משפחת בן זאב, הורים וארבעה ילדים, נסעו לחיפה לחתונת קרוב משפחה. הם התכוננו, האב יצא מוקדם מהעבודה, האם לקחה יום חופש. יחדיו בילו שלוש שעות מתישות בפקקים והגיעו לאולם במטרה לשכוח קצת את הצרות, לרקוד ולשמוח. את המוזיקה אפשר היה כבר לשמוע ממגרש החניה. ככל שהתקרבו למקום, הרעש היה בלתי נסבל. הילדים הקטנים אטמו את אוזניהם. אי אפשר היה לשמוע כלום. הם נתנו זה בזה מבט קצר, וחזרו על עקבותיהם.
לפי מחקרים אחרונים, אחד מכל עשרה ישראלים סובל מירידה בשמיעה. מכת הדציבלים באירועים ובמועדונים במדינת ישראל, כמו בשאר העולם, איבדה את הפרופורציות. לפי הגדרות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, רעש ברמת קול של מעל ל-85 דציבלים נחשב למזיק וגורם לנזק בלתי הפיך. אולם בבדיקה שנערכה באחרונה בעשרות אולמות אירועים ברחבי הארץ, נמצא שעוצמת הקול הממוצעת עומדת על 105 דציבלים.
7 צפייה בגלריה
רעש
רעש
עוצמות רעש מוכנות לשמיעה
(צילום: shutterstock)
המחקרים בשנים האחרונות מוכיחים כי עוצמה זו מסוכנת מאוד לשמיעה וגורמת לנזק בלתי הפיך. ההקלות בהנחיות הקורונה אולי החזירו את עם ישראל לאולמות ולגני האירועים, אבל יחד איתם חזרה גם הסכנה לבריאות החוגגים והעובדים, ולפגיעה משמעותית בשמיעה.
קראו עוד:
דו"ח ארגון הבריאות העולמי קובע כי עד שנת 2050 יסבול כל אדם רביעי בעולם מירידת שמיעה. הנזק הממשלתי והאזרחי העולמי בשל נזקי השמיעה לאוכלוסייה עומד על 980 מליארד דולר בשנה. מעל 90% מהילדים החרשים בעולם נולדים להורים שומעים. לכ-30 מיליון אמריקאים בגילאי 12 ומעלה יש ליקוי שמיעה דו-צדדי.
גם עמותת "אחד מעשר", שפועלת למען כבדי השמיעה בישראל, מפרסמת בימים אלו נתונים עגומים על מצב השמיעה בישראל. פעיליה חוששים שמחדלי הרעש הדציבלי באולמות האירועים והיעדר האכיפה, יביאו לעלייה במספר כבדי השמיעה בישראל.

ירידה בשמיעה: אחת מחמש המחלות הנפוצות בעולם

אם ירידה בשמיעה הייתה מוגדרת כמחלה, היא הייתה אחת מחמש המחלות הכי נפוצות בעולם, כך עולה מדו"ח ארגון הבריאות העולמי. לפי הדו"ח, נכון לינואר 2021 – מעל מיליארד וחצי איש בעולם סובלים מההשפעות של ירידת השמיעה.
הנה נתון מעניין: במחקר של הטכניון משנת 2016, בו נבדקו 400 נפגעים הולכי רגל, בתאונות דרכים, העידו כ-66% מהם כי כלל לא שמעו את הרכב הפוגע, וזאת למרות שהיו עדויות לכך שהנהג צפר לפני הפגיעה.
נתונים נוספים שפורסמו בשנת 2020 על האוכלוסייה בישראל, חלקם נאספו מהלמ"ס, סטטיסטיקות של מכוני שמיעה ומחקרים מהעולם, מעלים מסקנות מטרידות. 13% מאוכלוסיית ישראל בגילאי 20 ומעלה מתקשים בשמיעתם (710 אלף איש) כאשר גברים סובלים יותר מבעיית שמיעה לעומת נשים.
עוד עולה במחקרים, כי לכ-14% מכלל הסובלים מבעיות השמיעה לא ניתן לתת פיתרון שיקומי. הגיל הממוצע לסובלים מירידת שמיעה יורד בכל שנה ועומד נכון ל-2020 על 54. לשם ההשוואה - לפני שני עשורים הגיל הממוצע היה 63. עוד עולה כי הסיכוי ללקויי שמיעה שאינם משתמשים במכשירי שמיעה לסבול מדיכאון הוא כפול בהשוואה לשומעים המשתמשים במכשירים.
מחקר בינלאומי שנערך ב-2019 מצא כי ירידת שמיעה של לפחות אחד מבני הזוג גורמת להשפעה שלילית על כלכלת משק הבית, שמתבטאת בנזק שנתי של 49 אלף שקל בממוצע. נתון קשה אחר מעלה את הקשר שבין ירידה בשמיעה, קלה או בינונית, שאינה מטופלת באופן מקצועי, לירידה קוגניטיבית שיכולה להוות גורם ראשוני למחלת האלצהיימר.

