בשיתוף מדטורניק ללא מעורבות בתכנים
אהרון (שם בדוי), עצמאי בן 62, חי עם יתר לחץ דם מאז גיל 37. עם השנים, המחלה הפכה לאיום ממשי על חייו. "עברתי את כל התרופות האפשריות, החליפו לי טיפולים, ניסיתי דיאטות, ירדתי במשקל - ושום דבר לא הצליח לאזן את לחץ הדם", הוא מספר.
1 צפייה בגלריה
"יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון מספר אחת לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי"
(צילום: shutterstock)
כמו אהרון, רבים אחרים נאלצים להתמודד עם לחץ דם גבוה, ומדובר במחלה מתעתעת: אין כאב חד, ואין סימן אזהרה ברור, אך השלכותיו עלולות להיות הרסניות. "יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון מספר אחת לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי", אומר ד"ר אבשלום ליבוביץ, מנהל מחלקה פנימית בשיבא תל השומר ויו״ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם. "הוא מוביל למחלות לב וכלי דם כמו התקפי לב ואירועים מוחיים. זה גורם סיכון שהמשמעות שלו אדירה, דווקא כי אפשר להשפיע עליו".
למרות מגוון רחב של תרופות, כמחצית מהמאובחנים לא מגיעים לאיזון מספק. "אנחנו לא מרפאים יתר לחץ דם, אלא משפיעים על מנגנונים בגוף", מסביר ד"ר ליבוביץ. "כשאדם מקבל לפחות שלוש תרופות מקבוצות שונות, ואחת מהן היא תרופה משתנת, ולחץ הדם עדיין לא מאוזן, אנחנו מגדירים אותו כחולה עם יתר לחץ דם עמיד. אנשים שלחץ הדם שלהם לא מאוזן נמצאים בסיכון לפתח את כל התוצאות ההרסניות של המחלה", הוא אומר. "מי שכבר יש אצלו פגיעה בלב או בכליות - נמצא בסיכון גבוה במיוחד".
"כשלחץ הדם השפיע על הלב, הציגו בפניי אפשרות טיפול חדשה"
גם מצבו של אהרון הוגדר כיתר לחץ דם עמיד, והערכים הגבוהים גרמו לפגיעה מתמשכת בלב ובכליות: "בשנים האחרונות זה כבר השפיע ממש על הלב, ואז התחילו לדבר איתי על האפשרות של צנתור כלייתי". אותו צנתור הוא הליך זעיר פולשני בשם "דנברציה כלייתית". עד לפני שנים בודדות, לא היה כמעט מה להציע למטופלים שסובלים מלחץ דם עמיד. השינוי הגיע בזכות טיפול הדנרבציה, שאושרה על ידי ה־FDA האמריקאי, הרשות האירופית לתרופות ומשרד הבריאות בישראל.
אהרון עבר את ההליך לפני כשנה בבית החולים שיבא. "ההחלמה הייתה מהירה ולא כואבת, וההשפעה אמנם לא הייתה מיידית", הוא מעיד, "אבל אחרי חצי שנה לחץ הדם ירד לתחום הנורמה, ואחרי שנה התייצב". כיום הוא אמנם עדיין נוטל תרופות, אך ההבדל המשמעותי הוא שהערכים מאוזנים, מצב שלא הצליחו להגיע אליו טרם ההליך. "זה פשוט מצוין. ביחס למה שהפרוצדורה מצריכה ולתוצאות שלה - זה שווה את זה", הוא מוסיף.
ד"ר אבשלום ליבוביץ'תמונה: באדיבות המצולםבמהלך הצנתור מוחדרת צינורית דקה (כשני מילימטרים) לעורקי הכליה דרך המפשעה, ומבוצעות כ־20 צריבות מדויקות בכל עורק. הצריבה מפחיתה את פעילות העצבים הסימפתטיים - מנגנון מרכזי בוויסות לחץ הדם - מבלי לפגוע בעורקים עצמם. הפעולה נעשית בהרדמה, והמטופלים משתחררים לביתם לרוב כבר למחרת. ד"ר ליבוביץ מסביר: "הטיפול מיועד למי שניסה שינוי אורח חיים וטיפול תרופתי מלא - ולא הגיע לאיזון. הרופאים מלווים את המטופל לפני, במהלך ואחרי הפעולה, כדי להבטיח בטיחות ומעקב ארוך טווח", הוא מוסיף.
נתונים מעודדים מהעולם ומישראל
בכנס הקרדיולוגיה האירופאי EuroPCR הוצגו נתוני "עולם אמיתי" (נתונים שנאספים ממטופלים אמיתיים ולא במסגרת ניסוי קליני) ממעקב אחר יותר מ -3,000 מטופלים שעברו את ההליך, במשך שלוש שנים לפחות. לפי הנתונים, הירידה הממוצעת בערכי לחץ הדם הייתה כ־16.5 מ"מ כספית לאחר חצי שנה, 17.5 מ"מ לאחר שנה, ו־20.5 מ"מ לאחר שלוש שנים - מגמה שמצביעה על שיפור מתמשך לאורך זמן.
מחקר נוסף הראה כי הסיכון לאשפוז בשל עליות חדות ומסכנות חיים בלחץ הדם היה גבוה פי שניים וחצי בקבוצת הביקורת. נתונים נוספים הראו תועלת גם בקרב מטופלים שכבר עברו שבץ מוחי - עם ירידה של יותר מ־20 מ"מ כספית בלחץ הדם הממוצע. "המשמעות היא שגם אחרי אירוע מוחי, לא מאוחר מדי להפחית את הסיכון לאירוע נוסף", אומר ד"ר ליבוביץ.
בישראל, נאספו נתונים על ההליך במסגרת הרשם הישראלי שיזמה החברה ליתר לחץ דם. "אספנו נתונים משלוש השנים האחרונות על רוב הצנתורים שבוצעו בארץ", מספר ד"ר ליבוביץ׳. "ביצענו גם ניטור לחץ דם במשך 24 שעות – זו מדידה מדויקת יותר, וראינו שברוב המקרים הושגה ירידה משמעותית שנשמרה לפחות שנה לאחר הפעולה, זה זמן המעקב במחקר". לדבריו, נאספו עד כה נתונים על כ־50 צנתורים בישראל. "זה אמנם מספר לא גדול, ועדיין הוא מציג מגמה ברורה: האפקט מחזיק".
על פי ההנחיות בישראל, עבור מטופלים עם יתר לחץ דם ראשוני שלא הגיבו לארבע תרופות, וערכי לחץ הדם שלהם גבוהים עם סיכון קרדיו־וסקולרי מוגבר, מומלץ לשקול הפניה לפעולה. "הקווים הבינלאומיים עדיין לא אימצו את הפרוצדורה באופן מלא, כי היא חדשה", מסביר ד"ר ליבוביץ, "אבל היא אופציה קיימת ומומלצת בקווים המנחים העולמיים לאנשים עם יתר לחץ דם עמיד, וגם לאלו שלא מסוגלים לסבול את נטילת התרופות. ייתכן שבעתיד, עם הצטברות הניסיון, היא תתאים לקבוצות נוספות".
לסיכום, ד"ר ליבוביץ מדגיש את חשיבות הזיהוי המוקדם: "אני מציע לכולם ללכת לרופא המשפחה ולמדוד לחץ דם. זו פעולה פשוטה שיכולה להציל חיים".
בשיתוף מדטורניק
