בשיתוף יאנסן
שלא כמו בעיות רפואיות אחרות, לדיכאון מוצמדות כל כך הרבה סטיגמות ודעות קדומות שמקשות על הפרט לבקש עזרה מחשש לתוויות ותיוגים שונים מצד החברה. כמו למשל, איך להודות שאני בדיכאון, מה יגידו האנשים סביבי, וזה רק חלק קטן.
ד"ר חגי מעוז מבית החולים שלוותה, מומחה בפסיכיאטריה של מבוגרים, ילדים ומתבגרים, מסביר בפודקאסט על נושאים אלה ואחרים. האזינו:

איך מגדירים דיכאון? "התסמין הראשון והמובן מאליו בדיכאון זה שאין מצב רוח או שיש מצב רוח ירוד. אבל חוץ מזה הוא כולל עוד מגוון של דברים. התסמין הראשון שהוא כולל, נקרא אנהדוניה, שזה אובדן היכולת ליהנות מדברים שבדרך כלל אני נהנה מהם. בנוסף, יש תסמינים שקשורים לחוויה הפנימית שלנו, תחושות לא טובות כלפי עצמנו, תחושות לא טובות כלפי העולם. הרבה פעמים מחשבות של אשמה, ותחושות שאנחנו לא בסדר ועשינו משהו לא בסדר וכמובן מחשבות על מוות. מחשבות שהייתי רוצה לא להיות פה".
האם יש טיפוסים שהם יותר דיכאוניים? "יש אנשים שהם יותר מלנכוליים, אבל רובנו מכירים את עצמנו ויודעים איך אנחנו בדרך כלל. יש אנשים שלא מבינים בכלל שהם בדיכאון, לפעמים הסביבה היא זאת שרואה את ההבדל, בטח ובטח אצל מתבגרים. בדיכאון יש גם ירידה תפקודית משמעותית. אדם שרגיל לעבוד ולהיות יעיל בעבודה שלו, ופתאום הוא לא אפקטיבי. אדם שאין לו תיאבון ויורד במשקל, שישן לא טוב, שקשה לו להירדם, שמתעורר מוקדם, כל הדברים האלה הם זרים לחוויה היומיומית הסטנדרטית שלנו.
"אנחנו משתמשים בספר הידוע של הפסיכיאטרים שנקרא DSM שבו יש 9 קריטריונים לדיכאון ולכאורה אם אדם חווה חמישה מתוכם אז אנחנו מאבחנים אותו עם דיכאון, אבל זה נכון שבמציאות לדיכאון יש הרבה ביטויים ולא תמיד הביטויים עוקבים אחרי הספר. לפעמים יש חוויות אחרות, שונות לגמרי מכל ההוויה הזו. לכן לפעמים דווקא דרך שיחה עם אותו איש מקצוע, ניתן לתת פשר לדברים האלה".
יש עדיין סטיגמה לפנות לאיש מקצוע במצב כזה. "זה נכון. לגברים יש הרבה יותר בעיה ויש הרבה מחקרים שמראים שמרכיב הבושה והחרדה מהסטיגמה הרבה יותר גדול אצל גברים מאשר אצל נשים. יש לנו דרך ארוכה מאוד מאוד מאוד לעשות בנושא של הסטיגמה, למרות שהחברה מאוד מכילה, ויש אפשרות רבה לדבר על הנושא בכל מקום".
איך הקורונה השפיעה על מצב הדיכאון? "זה בא לידי ביטוי בעלייה דרמטית מאוד מאוד בפניות לשירותי בריאות הנפש, בכל סוגי ההפרעות".
מה קורה עם זמני ההמתנה הארוכים, בעיקר בשירות הציבורי? "מאוד קשה היום למצוא תור לפסיכולוג או לפסיכיאטר בקהילה. זה חסם משמעותי מאוד, אפילו בשירותים הפרטיים קשה מאוד למצוא היום מטפלים. אנחנו רואים את הדבר הזה מתגלגל, כי בסופו של דבר האנשים האלה שלא מקבלים מענה, עלולים להידרדר ואז אנחנו רואים עלייה מאוד דרמטית גם בפניות למיונים. צריך לומר רוב האנשים שסובלים מדיכאון לא זקוקים לאשפוז בשום צורה, ויכולים להיות מטופלים בקהילה".
האם "הביחד" שלנו עוזר לאנשים להתמודד טוב יותר עם המצב? "כשמטפלים בדיכאון אי אפשר לטפל בדיכאון בלי להתייחס לסביבה שבה חי אדם, בין הוא מבוגר או בני נוער. לגורמי התמך יש משמעות מאוד מאוד מאוד גדולה. יש הרבה מחקרים למשל בילדים, שמראים שהדרך הטובה ביותר לרפא דיכאון של ילד זה, קודם כל לטפל בדיכאון של אימא שלו. ובאמת יש הרבה עבודות שמראות שהטיפול בסביבה לפעמים הוא יותר חשוב אפילו מהטיפול בילד ובמתבגר".
למה כל כך חשוב לטפל בדיכאון? "הצעד הראשון הוא קודם כל ההכרה וההבנה, שיש בעיה. מכאן כל אחד יכול ללכת למי שהוא מרגיש יותר בנוח איתו, כדי לקבל טיפול. כמו למשל, רופא משפחה או פסיכולוג או עובד סוציאלי או פסיכיאטר. יש בו הרבה זרועות לטיפול. גם טיפול פרטני, גם תמיכה משפחתית וגם טיפול תרופתי, אם יש צורך בכך".
יש איזושהי סטטיסטיקה לגבי ההצלחות של טיפולים? "התשובה היא כן. במהות, רוב האפיזודות הדיכאוניות יחלפו כך או אחרת, עם טיפול או בלי טיפול, אבל התפקיד המאוד מאוד חשוב של הטיפול הוא לעזור ולקצר את האפיזודה".
בשיתוף יאנסן