ווליום גבוה הוא כמו סם משכר

שירן, פקידת קבלה בת 28 מת"א, מבלה במועדונים לפחות שלוש פעמים בשבוע: "אם אין במועדון מוזיקה חזקה - אני לא נכנסת", היא אומרת. "זה מוציא את כל הכיף. גם ככה מי שמתלונן זה בדרך כלל מבוגרים, אז עדיף שיישארו בבית. כנראה שזה בילוי לצעירים בלבד".
7 צפייה בגלריה
אנשים חווים היום נזקי שמיעה בגיל הרבה יותר מוקדם, וכל זה מחשיפה לרעש
אנשים חווים היום נזקי שמיעה בגיל הרבה יותר מוקדם, וכל זה מחשיפה לרעש
אנשים חווים היום נזקי שמיעה בגיל הרבה יותר מוקדם, וכל זה מחשיפה לרעש
(צילום: GettyImages)
מחקר שהתפרסם לפני כחצי שנה בפולין בנושא מוח ומוזיקה, חשף את הקשר בין מוזיקה בווליום גבוה לבין היכולת של המוח לייצר אנדורפינים. במצב של דציבלים גבוהים, הגוף נכנס למתח וכתוצאה מזה מתחיל לשחרר אנדורפינים. במובן הזה, מוזיקה בווליום גבוה היא כמו סם משכר. לפי המומחים, חווית האושר הזו עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בשמיעה.
"אותה בחורה יכולה להיות בבעית שמיעה אקוטית בגיל מבוגר", אומר ד"ר אופיר הנדזל, מנהל היחידה לניתוחי אוזניים באיכילוב ובארם, המרכז לרפואת אא"ג: "אנשים שונים ברגישות שלהם לרעש, בדיוק כמו לשמש, ואין לדעת מה רמת הנזק בטווח הארוך. הצעירים בטוחים שהם חסינים בפני רעש אבל כמו בכל דבר – יש כאלו שיאכלו אותה".
איך מודדים פגיעה בשמיעה? "בעבר נהגו לחלק את החשיפה לרעש לשני סוגים: נזק רעש קבוע, כזה של טכנאי מטוסים שנחשף ל-200 דציבלים ואיבד את השמיעה. הסוג השני היה שינוי זמני בשמיעה, נגיד אחרי בילוי במועדון רועש. האוזניים קצת נסתמו, היה טינטון אבל תוך יום יומיים המצב חוזר לקדמותו.
"היום אנחנו יודעים שהבדיקות האלו אינן נכונות, כי המצב מורכב יותר. זה כמו אדם שנחשף לשמש מגיל שמונה, כל פעם קצת יותר. לבן אדם הזה יהיה סרטן בגיל שישים. אותו הדבר לגבי שמיעה. הנזק השמיעתי הוא אף פעם לא נקודתי, אלא מתמשך".
לפי מה שאתה אומר, חתונה ישראלית ממוצעת היא סוג של פיגוע שמיעתי. "יש מחקרים עם בעלי חיים שמוכיחים את זה חד משמעית. לקחו שני עכברים זהים מבחינה גנטית וגידלו אותם ביחד בכלוב שקט ובסביבה מבוקרת. עכבר אחד, בגיל מקביל לגיל העשרה האנושי, נחשף חד פעמית לרעש. אחרי שבועיים בדיקת השמיעה שלו יצאה תקינה. כאשר מחזירים אותו לכלוב עם העכבר השני שלא נחשף לרעש, ואחרי שנתיים בודקים אותו שוב – העכבר הזה איבד חצי מתאי השמיעה העיצביים שלו – וזה אחרי חשיפה חד פעמית".
אתה רואה את זה גם בפועל, אצל מטופלים? "אני רואה עלייה חדה של נפגעי שמיעה בדור המתגייסים בארץ. המחקרים בארה"ב מאפשרים לשבת על דאטה-בייס של 20 שנה אחורה, שם עקומות השמיעה הלא תקינות של בני העשרה עלו בצורה מובהקת. הם מדווחים על ירידה חמורה בשמיעה של בני 19-12 בעשור האחרון".
בדיקות שמיעה רגילות הן לא אפקטיביות? "אדם בן חמישים שנחשף לחבלת רעש בפאב, ילך לרופא כי הוא חווה טנטון, זמזום רקע או ירידה בשמיעה. בדיקת השמיעה שלו תצא תקינה כי היא נעשית בתנאים סינטטיים בתא מבודד, אקוסטי. בדיקה כזו לא תבדוק את התפקודים היותר משוכללים ועדינים של מערכת השמיעה".
איך אפשר להימנע מפגיעה? "בישראל יש חוקים מאד ברורים למה זה רעש גבוה מדי, אבל כמו שאמרו לי כשחזרתי מארה"ב וראיתי שאנשים מעשנים בבתי קפה – 'החוק לא תפס'. גם רעש הוא נושא שלא מתייחסים אליו בכובד הראש וברצינות הראויה.
"הדבר היחיד שאפשר לעשות בעניין הוא להתלונן, וכמה שיותר. אם תהיה דרישה מהציבור ואם אנחנו, כצרכנים, נפעיל לחץ על בעלי האולמות, זה ישתנה. כרגע זה נראה כמו מלחמה אבודה קצת".

"צורחים לי באוזן במשך שעות"

דיאנה לטר, בת 23 מרמת גן, היא צלמת אירועים וגופי שידור. "זה פשוט סיוט", היא אומרת. "האזור של המוזיקה עם הדציבלים הגבוהים זה האזור העיקרי שבו אני מצלמת. היכן שרוקדים, הכי קרוב לרמקולים.
"תארי לך סיטואציה שבה צורחים לך באוזן במשך שעתיים ללא הפסקה, ה'בומים' החזקים מהרמקולים מרגישים באוזן כמו התנפצות. הסבל נובע מזה שאני לא יכולה לשים אטמי אוזניים וכל שניה להוריד ולהכניס כדי לשמוע בקשות מהקהל. אין לי זמן להתעסק בזה. את יוצאת משם חושבת שנגמר הסיוט שלך, אבל הכאב האמיתי מתחיל אחרי".
מה זה אומר? "יום אחרי האירוע את מרגישה את הטראומה באוזן. טינטונים, צפצופים, וזה לא יום אחד, אצלי זה יכול לקחת שלשה ימים. בכל פעם אני פוחדת שזהו, אני מתחרשת, וזה אחרי אירוע אחד בשבוע. יש צלמים שמצלמים כל יום או כמה פעמים בשבוע".
7 צפייה בגלריה
דיאנה לטר, צלמת אירועים
דיאנה לטר, צלמת אירועים
"בכל פעם אני פוחדת שזהו, אני מתחרשת". דיאנה לטר, צלמת אירועים
(צילום: דיאנה לטר)
את חווה ירידה בשמיעה? "השמיעה שלי היא לא כמו שהייתה פעם. היום אני חייבת להגביר את העוצמה של המוזיקה כי הכל נשמע לי חלש פתאום, גם בעריכות וידאו וגם בשיחות עם אנשים. כשאתה לא שומע מספיק טוב, אתה מתחיל לדבר בקול רם יותר".
יש לך הצעה לפיתרון? "אפשר לגדר חלל אקוסטי שאליו אסור להיכנס כדי להגן על האנשים ובמקביל להכין מקום נוח לצלם, שלא יהרוס לעצמו את השמיעה תוך כדי. יש לא מעט אנשים שלא מגיעים להופעות או לאירועים כי הם לא רוצים למצוא את עצמם ליד רמקולים".

