בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים
המספרים מדברים בעד עצמם: בישראל, מתים כ-10,000 אנשים מדי שנה ממחלת לב עקב חסימות בעורקי הלב וכ-15,000 נוספים מגיעים למצב המצריך אשפוז. אותם גורמי הסיכון לחסימות בעורקי הלב, עלולים גם לגרום לשבץ מוחי ואף לחסימות בעורקי הרגליים וקטיעת גפיים.
ההבנה כי המלחמה במחלות לב וכלי דם מוכרעת בקהילה ולא רק בבית החולים, הובילה את פרופ' יהודה קמרי, מומחה לטיפול בהשמנה ומניעת מחלות לב וכלי דם, לצמצם את עבודתו במרכז הרפואי שיבא, להגיע לשטח כרופא משפחה עצמאי ב"כללית" ולהיות "שומר הסף": "כרופא משפחה אני יכול ליישם רפואה מונעת ולטפל בהרבה יותר אנשים - לפגוש מטופל צעיר, לאבחן את מחלתו, לטפל בו מוקדם ולעקוב אחריו לאורך זמן", הוא מסביר. "זו גישה שעושה את ההבדל, מצילה חיים ואף מונעת נכות קשה".
3 צפייה בגלריה
"הסכנה היא חשיפה ממושכת מגיל צעיר של עורקי הלב ל'כולסטרול הרע', היא עלולה להוביל להתקף לב", פרופ' יהודה קמרי
(צילום: מנדי רוט)
מיתר כולסטרול גנטי ועד השמנה וסוכרת
כשמדברים על יתר כולסטרול רע (LDL) בדם, ישנן שתי אוכלוסיות שדורשות התייחסות מיוחדת. הראשונה כוללת אנשים שאינם מודעים לכך שהם בסיכון: אחד מכל 300 צעירים באוכלוסייה נמצא בה- כלומר, הפרעה שכיחה. "מדובר בצעירים עם יתר-כולסטרול משפחתי גנטי", מסביר פרופ' קמרי. "הם יכולים להיראות בריאים לחלוטין, לא מעשנים, ללא עודף משקל ועושים פעילות גופנית. אולם בשל מספר נמוך של קולטנים האחראים לפינוי חלקיקי הכולסטרול הרע לכבד, הם מצטברים בדם כבר מגיל צעיר ונצמדים לאורך השנים לדפנות העורקים. במקרים אלו, שינוי באורח החיים על ידי תזונה ופעילות גופנית לא יפתרו את הבעיה".
פרופ' קמרי מדגיש כי "הסכנה היא חשיפה ממושכת מגיל צעיר של עורקי הלב, המוח והרגליים לחלקיקי 'הכולסטרול הרע' שעלולה להוביל להתקף לב, אירוע מוחי, צנתורים, ניתוח מעקפים ובעיות רפואיות נוספות כבר 40". לדבריו, ישנה חשיבות רבה לאבחון המוקדם, אליו ניתן להגיע בהליך פשוט שכולל תשאול על ההיסטוריה משפחתית ובדיקת דם בסיסית. במידה ומדובר ביתר כולסטרול משפחתי, ההמלצה בדרך כלל תהיה להתחיל טיפול תרופתי מוקדם ככל הניתן: "המחקרים מראים שטיפול מוקדם לאורך שנים מקטין את משך חשיפת העורקים לכולסטרול ויכול למעשה למנוע את החסימות בעורקים והסיבוכים הנלווים".
בנוסף ליתר כולסטרול משפחתי גנטי, אוכלוסיית הסיכון השנייה היא אנשים עם עודף משקל. "מדובר במטופלים עם השמנה בטנית (היקף מותניים גבוה) ומספר גורמי סיכון מצטברים כמו טרום סוכרת/ סוכרת, לחץ דם גבוה, יתר שומנים בדם, כבד שומני ויתר כולסטרול (התסמונת המטבולית)", מסביר ד"ר קמרי. "כאן התפקיד של רופא המשפחה הופך למורכב יותר - אני צריך לשקלל את כלל גורמי הסיכון של המטופל ולתפור לו 'חליפת טיפול' אישית". הטיפול המשולב, הנוגע בכמה גורמים במקביל, יכול להפחית משמעותית את פרופיל הסיכון.
