מחקר חדש, שפורסם השבוע בכתב העת Nature Medicine, מצביע על כך שתרופות לירידה במשקל, כמו "אוזמפיק", עשויות לספק יתרונות משמעותיים במאבק במחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ודמנציה. עם זאת, החוקרים מזהירים כי לצד הפוטנציאל הטיפולי, השימוש בתרופות אלו עלול להיות כרוך בסיכונים בריאותיים.
התרופות המבוססות על החומר הפעיל סמגלוטייד, כמו וויגובי (Wegovy) ואוזמפיק (Ozempic), זכו לאישור ראשון ממנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בדצמבר 2017 וביוני 2021 בהתאמה - ובכך פרצו דרך להתוויה טיפולית חדשה. בהמשך, קיבלו אישורים דומים במדינות נוספות. עם הזמן, הן הפכו לפופולריות כפתרון לירידה במשקל, הודות ליכולתן הייחודית לדכא תיאבון.
2 צפייה בגלריה
זריקת הרזיה אוזמפיק
זריקת הרזיה אוזמפיק
זריקת ההרזיה אוזמפיק: ערך מוסף לצד תופעות לוואי שיש להיות מודעים אליהן
(צילום: shutterstock)
כעת, המחקר המקיף ביותר שנערך עד כה בתחום זה, מצביע על כך שתרופות ממשפחת GLP-1RAs, שמשמשות לטיפול בהשמנת יתר, עשויות להציע יתרונות בריאותיים נוספים החורגים מעבר למטרתן הראשונית. עם זאת, המחקר גם מדגיש את האפשרות להתפתחות סיכונים חדשים הקשורים למצבים רפואיים אחרים.
ד"ר דוד דביר, מנהל מרפאת סוכרת והמרפאה לטיפול בעודף משקל בקופת החולים מאוחדת: "אוזמפיק חוללה שינוי משמעותי בטיפול בסוכרת. מטופלים שבעבר היה קשה לאזן את רמות הסוכר שלהם באמצעות תרופות אחרות מצליחים היום להגיע לאיזון בקלות רבה יותר. יחד עם זאת, חשוב להבין שלא כל מטופל מתאים לטיפול זה. עבור כ-10% מהאנשים, התרופה אינה תורמת לירידה במשקל, למרות שהיא מסייעת באיזון הסוכרת. ההשפעות משתנות בין מטופלים, ולכן נדרשת התאמה אישית".
ד"ר דוד דבירד"ר דוד דבירצילום: ענבל מרמרי
לדבריו, התרופות מהסוג הזה הוכחו כמפחיתות את הסיכון להופעת דמנציה, שהיא תופעה שכיחה יחסית בקרב חולי סוכרת. "זהו ממצא משמעותי שמדגיש את הערך המוסף של התרופות הללו מעבר לטיפול בסוכרת עצמה", הוא מציין.

היתרונות והסיכונים

המחקר ניתח נתונים על 1,955,135 אנשים עם סוכרת סוג 2, ביניהם 215,970 שנטלו תרופות מקבוצת GLP-1RAs, והשווה אותם לקבוצות אחרות שנטלו סוגים שונים של תרופות להורדת סוכר בדם או המשיכו בטיפול סטנדרטי. המשתתפים נבדקו במשך תקופה חציונית של 3.68 שנים.
מטרת המחקר הייתה למפות באופן שיטתי את ההשפעות והסיכונים של תרופות מקבוצת GLP-1RAs על 175 מצבים רפואיים שונים. הנה סיכום תוצאות המחקר כפי שפורסמו:
השפעות חיוביות של התרופות: הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם (כגון התקפי לב, שבץ ואי-ספיקת לב), מחלות זיהומיות (כמו דלקת ריאות), מחלות כליה כרוניות, ומחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ודמנציה. כמו כן, נצפתה ירידה בהתמכרויות לאלכוהול, אופיאטים, עישון וסמים אחרים.
סיכונים: עלייה בתופעות לוואי במערכת העיכול (בחילות, דלקות במעי וטחורים), ירידה בלחץ הדם, כאבי מפרקים, אבנים בכליות ודלקת לבלב מסכנת חיים.
ד"ר דביר מציין כי תופעות הלוואי של תרופות אלה מוכרות לעולם הרפואה כבר מהשימוש הראשוני. "לדוגמה, ירידה בלחץ הדם, שלעיתים עשויה להוביל ללחץ דם נמוך אצל חלק מהמטופלים. עם זאת, תופעת הלוואי המסוכנת ביותר, אם כי נדירה, היא דלקת בלבלב – תופעה המתרחשת בכאחד מכל אלף מטופלים. לאור מספרם הרב של המשתמשים בתרופות אלה – בארצות הברית בלבד מדובר בכ-15 מיליון אנשים – אירוע של דלקת בלבלב עלול להיות אתגר משמעותי".
פגיעות כלייתיות, היווצרות אבנים בכליות וכאבי מפרקים הם תופעות לוואי שאינן חדשות, אך אסור להתעלם מהן, מדגיש ד"ר דביר. חשוב ליידע את המטופלים כאשר הם מתחילים בטיפול. "כל מטופל שמתחיל טיפול בתרופות מסוג זה צריך לקבל הסבר ואזהרה לגבי תופעות הלוואי האפשריות, אפילו אם הן נדירות".

ממצאים מבטיחים בהשפעה על התמכרויות

במסגרת המחקר, נמצא קשר בין תרופות ממשפחת GLP-1 להפחתת הסיכון להפרעות התמכרות. תרופות אלו פועלות לדיכוי תיאבון לא רק באמצעות השפעתן על הקיבה, אלא גם על אזורים במוח שאחראים על שליטה בדחפים ועל מערכת התגמול, מה שמוביל להפחתה בתחושת הרעב ובתשוקה להתמכרויות שונות.
2 צפייה בגלריה
(צילום: רויטרס)
"בהיבט המוחי, נושא ההתמכרויות מציג ממצאים מבטיחים", מסביר ד"ר דביר. "למרות שעדיין ממתינים למחקרים ייעודיים שיבחנו זאת לעומק, מחקרים ראשוניים כבר מצביעים על ירידה משמעותית בשיעורי התמכרות. לצד זאת, המחקר הנוכחי מדגיש השפעות נוספות, כמו ירידה ניכרת בהתקפים פסיכוטיים ובהתקפי אפילפסיה בקרב המשתמשים בתרופות אלו. מדובר בממצאים מעודדים, אך חשוב להמשיך לחקור ולהבין לעומק את ההשפעות הנרחבות של הטיפול על מערכת העצבים והמוח".
לאחרונה פורסם מחקר נוסף שעסק בתרופה אוזמפיק, שקיבלה אישור מהרגולטור האירופי (EMA) להרחבת השימוש גם לטיפול במחלות כליה כרוניות בקרב חולי סוכרת סוג 2. המחקר הראה כי החומר הפעיל סמגלוטייד מפחית ב-24% את הסיכון להחמרת מחלת הכליות, ב-20% את הסיכון למוות מכל סיבה, וב-18% את הסיכון למחלות לב ושבץ בקרב מטופלים אלו.