"אמא סיפרה לי המון, שיתפה אותי בפרטי פרטים, בלי שמות כמובן. גדלתי על זה. היא הייתה אמא שלי, רופאה שלי ומורה שלי, ומודל לחיקוי עבורי. יש בי משהו שרוצה להיות רופאה. החלומות שלי משתנים, אבל תמיד רציתי להיות רופאה, תמיד רציתי להיות כמו אמא. היו כתבות על אמא, על הניסים שהיא עשתה. היא הייתה פשוט וונדר וומן", כך תיארה ברגישות יערה ברעם, בת 16, את אמה, ד"ר שירה ברעם, ממובילות תחום רפואת הפריון בישראל, שנפטרה בפתאומיות בשבוע שעבר.
בליל שני, שעות לאחר שחגגה עם בעלה אורי 21 שנות נישואים בארוחה במסעדה, שבה ד"ר ברעם לביתה בכפר יחזקאל כשהיא חשה בטוב. סמוך לחצות אמרה לבעלה שאינה מרגישה טוב וש"משהו לא טוב קורה לי". זמן קצר לאחר מכן מצבה הידרדר והיא התמוטטה בביתה. אורי הזעיק את מד"א, וד"ר רביד פיטרו, כונן מד"א מהמושב, החל בפעולות החייאה. ד"ר ברעם פונתה במצב אנוש למרכז הרפואי העמק, שם נמשכו ניסיונות ההחייאה במשך שעות בידי צוותי הטיפול הנמרץ ורופאים נוספים, אך בבוקר נקבע מותה.
סיבת המוות עדיין אינה ברורה. לדברי אורי, שירה הייתה בריאה ולא נמצא ממצא רפואי שיוכל להסביר את הקריסה הפתאומית. גם הקרדיולוגים, לדבריו, לא מצאו נתון שיוכל לתת כיוון או הסבר.
ברעם החלה את דרכה במרכז הרפואי העמק בשנת 2006, עם תחילת הסטאז'. לאחר התמחות במיילדות ובגינקולוגיה היא יצאה להתמחות-על בטורונטו שבקנדה, בתחום האנדוקרינולוגיה של הפריון והפרעות פוריות. כששבה לישראל חזרה לעבוד בבית החולים העמק, ביחידה להפריה חוץ-גופית ובמרכז לבריאות האישה של כללית בבית שאן. לאורך השנים ליוותה אלפי מטופלות והייתה אחראית ללידתם של מאות תינוקות לאחר טיפולי פוריות.
מימין לשמאל: הבן עומרי, הבעל אורי, ד"ר שירה ברעם, הבת יערה והבן איתמר
(צילום: באדיבות המשפחה)
בשנים האחרונות נטלה על עצמה תפקידים נוספים מעבר לעבודתה הקלינית: היא ניהלה מרפאת מתבגרות וילדות, עסקה בשימור פוריות ובחינוך רפואי, והייתה מנטורית עבור כ-30 מתמחות במחלקת נשים ויולדות.
כשהם עטופים ומוקפים בעשרות מנחמים, בני משפחה, תושבי הגלבוע, מושבניקים מכפר יחזקאל וחבריהם מבית הספר הרב-תחומי עמל עמק חרוד, סיפרו ל-ynet שלושת ילדיה של ד"ר ברעם על אמם המוערכת והאהובה. עומרי, בן 19, התגייס לאחרונה; יערה, בת 16, עולה לכיתה י"ב; ואיתמר, בן 13, עולה לכיתה ח'.
"בסביבות 9:00 בבוקר העירה אותי יובל, חברה של אמא. שאלתי איפה ההורים, והיא אמרה לי שאמא לא הרגישה טוב בלילה ואבא לקח אותה לבית החולים. לא נלחצתי, הייתי בטוחה שהיא מטופלת על ידי הצוות המקצועי שלה. נסעתי לבית החולים ומשהו לא הסתדר לי", מספרת יערה על אותו בוקר. "פגשתי את החברים הקרובים של אמא, שאלתי למה כולם כאן. אמרתי להם שהם מלחיצים אותי, והם לקחו אותי לטיפול נמרץ. ואז ראיתי אדם נשען על הקיר. לקח לי שלוש שניות להבין שזה אבא, וראיתי שהוא בוכה".
