המרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן מתריע מפני עלייה במספר מקרי הזיבה העמידה לאנטיביוטיקה. אם בעבר מרבית המקרים נקשרו לנסיעות מחוץ לאירופה, מאז 2025 מצטברות עדויות להתפשטות מקומית של זנים עמידים בכמה מדינות. גם בישראל נרשמה עלייה חדה בתחלואה: בתוך שנתיים זינק מספר המקרים ב-281%.
הזיבה העמידה לאנטיביוטיקה מתפשטת ברחבי אירופה, ורשויות הבריאות מזהירות כי יותר ויותר מקרי הדבקה מתרחשים בתוך היבשת ואינם קשורים רק לזנים שהגיעו מחו"ל. לפי המרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן (ECDC), מאז 2025 נרשמה עלייה במספר המקרים בכמה מדינות והצטברו עדויות להעברה מקומית של החיידק.
גלריה
בין ינואר לסוף ספטמבר 2025 נרשמה בישראל עלייה של 281% במספר המקרים בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023
(צילום: Shutterstock)
עליות משמעותיות דווחו בצרפת, בגרמניה, בשוודיה ובבריטניה, בעוד שבמדינות נוספות ממשיכים להתגלות מקרים נקודתיים. לפי דיווח ב-Euronews, במרכז האירופי למניעת מחלות ולבקרתן הזהירו כי ההעברה המקומית של זיבה עמידה לתרופות באירופה היא סימן אזהרה שאסור להתעלם ממנו.
עוד נמסר כי אף שהסיכון לאוכלוסייה הכללית נמוך בשלב זה, העלייה בעמידות מפחיתה את יעילות הטיפולים הקיימים. אם הזנים העמידים לתרופות ימשיכו להתפשט, אפשרויות הטיפול עלולות להצטמצם עוד יותר.
עלייה של 281% בישראל
גם בישראל נרשמה בשנים האחרונות עלייה חדה במספר מקרי הזיבה. "אנחנו עדים לעלייה עולמית ומקומית מטרידה מאוד בתחלואת הזיבה, שמלווה גם בעלייה מסוכנת בעמידות החיידק לאנטיביוטיקה", אומר ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל תחום רפואת להט"ב בכללית ובמרכז הרפואי איכילוב. לדבריו, בין ינואר לסוף ספטמבר 2025 נרשמה בישראל עלייה של 281% במספר המקרים בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2023. מספר הנדבקים עלה מ-460 ל-1,755 בתוך שנתיים בלבד.
ד"ר רועי צוקר צילום: המרכז הרפואי איכילוב"מעבר לעלייה המדאיגה במספר הנדבקים, האתגר הגדול הוא התפתחות העמידות לטיפול", מסביר ד"ר צוקר. "אם עד לפני כמה שנים היה אפשר לטפל בזיבה באמצעות כדורים, כיום האפשרות הטיפולית היחידה שנותרה היא אנטיביוטיקה שניתנת בזריקה".
הטיפול העיקרי בזיבה כיום מבוסס על האנטיביוטיקה צפטריאקסון, לבדה או בשילוב עם אזיתרומיצין. עם זאת, לפי ה-ECDC, חיידקי הזיבה נעשים עמידים יותר ויותר לשתי התרופות. התפתחות העמידות פוגעת ביעילות הטיפול ועלולה לאפשר את המשך העברת הזיהום.
בישראל, מדגיש ד"ר צוקר, המצב עדיין שונה מזה המדווח בכמה ממדינות העולם. "נכון להיום, אנחנו עדיין לא רואים בארץ עמידות משמעותית לצפטריאקסון, האנטיביוטיקה הניתנת בזריקה נגד זיבה. עם זאת, לאור המגמות בעולם, נראה שזה רק עניין של זמן עד שנראה עמידות כזאת גם בישראל".