3 צפייה בגלריה
במקרים של יתר כולסטרול משפחתי, ההמלצה בדרך כלל תהיה להתחיל טיפול תרופתי מוקדם ככל הניתן
(צילום: shutterstock)
כולסטרול גבוה: יעדי המטרה והטיפול
בשנים האחרונות, הטיפול בכולסטרול מתבסס על רמת סיכון אישית: "למטופלים שונים יש רמות כולסטרול שונות, דרגת הסיכון האישי תאובחן בהתאם, וכיוצא מכך תשפיע על קביעת היעד הטיפולי האישי", מסביר פרופ' קמרי. ככלל אצבע, למרבית האוכלוסייה מומלץ לשמור על רמות LDL נמוכות מ- 130 מ"ג/ד"ל. לעומת זאת, בקרב אוכלוסיות המוגדרות "בסיכון גבוה מאוד", כגון אלו שעברו אירוע מוחי או אוטם של שריר הלב, או אלו אשר גילו כי קיימות חסימות בעורקי הצוואר, עורקי הלב או עורקי הרגליים, היעד יהיה יותר אינטנסיבי ונכון ל-2026, יעמוד על פחות מ-55 מ"ג/ד"ל.
היום, הגישה היא דווקא להתחיל עם מינון גבוה: "אנחנו יודעים בדיוק כמה כל תרופה צפויה להשפיע על המדדים באחוזים. לכן, אם אנחנו רוצים להגיע לירידה של לפחות 50% בערכי הכולסטרול הרע וגם ליעד על פי רמת הסיכון- נשתמש במינון גבוה, בשילוב תרופה נוספת או זריקות".
בזכות ההתפתחויות בעולם הרפואה, בפני מטופלים עם יתר כולסטרול, קיים היום מגוון רחב של אפשרויות - החל מסטטינים המעכבים את ייצור הכולסטרול בעיקר בכבד, דרך החומר הפעיל "אזטימייב" המעכב את ספיגת הכולסטרול ממזון ועד לזריקות מתקדמות, שניתנות בנוסף לכדורים ומגבירות את פינוי חלקיקי הכולסטרול מהדם אל הרקמות, בעיקר לכבד.
מעבר לכך, פרופ' קמרי מוסיף כי "היום קיימות תרופות שהן שילוב של שני מסלולים עם אפקט סינרגטי והן יעילות". הכוונה היא לטיפול תרופתי, המשלב נטילה של שני כדורים באופן סדיר, או טיפול תרופתי של כדור אחד המכיל כמה סוגים של חומרים פעילים.
"כך, רמת הכולסטרול ברקמות תקינה ובמקביל רמת הכולסטרול בדם יורדת וזה מה שמגן על העורקים", מפרט פרופ' קמרי. "חשיבות הטיפול בשלב מוקדם בהשמנה ובכולסטרול, עוד לפני שמופיעה סוכרת או נוצר צורך בצנתור, היא גבוהה ביותר מכיוון שהכרוניקה כבר מוכרת – אם לא מטפלים בזמן, יש מסלול צפוי של הדרדרות".
פרופ' קמרי מסכם וקורא לכולם, עכשיו יותר מתמיד - "לגשת לרופא המשפחה, לבדוק את רמות הכולסטרול ולדעת לשאול את השאלות הנכונות. כולסטרול גבוה הוא בעיה פתירה. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגשת לרופא המשפחה, לעשות בדיקת דם פשוטה ולהתחיל בטיפול המתאים".
בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים
