שחרור מבית החולים אחרי הלידה הוא רגע של התרגשות עצומה, אך גם של חרדה. בין חבילות הטיטולים לבקבוקי התינוק, מתגנבת מחשבה אחת שמרחפת מעל כל הורה: איך נשכיב את התינוק לישון בצורה הבטוחה ביותר?
תסמונת המוות הפתאומי של התינוק, המכונה "מוות בעריסה", היא סיבת המוות המובילה של תינוקות בגילאי חודש עד שנה. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: מרבית המקרים מתרחשים בשינה, בין חצות לשש בבוקר. השכיחות הגבוהה ביותר היא בגילי חודש עד ארבעה חודשים, ובנים בסיכון גבוה פי 1.5 מבנות.
2 צפייה בגלריה
תינוקות בזמן שינה. להימנע מלהלביש בשכבות ולא לחמם יותר מדי את החדר
(צילום: shutterstock)
המונח "מוות בעריסה" מתייחס למוות פתאומי ובלתי מוסבר של תינוק בריא לחלוטין מתחת לגיל שנה, שגם בבדיקה יסודית לאחר המוות לא נמצאה סיבה שיכולה להסבירו. זו טרגדיה נוראית וקשה מנשוא, אך היא אינה גזירת גורל. מחקרים אפידמיולוגים רחבי היקף זיהו גורמי סיכון שניתן למנוע וגורמי מגן שניתן ליישם בקלות - והצליחו להפחית באופן משמעותי את שיעורי ההיארעות.
ברשתות החברתיות מופצים מיתוסים רבים על אופן השכבת תינוקות לשינה. חלקם חסרי בסיס מדעי, וחלקם - מסוכנים ביותר.
שכיבה על הגב מזיקה להתפתחות?
"ראש שטוח" - השטחה של גולגולת התינוק מאחור, לרוב בצד אחד - עלול להפחיד הורים עד כדי כך שהם משנים את תנוחת השינה. התופעה אכן נובעת משעות רבות של שכיבה על הגב עם גולגולת רכה יחסית שיוצרת לחץ רציף על החלק האחורי של הראש. יש הורים שבוחרים להשכיב את התינוק על הבטן - וזו בדיוק התנוחה המסוכנת ביותר שמגבירה באופן דרמטי את הסיכון למוות בעריסה.
ד"ר ענת שץצילום: שערי צדקהפתרון פשוט: יש להשכיב את התינוק על גבו בזמן שינה בלבד. כשהתינוק על גבו, מטים את ראשו בכל פעם לכיוון אחר - פעם ימינה, פעם שמאלה - וכך לא תיווצר השטחת גולגולת. בשעות הערות, כשהתינוק נמצא תחת השגחת מבוגר, מומלץ דווקא להניחו על הבטן - כך יפתח את שרירי הצוואר והכתפיים.
חשוב לדעת: השטחת גולגולת נצפית יותר בתינוקות עם בעיות נוירולוגיות, אך גם כשהיא קיימת - אין ברוב המקרים מקום לדאגה. המצב לא פוגע בהתפתחות המוח, לא מעכב את התפתחות התינוק, וברוב מוחלט של המקרים אינו דורש טיפול. הצפי הוא ששיפור הדרגתי יחול והתופעה תיעלם לאחר גיל שנתיים.
מוניטורים מסחריים מונעים מוות בעריסה?
בשנים האחרונות הוצף השוק בטכנולוגיות ניטור המציעות מעקב אחר תינוקות ישנים, גילוי סימני מצוקה לבבית או נשימתית, ואזהרות אוטומטיות להורים. הפרסומות מבטיחות שקט נפשי - אבל האם הן מבוססות מחקרית?
התשובה היא לא. אין כל מחקר הקובע חד-משמעית שיש למוניטורים מסחריים יכולת למנוע מוות בעריסה. ארגוני רופאי הילדים ממליץ שלא להשתמש בהם. אם יש צורך רפואי אמיתי, יינתן מוניטור רפואי ויערך מעקב במרכז ייעודי. בכל מקרה, גם אם משתמשים במכשיר ניטור - מומלץ שכל המטפלים בתינוק ישמרו על המלצות השינה הבטוחה.
שינה משותפת מחזקת את הקשר עם התינוק?
בחלק מהאוכלוסייה רווחת המחשבה ששינה משותפת של התינוק עם ההורים באותה מיטה מחזקת את הקשר ביניהם. יש אף מי שמקדמים זאת כשיטת גידול מומלצת. אמנם קיימים תיאורים של תגובות פיזיולוגיות של התינוק והאם כשהם במגע קרוב, אך הסיכון בשינה על משטח משותף עם הורה עולה בהרבה על התועלת.