זנים עמידים מגיעים מחוץ לאירופה
לפי ה-ECDC, הגעתם של זנים ממדינות שמחוץ לאירופה עדיין נחשבת לדרך העיקרית שבה חודרים ליבשת זנים העמידים לצפטריאקסון. מדינות בדרום-מזרח אסיה, ובהן קמבודיה, אינדונזיה, תאילנד ווייטנאם, מוכרות כמקורות מרכזיים לזנים עמידים שהתפשטו ברחבי העולם. חלק מהזנים האלה אף הובילו לכישלונות טיפוליים באירופה ובצפון אמריקה, כך דווח ב-Euronews.
עם זאת, האזהרה הנוכחית נובעת מהעדויות המצטברות לכך שהזנים העמידים כבר אינם מוגבלים למקרים הקשורים לנסיעות, אלא עוברים גם מאדם לאדם בתוך אירופה. ב-ECDC ציינו כי העלייה במספר המקרים המתגלים עשויה להעיד על שלב מוקדם של התפשטות, והזהירו מפני החמרה נוספת אם אמצעי הבקרה לא ייושמו ולא יישמרו לאורך זמן.
זיבה היא אחד הזיהומים החיידקיים הנפוצים ביותר המועברים במגע מיני. היא נגרמת על ידי החיידק Neisseria gonorrhoeae. ללא טיפול, הזיהום עלול לגרום לסיבוכים קשים, ובהם מחלה דלקתית של האגן, אי-פוריות והיריון מחוץ לרחם.
יותר מ-106 אלף מקרים בשנה
שיעור מקרי הזיבה המדווחים באזור אירופה עלה ב-303% בעשר השנים האחרונות. בשנת 2024 נרשמו 106,331 מקרים מאומתים, המספר הגבוה ביותר מאז החל האיחוד האירופי לנטר את המחלה בשנת 2009. ברחבי העולם מתרחשים מדי שנה, לפי ההערכות, כ-82 מיליון מקרי הדבקה חדשים בקרב בני 15 עד 49.
אפשרויות הטיפול בזיבה מצטמצמות בשל העמידות לאנטיביוטיקה
(צילום: Shutterstock)
עם זאת, ב-ECDC ציינו כי ייתכן שהעלייה במספר המקרים המדווחים אינה נובעת רק מהתרחבות התחלואה, אלא גם מהרחבת היקף הבדיקות ומשיפור הדיווח. בין 2023 ל-2024 עלה שיעור המקרים הכולל באירופה, בעיקר בעקבות עלייה של 7.9% בקרב גברים. בקרב נשים, לעומת זאת, נרשמה ירידה של 8.6%. שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נמצאו בקרב גברים בני 25 עד 34 ובקרב נשים בנות 20 עד 24.
בשנת 2024, הדבקה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הייתה אחראית ל-62% מהמקרים המדווחים, לעומת 37% בקרב גברים ונשים הטרוסקסואלים יחד.
ה-ECDC מעריך כי הסיכון לאוכלוסייה הכללית הפעילה מינית עדיין נמוך. הסיכון עולה לרמה נמוכה עד בינונית בקרב אנשים שיש להם פרטנרים מיניים רבים או מתחלפים לעיתים קרובות, וכן בקרב מי שמקיימים יחסי מין ללא קונדום עם פרטנרים מזדמנים או חדשים. הסיכון מוגדר בינוני בקרב מי שנוסעים לאזורים שבהם זנים עמידים לאנטיביוטיקה נפוצים יותר.
לצד הצטמצמות אפשרויות הטיפול, גם בתחום המניעה אין כיום בשורה משמעותית. "מחקר חדש שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מצא כי החיסון נגד מנינגוקוק מסוג B, שבעבר קיוו בקהילה הרפואית שיוכל לספק הגנה גם מפני זיבה, אינו יעיל למטרה זו", אומר ד"ר צוקר. "בהיעדר חיסון, הדרך העיקרית לעצור את ההתפשטות היא לגלות אחריות: להשתמש בקונדום, להיבדק בזמן כשעולה חשד להדבקה ולקבל טיפול מוקדם, שיכול לקטוע את שרשרת ההדבקה".
קראו עוד בנושא זה:
