בשיתוף חברת סאנופי
שפעת נתפסת בעיני רבים כמחלת חורף שגרתית, אך חשוב להבחין בינה לבין הצטננות רגילה. מדובר במחלה זיהומית חריפה של דרכי הנשימה, הנגרמת מנגיפי השפעת (Influenza) ועלולה לגרום לחום, שיעול, כאבי שרירים וראש, חולשה ועייפות משמעותית. אצל מרבית הצעירים והבריאים המחלה חולפת ללא סיבוכים מיוחדים, אך בגיל המבוגר התמונה שונה.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבלפי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC: Centers for Disease Control and Prevention), בשנים האחרונות בין 70% ל־85% ממקרי המוות הקשורים לשפעת עונתית ובין 50% ל־70% מהאשפוזים הקשורים לה התרחשו בקרב בני 65 ומעלה. אמנם חומרתה של השפעת משתנה מעונה לעונה, אך הנתונים ממחישים באופן עקבי כי מבוגרים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד למחלה קשה ולסיבוכיה.
מערכת החיסון מזדקנת
התופעה המרכזית שמסבירה את הפגיעות המוגברת בגיל המבוגר נקראת "הזדקנות חיסונית" (Immunosenescence). "עם הגיל, מערכת החיסון עוברת תהליך טבעי של היחלשות - היא מגיבה לאט יותר, מייצרת פחות נוגדנים ומתקשה להתמודד עם זיהומים חדשים", מסביר פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מנהל המרכז לחקר חדשנות בריאות ואימפקט חברתי באוניברסיטת בר-אילן, "במקביל, חלה גם ירידה ברזרבה הפיזיולוגית - כלומר, ביכולת של הגוף להתמודד עם מחלה חריפה ולהתאושש ממנה. לכן, זיהום נגיפי שעשוי לחלוף בקלות יחסית אצל אדם צעיר, עלול אצל אדם מבוגר לערער את האיזון של מערכות הגוף ולהוביל למחלה משמעותית יותר".
גורם נוסף שמגביר את הסיכון בגיל המבוגר הוא השכיחות הגבוהה של מחלות כרוניות, ובהן מחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה, סוכרת ומחלות כליה. "אצל רבים מבני ה-65 ומעלה קיימת לפחות מחלת רקע אחת, שעלולה להגביר את הפגיעות לסיבוכי השפעת", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
הקשר בין מחלות כרוניות לבין הסיכון לסיבוכי שפעת משמעותי במיוחד. "מחקרים מראים כי בשבוע הראשון לאחר הידבקות בשפעת, הסיכון להתקף לב עולה פי 6 עד 10", מציין פרופ' דוידוביץ'.
גם בקרב אנשים עם מחלות ריאה כרוניות, כמו COPD או אסתמה, שפעת עלולה להוביל להחמרה משמעותית. "הנגיף פוגע בדרכי הנשימה ועלול לפגוע בתפקוד הריאות, במיוחד אצל מי שמלכתחילה מתמודד עם מחלה נשימתית כרונית", הוא מסביר. גם אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר: "הסוכרת עלולה לפגוע ביכולת של מערכת החיסון להתמודד עם הזיהום, ובמקביל מחלת השפעת עצמה עלולה להקשות על איזון רמות הסוכר בדם".
דלקת ריאות נחשבת לאחד הסיבוכים המשמעותיים והחמורים ביותר של שפעת במיוחד בקרב מבוגרים. "זהו אחד הסיבוכים השכיחים והמסוכנים ביותר, בין אם כתוצאה ישירה מנגיף השפעת ובין אם בעקבות זיהום חיידקי משני שמתפתח לאחר שהריאות נחלשו", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
לדבריו, השפעת עלולה להשפיע גם מעבר למערכת הנשימה: "התגובה הדלקתית שהנגיף מעורר בגוף עלולה להגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם, וכך גם לאירועים כמו התקפי לב ושבץ מוחי".