"מחקרים מצאו ששינה משותפת היא גורם סיכון למוות עריסה וגם למוות מחנק תאונתי של תינוקות. את הקשר עם התינוק אפשר - ומומלץ - לפתח בשעות הערות ובזמן ההנקה. לעומת זאת, שינה בחדר ההורים במיטה נפרדת לפחות עד גיל חצי שנה נמצאה כגורם מגן מפני מוות עריסה"
מחקרים מצאו ששינה משותפת היא גורם סיכון למוות עריסה וגם למוות מחנק תאונתי של תינוקות. את הקשר עם התינוק אפשר - ומומלץ - לפתח בשעות הערות ובזמן ההנקה. לעומת זאת, שינה בחדר ההורים במיטה נפרדת לפחות עד גיל חצי שנה נמצאה כגורם מגן מפני מוות עריסה.
קיים קשר בין חיסונים למוות בעריסה?
מקרי מוות בעריסה שכיחים יותר במהלך החודש השני והשלישי לחיי התינוקות - בדיוק התקופה שבה תינוקות מקבלים את רוב החיסונים המומלצים. מתנגדי חיסונים מנצלים את הסמיכות הזמנית הזו כדי לטעון שחיסונים גורמים לתסמונת מוות בעריסה.
זו אמירה שקרית ומסוכנת שהוכח שאין לה כל בסיס. אין אף מחקר רציני ומתוקף שמצא קשר בין התופעה לבין חיסון תינוקות. ההפך הוא הנכון: מחקרים מראים שקבלת חיסונים מומלצים יכולה להוריד את הסיכון. החיסונים הניתנים כיום לתינוקות עברו בדיקות מחמירות ביותר, הם בטוחים לשימוש וחשיבותם רבה במניעת מחלות ילדים קשות, סיבוכים שונים ואף תמותה. לפי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, מתן חיסוני שגרה לתינוקות מפחית באופן משמעותי - בשיעור של עד כ-50% - את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה.
פעולות להפחתת הסיכון
מעבר לסתירת המיתוסים, יש המלצות חיוביות שהוכחו כיעילות:
תנוחת השינה: שינה על הגב בלבד, ביום ובלילה. הנתון מדבר בעד עצמו - 90% מהמקרים של מוות בעריסה אירעו בתינוקות ששכבו על הבטן. מתחילת שנות ה-90, ובהתבסס על מחקרים בינלאומיים רחבי היקף, ההמלצה היא להשכיב את התינוק על גבו לכל שינה. כשהתינוק שוכב על הבטן, השינה עמוקה יותר וסף ההתעוררות גבוה יותר - ובמצבי מצוקה הוא לא יוכל להתעורר ולהיחלץ.
סביבת השינה: יש להשכיב את התינוק במיטה תקנית, על מזרון נוקשה עם סדין מתוח. מיטת התינוק צריכה להיות ריקה מחפצים - כולל צעצועים, מצעים רכים ומגיני ראש. מומלץ להשכיב את התינוק בשליש התחתון של המיטה, לא לכסות את ראשו בזמן שינה - לרבות עם כובע. אם משתמשים בשמיכה, יש להקפיד שתהיה דקה, בגובה בית השחי, ושתהיה תחובה היטב מתחת למזרון כדי שלא תכסה את ראש התינוק.
הימנעות מעישון: עישון בהיריון ובסביבת התינוק לאחר הלידה מגביר באופן משמעותי את הסיכון. תינוקות שאמם עישנה בהיריון נמצאים בסיכון פי ארבעה למוות בעריסה. גם תינוקות שנחשפו לעישון לאחר הלידה נמצאים בסיכון מוגבר, תלוי בכמות העישון בסביבתם.
הנקה: הנקה בלעדית, ככל שניתן, מהווה גורם מגן ומפחיתה את הסיכון למוות בעריסה ב-50%.
טמפרטורת החדר: הטמפרטורה המומלצת בישראל היא בין 23-22 מעלות צלזיוס, גם כשמזג האוויר קר וחורפי. יש להימנע מחימום יתר - הן של החדר והן של גוף התינוק. אין להלביש את התינוק בשכבות ביגוד עודפות או לכסות בשמיכות עבות.
ד"ר ענת שץ היא רופאה מומחית לאף-אוזן-גרון, מייסדת מרפאת נשימה ושינה לילדים במרכז הרפואי שערי צדק, מייסדת ויו"ר עמותת "עתיד" - עמותה ישראלית למניעת מוות פתאומי בתינוקות, ויו"ר הוועדה לקידום הבריאות בארגון הבינלאומי ISPID