הכול קם ונופל על הדי-ג'י

ד', צלם ובעל סטודיו, עוסק גם הוא בצילום אירועים מזה עשור. "צילום זה החיים שלי, אני אוהב להשתתף בשמחות ובחגיגות אבל לא פעם זה הופך לסיוט", הוא אומר. "בידוד ואקוסטיקה זה נושא שלא נמצא בכלל במודעות של אף אחד. כצלם חתונות אני שם לב שאנשים מבוגרים יוצאים החוצה כי לא ניתן לשוחח, יש רעש בלתי נסבל. אפילו אני, בתור מוזמן, חושב פעמיים. לא מזמן הלכתי לאירוע משפחתי אבל כמעט כל המשפחה יצאה החוצה וגם אני. הווליום הרס כל סיכוי לשוחח וליהנות מהרגעים המשפחתיים ביחד".
"הווליום גורם לכל העובדים והאורחים הרבה מאוד סבל. כל מה שצריך זה שבעלי האולמות יגבילו את הדי-ג'י למשהו יותר אנושי. צריך למדוד לפחות שלוש פעמים באירוע את גובה הדציבלים".
איך מתבטאת הפגיעה ביומיום שלך? "אני מרגיש את זה בכל המובנים. אני לא שומע טוב, ארוסתי קוראת לי אבל אני לא מצליח להבין מה היא אומרת, אם מישהו מדבר מאחוריי, אני לא שומע בכלל. הכול תלוי בדי-ג'י. אני מתחתן בקרוב והלכתי במיוחד לשמוע את הדי-ג'י לפני שסגרתי איתו. עוצמת המוזיקה היא דבר חשוב מאוד, על זה יכול ליפול כל האירוע"
"אני מצלם רק עם אטמי אוזניים. הסיוט הכי גדול שלי זה לשכוח אותם. אני מעדיף לשכוח את העדשה ולא את זה. באירועים אני נחשף להמון מצוקה, הרבה אנשים סובלים. גם אני יוצא מאירוע כזה עם צפצופים באוזניים במשך כמה שעות".

מאה אחוז חיילים קרביים עם סעיף שמיעתי

יהונתן רוט, מומחה לשיקום שמיעה ומכשור רפואי אודיולוגי ב"מכון גל", ויועץ נגישות וטכנולוגיה לעמותת "אחד מעשר", מכיר מקרוב את הנזק השמיעתי שהולך ומתרחב. בימים אלו הוא עובד על מחקר שבודק את הקשר בין תחלואה בקורונה לירידות שמיעה וטנטון (טיניטוס). נתוני המחקר טרם התפרסמו, אבל לדבריו, אפשר כבר להעריך שכ-30% ממי שחלו בקורונה חווים ירידת שמיעה וטיניטוס.
לנושא הוא הגיע בעקבות פגיעה בשירות הצבאי. "שירתי ביחידה קרבית במבצע 'חורף חם' הוא מספר, "ואחרי שנחשפתי לפיצוץ מטען בשכם, היה לי טנטון חזק בצד ימין וירידה זמנית בשמיעה". לאחר הצבא החל ללמוד את נושא שיקום השמיעה ומכשירי השמיעה.
"במועדונים אני מסתובב עם אטמים באוזניים כי המדידה שם נעה בין 100 ל-120 דציבלים. רק לשם ההשוואה, 130 דציבל זה ירי של תותח נ"מ בצבא"
מה מצב פגיעות השמיעה אצל חיילים? "ב-2020 התפרסם דו"ח ממבקר המדינה והמסקנות שלו איומות. ישנו גידול של 100% בקיומו של סעיף שמיעתי אצל חיילים קרביים. לחיילים שמתגייסים עושים את כל הבדיקות חוץ מבדיקת שמיעה. אם חייל נכנס לצבא עם בדיקת שמיעה תקינה ואחרי זה יש ירידה, הוא יכול לתבוע את הצבא. פניתי במסגרת עמותת "אחד מעשר" למשרד הביטחון, כתבתי לבני גנץ ולכוכבי, אבל אף אחד לא הגיב. לצבא לא אכפת".
7 צפייה בגלריה
תרגיל חטיבת הנח"ל ברמת הגולן
תרגיל חטיבת הנח"ל ברמת הגולן
"לצבא לא אכפת". תרגיל חטיבת הנח"ל ברמת הגולן (למצולמים אין קשר לכתבה)
(צילום: AFP)
"צריך להבין שנזק שמיעתי מוגדר בחוק כזיהום סביבתי. יש הגדרות ברורות אבל אף אחד לא מתייחס אליהם. מבחינת החוק, בין 80 ל-85 דציבלים נקבע כגבול הרעש המזיק. ברגע שעברנו את זה, מדובר בפגיעת שמיעה".
המוזיקה במועדונים בטוח יותר חזקה מזה. "במועדונים אני מסתובב עם אטמים באוזניים כי המדידה שם נעה בין 100 ל-120 דציבלים. רק לשם ההשוואה, 130 דציבל זה ירי של תותח נ"מ בצבא".

