בשיתוף פרופשונל פארמה
במציאות הביטחונית המתוחה של השנים האחרונות, אזעקות, חרדות וריצות למרחבים המוגנים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים. אנשים מוצאים דרכים שונות להקל על המתח בתוך השגרה הדרוכה הזו, ועבור מעשנים רבים, הסיגריה הופכת לאחד הפתרונות הזמינים והמיידיים.
נתונים מסקר חדש שנערך באפריל האחרון על ידי מכון רושינק בקרב 600 נשאלים מצביע על שינוי בדפוסי העישון בישראל במהלך מבצע "שאגת הארי". מנתוני הסקר עולה כי במהלך ימי הלחימה למעלה ממחצית מהמעשנים (54%) דיווחו כי עישנו יותר מהתקופה לפני כן, כאשר 17% מהם ציינו עלייה משמעותית ביחס לתקופת השגרה. הסיבה המרכזית: לחץ וחרדה (58%), לצד דאגות כלכליות (32%).
"
ד"ר אריאל רוקח | צילום: רוני רוקח"מצבי סטרס מביאים אנשים לחפש דרכים שונות להרגיע את עצמם, אחת מהן היא עישון", אומר ד"ר אריאל רוקח, יו"ר החברה הרפואית הישראלית למניעה וגמילה מעישון ומנהל היחידה לטיפול נשימתי, המרכז הרפואי שערי צדק. "עבור חלק מהמעשנים הסיגריה היא תגובה כמעט אוטומטית למתח הביטחוני".
אחד הממצאים הבולטים בסקר החדש, שכאמור בוצע במהלך המלחמה האחרונה עם איראן, הוא שהצורך לעשן מתעורר בקרב רבים מהנשאלים לאחר יציאה מהמרחב המוגן. גל בן נון, מנחה סדנאות גמילה, מסביר: "הסיגריה הופכת אצל חלק מהמעשנים לחלק מטקס ההתאוששות מהאזעקה: הגוף יוצא מדריכות, הראש מחפש פורקן וההרגל המוכר נכנס לפעולה. זו לא בהכרח בחירה מודעת ומסודרת, אלא תגובה מהירה למצוקה".
לפי תוצאות הסקר, גם התראה לפני אזעקה, שהייה במרחב המוגן וידיעות בחדשות על פגיעה משמעותית מהווים טריגרים שמתדלקים את הרצון לעשן. הסקר מציף הרגל נוסף שמייחד את תקופת המלחמה: 23% מהנשאלים דיווחו על כניסה למרחב המוגן באיחור בגלל שעישנו בזמן ההתרעה: לחלקם זה קרה פעם עד ארבע פעמים, וחלקם הודו שזה קרה לעיתים קרובות אף יותר.
ד"ר רוקח מסביר כי "העלייה בהיקפי העישון בתקופת המלחמה מדאיגה, על רקע העובדה שעישון נחשב לסיבת המוות מספר אחת שניתנת למניעה. בעיצומה של תקופה ביטחונית מאתגרת, חשוב לזכור שעישון וסיבוכיו השונים גובים כ-8,000 קורבנות ישראלים מידי שנה. המשמעות היא שמאז השבעה באוקטובר נפטרו כ-22,000 בני אדם בעקבות הנזקים הבריאותיים שמחוללות הסיגריות".
מדריך הגמילה גל בן נוןכמה ישראלים איחרו להגיע למרחב המוגן?
הסקר מציף הרגל נוסף שמייחד את תקופת המלחמה: 23% מהנשאלים דיווחו על כניסה למרחב המוגן באיחור בגלל שעישנו בזמן ההתרעה: לחלקם זה קרה פעם עד ארבע פעמים, וחלקם הודו שזה קרה לעיתים קרובות אף יותר. הנתון הזה מחדד אמת פשוטה: העישון בתקופת מלחמה אינו רק עניין בריאותי ארוך טווח. במצבי חירום, הוא עלול להוביל לסיכון חיים מיידי.
