פעוט בן שלוש לקה בשבץ מוחי נדיר לאחר שהחלים מחצבת. הוא אושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים ועבר שם שני צנתורי מוח דחופים שהצילו את חייו. מצבו השתפר, הוא יצא מכלל סכנה ושוחרר לביתו לפני כשבוע. בבית החולים אומרים שלא מדובר בסיבוך ישיר של מחלת החצבת, אך קיימת אפשרות שהמחלה תרמה להתפתחות השבץ.
הפעוט הובהל לפני כשבועיים למחלקה לרפואה דחופה ילדים במצב קשה, עם שקיעה הכרתית. ד"ר ולדימיר בורודצקי, מנהל שירות צנתורי מוח ביחידה לנוירורדיולוגיה בבית החולים, מספר: "זמן קצר לאחר הגעתו של הפעוט לבית החולים, הוא החל לסבול מפרכוסים חריפים, ולכן הועבר למחלקת טיפול נמרץ ילדים כשהוא מורדם ומונשם". לדבריו, הפעוט החלים באותם ימים ממחלת החצבת, מבלי שהיה מחוסן. "הוא עדיין סבל מפריחה, אך לא היה בשלב המדבק של המחלה".
2 צפייה בגלריה
"זה מאוד נדיר לבצע צנתורים אצל ילדים, ובפרט בילדים בגיל כזה". ד"ר ולדימיר בורודצקי
(צילום: שערי צדק)
בבית החולים עבר הילד בדיקות הדמיה כולל CT וכן בדיקות מעבדה, ואז התברר שהוא סובל מפקקת סינוס ורידית מוחית - CVST (קיצור של cerebral venous sinus thrombosis), סוג נדיר של שבץ מוחי שמתרחש כאשר נוצר קריש דם בסינוסים הוורידיים של המוח. הקריש מונע מהדם להתנקז אל מחוץ למוח. כתוצאה מכך מצטבר לחץ בכלי הדם, מצב שעלול להוביל לנפיחות ולדימום במוח ודורש התערבות מיידית. "מדובר במצב רפואי נדיר שלפי הספרות הרפואית הוא מהווה סביב אחוז אחד מכלל מקרי השבץ", אומר ד"ר בורודצקי.
בהתייעצות צוות נרחב של רופאים מומחים מהמחלקה לרפואה דחופה, טיפול נמרץ ילדים, נוירולוגיה ילדים ונוירו-רדיולוגיה, הוחלט לבצע צנתור מוחי כדי לפתוח את החסימות הרבות. "זה מאוד נדיר לבצע צנתורים אצל ילדים, ובפרט בילדים בגיל כזה", הוא אומר. "בדרך כלל הטיפול הראשוני הוא תרופתי, אך במקרה הנוכחי החסימה הייתה כה נרחבת שידענו שהטיפול התרופתי לא יעזור".
2 צפייה בגלריה
"לצערנו, המצב שלו לא השתפר לאחר הצנתור הראשון". הרופאים נאלצו לחזור על ההליך בשנית
(צילום: שערי צדק)
ד"ר בורודצקי וצוות יחידת צנתורי מוח ביצעו את הצנתור, שכלל פתיחה של כלל החסימות והוצאת קרישי דם רבים שנוצרו. הצנתור עבר בהצלחה והילד הועבר להמשך השגחה ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים, אולם כעבור יומיים התברר ששוב נוצרו חסימות חדשות במערכת הניקוז התוך-גולגולתית. "לצערנו, המצב שלו לא השתפר לאחר הצנתור הראשון, והפרכוסים לא פסקו. בבדיקת MRI ראינו שהחסימה חזרה שוב", מסביר ד"ר בורודצקי. בניגוד לסוג השבץ הנפוץ יותר, שנגרם כתוצאה מקריש דם בעורק שמוביל דם למוח, בשבץ מוחי ורידי קיים קושי להצליח "לנקות" את כל קרישי הדם שנוצרו. "אמורים בדרך כלל להמיס את קרישי הדם הנותרים עם תרופה, אך היא לא פעלה כצפוי, ולכן נוצרה חסימה שנית".
הצוות הרפואי החליט לבצע צנתור נוסף, שנמשך כשבע שעות, שבמהלכו נפתחו מחדש כל החסימות. כדי למנוע חזרה של הקרישים, הושאר במהלך הצנתור השני צנתר מחובר לסינוסים למשך 24 שעות, שדרכו הוזרקה תרופה להמסת קרישי דם. לאחר הצנתור הועבר הילד להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ. בימים האחרונים השתפר מצבו של הילד שיצא מכלל סכנה. לטענת הרופאים, הוא צפוי לשוב לתפקוד מלא.
ד"ר יעקב אמסלםצילום: שערי צדקד"ר בורודצקי מסביר כי מדובר בצנתורים מורכבים מאוד, הן בשל גילו הצעיר של הילד, והן בשל עוצמת החסימות. "במהלך הצנתור נשאב דם רב מהמערכת הוורידית במוח, והיינו צריכים לנהוג בזהירות רבה, משום שאצל ילד הכמות הכוללת של הדם קטנה בהרבה מזו של מבוגר", הוא אומר. "בזכות המומחיות שצברנו בטיפול בילדים ופעוטות ובמקרים מורכבים ביותר, ידענו שנצליח לבצע את המשימה, ולשמחתנו מצבו של הילד השתפר".
פרופ' יחיאל שלזינגרצילום: שערי צדקמנהל היחידה לנוירורדיולוגיה, ד"ר יעקב אמסלם, מציין כי "נדיר לראות חסימה כה רחבה בילד כל כך צעיר שהצריכה התערבות רחבה ומאוד מדויקת של הצוות. אני מודה לצוות היחידה בראשות ד"ר בורודצקי, ולכל הצוותים בבית החולים על ההתגייסות והטיפול המדהים שהציל את הילד".
כאמור, הפעוט לקה בשבץ מוחי ורידי לאחר שהחלים מחצבת. פרופ' יחיאל שלזינגר, מנהל בית החולים לילדים על שם וילף בשערי צדק ומומחה למחלות זיהומיות, מבהיר שלא מדובר בסיבוך ישיר של מחלת החצבת. "אין קשר שכיח או טבעי בין חצבת לאירועים מוחיים מהסוג הזה", הוא אומר. "עם זאת, סמיכות האירועים בהחלט מעלה את השאלה אם החצבת תרמה באיזשהו אופן להתפתחות השבץ. קיימים דיווחים בודדים בספרות הרפואית על ילדים שחלו בחצבת ולאחר מכן פיתחו שבץ מוחי. לא ניתן לייחס במפורש את האירוע למחלה, אך חום גבוה והתייבשות, תסמינים מוכרים בחצבת, נחשבים לגורמי סיכון ידועים לאירועים כאלה".