החשיפה של ילדים לרעש מסוכנת במיוחד

רוט: "אנחנו מוקפים בזיהום רעש. אתה נוסע בכביש ומצפצפים לך כל הזמן. סירנה של אמבולנס היא בעוצמה הקרובה ל-100 דציבלים. אלו עוצמות מסוכנות. המחקרים מראים שבעשור האחרון יש לנו 25% ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לזיהום רעש. הנתונים האלו מגיעים ממחקרים של משרד הבריאות העולמי וממחקרים בארץ, כולל במכון גל, במשך שני העשורים האחרונים.
7 צפייה בגלריה
יהונתן רוט, מומחה לשיקום שמיעה ומכשור רפואי אודיולוגי
יהונתן רוט, מומחה לשיקום שמיעה ומכשור רפואי אודיולוגי
"המחקרים מראים שבעשור האחרון יש לנו 25% ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לזיהום רעש". יהונתן רוט
(צילום: באדיבות המצולם)
"אחד הדברים הנוראיים זה חשיפה של ילדים קטנים לחבלות רעש. הישראלים אוהבים לבוא עם ילדים קטנים לאירועים ולא מבינים שכמבוגר, אם אני נחשף ל-120 דציבלים, הפגיעה שלי היא כאין וכאפס לעומת הפגיעה של הילד. למה להתחיל את החיים עם בעיות שמיעה?"
באיזה גיל אנשים מתלוננים על בעיית שמיעה? "ב-15 השנים האחרונות, ממוצע הגילים שמגיעים לטיפול שמיעתי ירד באופן משמעותי. אם לפני עשור דיברנו על 59, היום הגיל הממוצע הוא 42 שנים. אנשים חווים נזקי שמיעה בגיל הרבה יותר מוקדם, וכל זה מחשיפה לרעש".
איך אפשר לדעת שזה מחשיפה לרעש ולא מהידרדרות בריאותית? "אפשר לראות במצג גרפי של ספי השמיעה את האודיוגרמה של הפגיעה. בירידת שמיעה שקשורה לגיל, הגרף הוא סימטרי בכל התדירויות, אבל כשמדובר בנזק כתוצאה מחשיפה לרעש, אנחנו רואים ירידות בתדירויות מסוימות בלבד והגרף לא יהיה טבעי. באירופה מודעים לסכנה הזו הרבה יותר ואף אוכפים את החוק באירועים. יש מכשיר מיוחד שנקרא 'אודיו לימיט' ODIO LIMIT מחברים אותו לדי-ג'י ואם הוא עובר את ה-85 דציבלים - המערכת נסגרת מיד".
7 צפייה בגלריה
מערכת אודיו לימיט
מערכת אודיו לימיט
מערכת אודיו לימיט. נועל את המערכת כשרמת הדציבילים עולה על המותר