עבור מעשנים רבים, הכתובת הטבעית להרגעת מתח היא הסיגריה. "בשונה ממה שאולי מקובל לחשוב, הסיגריה לא מפחיתה את הסטרס אלא לאורך זמן דווקא מגבירה אותו", מסביר בן נון. "בזמן העישון, ההגעה המיידית של הניקוטין למוח גורמת לשחרור מהיר של דופמין - שאחראי לתחושת ההקלה הרגעית. אבל כשהסיגריה נגמרת ורמת הניקוטין צונחת, מתחילים תסמיני הגמילה הכוללים חוסר שקט, עצבנות וכמיהה לסיגריה נוספת. ככל שחולף הזמן, הגוף דורש כמות גבוהה יותר של ניקוטין כדי לחוות את אותה תחושת הקלה רגעית. כך אנחנו מזינים את מעגל ההתמכרות ומגבירים את היקף העישון, ולא פחות חשוב: תחושות המתח והחרדה עשויות להתגבר".
השפעות המלחמה על המעשנים באו לידי ביטוי הרבה לפני שאגת הארי, ומחקרים רבים מצביעים על קשר בין עישון לבין רמות גבוהות יותר של חרדה. סקר של האגודה למלחמה בסרטן מ-2025, למשל, מגלה שכשליש מהישראלים התחילו או חזרו לעשן לאחרונה בשל המצב הביטחוני. כ-36% ציינו שהם מכירים אנשים שהחלו או שחזרו לעשן מאז המלחמה.
יועצת הגמילה רונית נזריהמכשול שמונע ממעשנים רבים להיגמל
אחד הקשיים המרכזיים בהפסקת עישון הוא הנטייה לראות את הגמילה בעיקר כעניין של החלטה: לרצות מספיק חזק, להתמיד ולא להישבר. רונית נזרי, יועצת גמילה בכירה: "הרבה פעמים אנשים חושבים שאין להם מספיק כוח רצון, או שכשהם באמת ירצו זה יקרה. אך עישון הוא הרבה יותר מהרגל שאפשר לכבות ברגע שמחליטים, זו התמכרות לכל דבר".
לדברי נזרי, "רוב האנשים לא מודעים לשני הכוחות החזקים שההתמכרות הזו מפעילה: הרובד הפיזיולוגי, שבו המוח מתרגל לניקוטין ומפתח כמיהה להקלה הרגעית שהוא מייצר; והרובד ההתנהגותי, שבו הסיגריה נקשרת להרגלים יומיומיים כמו סיגריה עם הקפה, סיגריה אחרי האוכל או סיגריה כשמרגישים לחץ וחרדה, למשל לפני או אחרי האזעקה".
במציאות ביטחונית מתוחה, היא מסבירה, כוחות אלה עלולים לפעול בצורה חזקה יותר. "הגוף מחפש הקלה מהירה, וההרגלים המוכרים נכנסים לפעולה ברגעי הדריכות: אחרי אזעקה, מול חדשות קשות, בשעות הלילה או בכל רגע שבו הלחץ מצטבר. לכן, גם מעשנים שרוצים להפסיק עשויים לגלות בתקופה זו שהדחף לסיגריה מתעורר בעוצמה שקשה לשלוט בה".
נתוני הסקר ממחישים עד כמה האתגרים הפיזיים והנפשיים מקשים על הפסקת העישון בתקופת המלחמה. "בסופו של דבר הפסקת עישון אינה רק מבחן של כוח רצון, אלא תהליך שדורש התמודדות עם הגוף, עם ההרגלים ועם מצבי הלחץ שמפעילים את הצורך לעשן מחדש", אומר בן נון. נזרי מוסיפה כי "העישון הוא התמכרות פיזיולוגית והתנהגותית, ולכן ככל שהמתח גבוה יותר, כך עולה החשיבות של מעטפת מקצועית שמסייעת להתמודד גם עם התלות הפיזית בניקוטין וגם עם ההרגלים שנבנו סביב הסיגריה".
