר קובילר, "מה שיש אלה מחקרים קטנים על עלייה ברמת הנוגדנים בעקבות החיסון השלישי בקרב מדוכאי חיסון וכאלה שאינם. רואים עלייה בכמות הנוגדנים, אבל השאלה היא האם זה גם מה שיגרום למניעת מחלה. סביר שזה ימנע הדבקה, אך לא בטוח שזה ישפר את ההגנה מפני מחלה קשה, שכרגע אצל המחוסנים היא מאוד טובה. אני בספק אם החיסון הנוסף יספק יעילות מוגברת מפני מחלה קשה".
קובילר מוסיף: "יכול להיות שהחיסון השלישי יעזור בעניין התחלואה, אבל יש שיטות הרבה יותר מהירות ויעילות להוריד אותה. למשל אכיפת עטיית מסכות. המספרים שמשרד הבריאות מפרסם על יעילות החיסון נמוכים משמעותית ממה שאנחנו רואים בכל העולם המערבי. הם טוענים שזה משום שאנחנו חיסנו ראשונים ולכן אנחנו היחידים שרואים את הירידה הזו. אבל כשהולכים לארה"ב או לאנגליה, גילי 60 ויותר חוסנו די מוקדם, ולכן ההפרשים הם לא כאלה גדולים. תיאורטית זה יכול להיות, אבל מעשית זה טיעון קצת חלש".

"פגיעה במאבק העולמי"

לדברי ד"ר קובילר, העובדה שישראל תהיה הראשונה בעולם לחסן במנה שלישית עלולה בסופו של דבר לפגוע בנו. "אנחנו רומזים פה לכל העולם המערבי ללכת בעקבותינו", הוא אומר, "ואז לא יהיו יותר חיסונים למדינות שעדיין לא קיבלו חיסון. כך ייווצרו עוד וריאנטים, שבסופו של דבר יגיעו גם אלינו. המטרה היא להכחיד את הווירוס מהעולם ולא מישראל. מה שאנחנו עושים עכשיו זו ירייה מאוד חזקה ברגל של המאמץ העולמי. נרוויח עוד קצת הגנה למבוגרים שלנו, אבל אנחנו דנים את העולם לעוד שנתיים־שלוש של תחלואה באזורים ללא חיסון".
קובילר מסביר ש"משרד הבריאות יכול לקבל החלטות בלי אישור ה־FDA. עם זאת, אם המומחים שלו אמרו שאין מספיק נתונים כרגע, אז אני לא בטוח למה אצלנו זה בסדר. לדעתי למשרד הבריאות קשה להעביר החלטות בממשלה על הגבלות כלשהן, ולכן הוא נותר עם מעט מאוד ברירות. הנזק פה מאוד קטן וייתכן שתהיה תועלת. אנחנו צריכים להשקיע משאבים במהלכים שיכולים למנוע את התחלואה, כמו חיסון בני נוער. אבל אם הולכים לקיצוניות של חיסון ללא אישור ה־FDA, אז מבחינת תועלת עדיף לחסן ילדים בגילים שמונה עד 12, שהתגובה שלהם לחיסון תהיה כנראה דומה לבני ה־12 ויותר".

"הגנה מפני מחלה קשה"

מומחים אחרים, מנגד, חושבים שהחיסון השלישי הוא חיוני. "אני תומכת בו כי יש ירידה ברורה במועילות של החיסון", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא. "זה מאוד בולט, בעיקר בקרב מי שהתחסן מוקדם. בבריטניה החיסון יעיל עדיין בגלל שהמנה השנייה ניתנה לא מזמן".
פרופ' רהב מוסיפה: "העניין המרכזי הוא הירידה בכמות הנוגדנים. זן דלתא גרם לעלייה משמעותית בתחלואה, ומצד שני עבר זמן מקבלת החיסונים. המטרה של המנה השלישית היא רק להגן על האוכלוסייה הקשישה שעלולה לחלות קשה או למות. מה עדיף, לתת לסבא וסבתא את החיסון, או שהם לא יפגשו את הנכדים? המנה השלישית תגן מפני מחלה קשה".