רעש הוא מפגע תעסוקתי מספר אחת בעולם

ד"ר אמנון דובדבני, ראש תחום במוסד לבטיחות וגהות בנושאים של רעש וקרינה בלתי מייננת, עוסק בנושא נזקי הרעש יותר מ-30 שנה. הוא מרצה באקדמיה בנושא אקוסטיקה ועשה דוקטורט בנושא נזקי חשיפה לרעש צבאי. דובדבני גם חבר בוועדות תקינה שעוסקות בנושא במשרדי הממשלה. "מכל הנזקים והגורמים שאדם חשוף אליהם, רעש הוא המפגע התעסוקתי מספר אחת בעולם", הוא אומר, "הפגיעות האלו הן בלתי הפיכות, אי אפשר לנתח ואין תרופות".
המגמות, לדבריו, מחמירות עם השנים. "האדם המודרני נחשף ליותר רעש כבר מגילאים צעירים יותר, גם בגלל שימוש באוזניות בתוך האוזן, שזו סכנה גדולה כי אתה מעלה ומעלה את הווליום ואין בעצם בקרה חיצונית. המועדונים והדיסקוטקים זו כבר מחלה של העולם המודרני".
7 צפייה בגלריה
ד"ר אמנון דובדבני, ראש תחום במוסד לבטיחות וגהות
ד"ר אמנון דובדבני, ראש תחום במוסד לבטיחות וגהות
"הפגיעות בלתי הפיכות, אי אפשר לנתח ואין תרופות". ד"ר אמנון דובדבני מהמוסד לבטיחות וגהות
דובדבני מגיע למקומות עבודה רועשים ומנסה לפתור את בעיית הרעש או לפחות להפחית אותה. "אני מגיע ללא מעט מפעלים גם כיועץ, ומחפש דרכים, פשוטות וזולות, להפחית את החשיפה לרעש, הן מבחינת מיגון מכונות והן מבחינת הקטנת חשיפה מצד העובדים".
ואיך זה מתקבל בינתיים? "צריך להבין שאנשים בסופו של דבר מאד סובלים מזה. אנחנו חברה שנפגעת מרעש גם בגלל הצבא וגם בגלל המודרניזציה. הכל מחמיר את מצב והרבה מתלוננים על בעיות שמיעה וטנטונים"
מה ניתן לעשות כדי להתגונן? "למרות שיש תקנות ברורות של המשרד להגנת הסביבה, ישראלים תמיד מוצאים דרכים לעקוף אותה. קל יחסית למנוע את הפגיעה הזו, זה רק עניין של מודעות לרעש. אחת הדרכים הפשוטות הן לשים אטמי אוזניים, מבלי להתבייש מאחרים. צריך לדעת איך לשים אותם נכון באוזן"
אבל זה מפריע לתקשורת עם הסביבה. "גם אם זה מפריע, זה מגן על האוזניים. האוזן לא משתבחת עם הגיל, השמיעה נפגעת מגיל ארבעים. יש לזה אפילו מונח רפואי: פרסביאקוזיס – זקנת שמיעה. חייבים להשאיר רזרבה, שהאוזן לא תזקין לפני זמנה".
למה אין היום אכיפת רעש באולמות ובאירועים? "כמות הפניות של אזרחים בנושא רעש למשטרה היא גבוהה ביותר בישראל. אנשים שחשופים לרעש סביבתי הם קורבנות לכל דבר. האורחים בחתונה שנחשפים לרעש לכמה שעות, והעובדים שאין להם לאן לברוח. המעביד צריך לדאוג להגנתם, זה החוק. הוא צריך ליידע אותם על הנזקים ולחלק אטמי אוזניים. אכיפה זה לא דבר קל, צריך לפעול לכיוון שינוי תרבותי, להביא את העניין למודעות".
תגובת דובר צה"ל: "על מנת לטייב את מניעת נזקי הרעש הוטמעה תוכנית שימור השמע, במסגרתה מתבצעות הדרכות לחיילים ולסגל המפקדים ומסופקים אמצעי מיגון מתקדמים. בכל מקרה של חשיפת חייל לרעש חריג כתוצאה משימוש באמל״ח או תלונה על צפצופים באוזניים, החייל ייבדק באופן מיידי ויקבל טיפול רפואי במקרה הצורך. בימים אלו נעשית עבודת מטה של גורמי הרפואה בצבא על מנת להרחיב את המודעות בצה״ל לפגיעות בתחום זה, לרבות באמצעות בדיקות רלוונטיות בעת המיון הרפואי".