איך לשבור את מעגל ההתמכרות בתקופת המלחמה?
כיום ישנם מגוון פתרונות מקצועיים שמסייעים להתמודד עם המנגנון הפיזי וההתנהגותי של ההתמכרות. ד"ר רוקח: "סל הבריאות כולל מנעד פתרונות להפסקת עישון, כולל סדנאות גמילה, ליווי אישי, תחליפי ניקוטין ותרופות לגמילה מעישון הזמינים לחברי קופות החולים לעיתים גם בסבסוד הקופה". לדבריו, "אחד הכלים שעומדים לרשות המעשנים הם תחליפי ניקוטין, בהם מדבקות, מסטיקים ולכסניות. מטרתם היא לספק לגוף ניקוטין באופן מבוקר והדרגתי יותר, בלי החשיפה לחומרים המזיקים המשתחררים בעישון סיגריה רגילה או אלקטרונית. כך הם יכולים לסייע בהפחתת תסמיני הגמילה והכמיהה לניקוטין, בעיקר בשלבים הראשונים של הפסקת העישון".
אך ההתמודדות הפיזית היא רק חלק מהסיפור. "כאשר מטפלים רק בצורך הפיזיולוגי אך לא משנים את ההרגלים, המעשן עלול לחזור לאותם טקסים מוכרים. מצד שני, ניסיון לשנות רק את ההתנהגות בלי לתת מענה לכמיהה הפיזית עלול להפוך את תסמיני הגמילה למכשול משמעותי". לדבריו, "יש צורך בבניית תהליך שמטפל בשני רבדי ההתמכרות במקביל: הפחתת התלות הפיזית, לצד זיהוי הטריגרים ההתנהגותיים ובניית תגובות חדשות לרגעים שבהם הדחף לעשן מתעורר".
3 צפייה בגלריה
המידע באדיבות פרופ' דריו פרייס, מומחה בכיר ברפואת ריאות ומנהל מחלקת ילדים ד' במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית.
הדרך להתמיד אחרי שמפסיקים לעשן
ההתמודדות לא נגמרת אחרי שמכבים את הסיגריה האחרונה. במיוחד בתקופות מתוחות, רגע אחד של סטרס עלול להחזיר את המחשבה המוכרת: "רק סיגריה אחת". נזרי מזהירה כי המחשבה הזו עלולה להטעות: "שכטה אחת עלולה להפעיל מחדש את מנגנון ההתמכרות, ומכאן קל לגלוש למעגל הממכר של עוד סיגריה ועוד סיגריה, שמוזן על ידי רגשות האשם".
לכן, חלק חשוב מההתמדה הוא להיערך מראש לרגעים שבהם הדחף עלול להופיע. בן נון: "חשוב להבין שתחושת הרוגע נובעת לא רק מהסיגריה עצמה אלא מתחושת המפלט שמעניק טקס היציאה לסיגריה: היציאה להפסקה, ההתנתקות מהסיטואציה ולקיחת נשימות עמוקות. לכן, אפשר ליצור מראש רשימת פעולות מרגיעות שאפשר לשלוף בזמן אמת, ברגע שהסטרס עולה: מוזיקה, הליכה קצרה, נשימות, שיחה עם אדם קרוב, שתיית מים או כל פעולה אחרת שמסייעת לפרוק מתח. המטרה אינה רק להימנע מסיגריה, אלא ללמד את הגוף והמוח שיש דרכים נוספות להירגע".
גם אם הייתה מעידה, חשוב לא להפוך אותה לכישלון. נזרי מדגישה: "במקום להתמלא אשמה ותסכול כדאי לעצור, להבין מה הפעיל את הדחף, לבדוק איזה כלי היה חסר באותו רגע ולהיעזר בליווי מתאים. עבור רבים, הפסקת עישון יציבה נבנית ביותר מניסיון אחד - וכל ניסיון שכזה יכול לקרב אותם למטרה".
בשיתוף פרופשונל פארמה
פורסם לראשונה: 16:19, 31.05.26