אישה חולה בשפעת, אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
סיכון משמעותי נוסף הוא החמרה של מחלות רקע קיימות, לרבות הידרדרות בתפקוד הלב, יציאה מאיזון של מחלת הסוכרת או התלקחות של מחלות ריאה כרוניות. אולם בגיל המבוגר, ההשלכות עלולות להימשך גם לאחר שהזיהום עצמו חולף. "אשפוז ממושך בעקבות שפעת עלול לגרום לירידה בתנועה, לחולשה, להגברת הסיכון לנפילות, ובחלק מהמקרים גם להוביל לירידה תפקודית המקשה לחזור לרמת העצמאות שהייתה לפני המחלה", מוסיף פרופ' דוידוביץ'.
חיסונים לגיל המבוגר
מכיוון שמערכת החיסון בגיל המבוגר מגיבה בעוצמה נמוכה יותר גם לחיסונים, פותחו חיסוני שפעת המותאמים במיוחד לבני 65 ומעלה. "חיסונים אלה נועדו לעורר תגובה חיסונית חזקה יותר, ובמחקרים שנערכו באוכלוסייה הרלוונטית הודגמה הגנה משופרת מפני שפעת וסיבוכיה בהשוואה לחיסון במינון רגיל", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
בארה"ב, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) והוועדה המייעצת לחיסונים ממליצים לבני 65 ומעלה להעדיף חיסוני שפעת המותאמים לגיל המבוגר. כך ממליצה גם הוועדה המייעצת לחיסונים בישראל.
חיסון נגד שפעת, אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בניגוד לחיסונים מסוימים שניתנים פעם אחת או במספר מנות לאורך החיים, את החיסון נגד שפעת מומלץ לקבל מדי שנה - משתי סיבות עיקריות. הראשונה קשורה לנגיף עצמו. "נגיפי השפעת משתנים באופן מתמיד", מסביר פרופ' דוידוביץ'. לכן, הרכב החיסון מתעדכן לקראת כל עונת שפעת בהתאם להערכות לגבי הזנים הצפויים להיות הנפוצים ביותר.
הסיבה השנייה קשורה להגנה החיסונית. "רמת ההגנה שמספק החיסון פוחתת בהדרגה עם הזמן, ובגיל המבוגר הירידה בתגובה החיסונית עשויה להיות משמעותית יותר", מסביר פרופ' דוידוביץ'. לכן, גם מי שהתחסן בעונה הקודמת נדרש להתחסן מחדש לקראת עונת השפעת הבאה. מומלץ להתחסן לקראת תחילת עונת השפעת, עם פתיחת מערך החיסון בקופות החולים.
מעבר לחיסון, ישנם כמה צעדים פשוטים שיכולים לסייע בהפחתת הסיכון להידבקות. פרופ' דוידוביץ' ממליץ להקפיד על אוורור של חללים סגורים, במיוחד במפגשים משפחתיים, ולשקול עטיית מסכה במקומות סגורים וצפופים כמו מרפאות, בתי חולים ותחבורה ציבורית בתקופות של תחלואה גבוהה. בנוסף, מומלץ להימנע ככל האפשר ממגע קרוב עם בני משפחה, לרבות נכדים, כאשר הם סובלים מחום או מתסמינים נשימתיים, ולהקפיד על היגיינת ידיים באמצעות שטיפה במים ובסבון או שימוש בתכשיר לחיטוי ידיים.
אנשים עם מסיכות בטיילת תל אביב, ארכיון
(צילום: מוטי קמחי )
אם בכל זאת מופיעים תסמינים המתאימים לשפעת, חשוב לפנות בהקדם לרופא, במיוחד בגיל המבוגר או בנוכחות מחלות רקע. "טיפול בתרופות אנטי־ויראליות יעיל במיוחד כאשר מתחילים אותו מוקדם, ובפרט בתוך 48 השעות הראשונות להופעת התסמינים", מסביר פרופ' דוידוביץ'.
לקראת החורף הקרוב, השילוב בין היחלשות מערכת החיסון עם עליית הגיל, השכיחות הגבוהה של מחלות רקע והסיכון המוגבר לסיבוכים הופך את מניעת התחלואה בשפעת לחשובה במיוחד עבור בני 65 ומעלה. התחסנות, לצד צעדי מניעה פשוטים, יכולה להפחית את הסיכון למחלה קשה, לאשפוז ולסיבוכים, ובמקרים מסוימים אף להציל חיים.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי. האמור בכתבה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין לראות בו חוות דעת רפואית או תחליף לייעוץ עם רופא מומחה