היא ממשיכה: "לקחו אותי לחדר עם שני עובדים סוציאליים ואמרו לי שהרופאים עשו את המקסימום, וככה הבנתי שאמא מתה. נזכרתי בשיחות שלי עם אבא, שעובד בבית החולים, כשאמר לי שאין החייאות של שעה. אני גם בוגרת קורס מד"א, וכשאמרו לי שאמא בהחייאה של שעה כבר היה לי ברור שקרה אסון. התחלתי לבכות וביקשתי לזהות אותה".
עומרי היה באותו בוקר בדרכו מהבסיס לטיפול רפואי במרכז, כשקיבל שיחה לא צפויה מאביו. "ב-5:50 בבוקר אבא חייג אליי ואמר לי: 'תתארגן, כי קרה משהו'. בשום צורה לא חשבתי על אמא. חשבתי על סבא או סבתא, שהם כבר לא צעירים, חשבתי על הכלב שלנו, שהוא אח שלנו", הוא משחזר. "אמרתי לו שאני מתארגן, ואז הוא אמר שהיא בהחייאה בטיפול נמרץ. שאלתי מה המצב, והוא ענה לי: 'לא ברור'. יש לי נסיעה ארוכה, וכל הזמן אני מחייג לאבא ושואל מה קורה, והוא לא מאשר לי כלום. ידעתי שהיא קרסה, אבל רק כשהגעתי לבית החולים הבנתי שקרה אסון".
"אחת האימהות אמרה לי: 'אמא שלך עשתה אותה'". ד"ר ברעם
(צילום: באדיבות המשפחה)
"עברתי חמש שעות של נסיעה באי-ודאות מטורפת, בטלטלה רגשית נוראית, עד שהגעתי מבאר שבע לעפולה. אני יודע שאמא קרסה, וכל הזמן מנסה לשכנע את עצמי שזה ייגמר בטוב. לא הייתי בראש שקרה לה משהו ושהיא תמות". בתחנת הרכבת בעפולה חיכו לו בני משפחה שלקחו אותו לבית החולים העמק.
איתמר, בן הזקונים, בילה באותן שעות בזולה בכנרת עם חבריו. "פתאום, ב-9 בבוקר, ראיתי את הדוד שלי מגיע לכנרת. הייתי בטוח שהוא הגיע לבלות כאן, ואז הוא אמר לי שמשהו קרה לאמא. חשבתי שהוא מדבר על סבתא, ושהוא מתכוון שסבתא מתה, אבל האמנתי שהכול יהיה בסדר. הגעתי לתחנה ואז ראיתי את עומרי. הוא סיפר שאמא התמוטטה, ואז התחלתי לחשוב שמשהו רע קרה. אמא הייתה בריאה, וזה לא משהו שאמור לקרות. ואז, כשאמרו לי שאמא מתה, התפרקתי".
יערה נזכרת גם בהיקף ההשפעה של אמה על משפחות באזור: "כשעבדתי בגנים במושב, אחת האימהות שאלה אותי מי אני. כשאמרתי לה מה השם שלי, היא הצביעה לי על הבת שלה ואמרה לי: 'אמא שלך עשתה אותה'. אמא תמיד אמרה לי: 'עשיתי ילדים כדי שתעשו לי נכדים'".
"אמא הייתה מספר 1. היא הספיקה לחגוג בחודש האחרון בר מצווה לאיתמר, חגגה יום הולדת 19 לעומרי, וכמה שעות לפני האסון חגגה יום נישואים. היה לה חודש מלא בחגיגות ושמחות משפחתיות", אמרה יערה.
