בשיתוף נובו נורדיסק
מחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה מצא עלייה מדאיגה בהיקף ההשמנה בקרבה ילדים בפריפריה בהשוואה למרכז.
למידע זה חשיבות מכרעת לגבי העתיד, שכן יש לו השלכות על מצב הבריאות של האוכלוסייה ועל עתיד מערכת הבריאות. אך חשוב מכך, השמנה בקרב ילדים היא בעלת השלכות הרסניות גם על חייהם כאן ועכשיו. האם יש לכך פתרון?
במסגרת הפודקאסט "משחקי בריאות" ארחו דנה דון ופרופ' איתמר רז את פרופסור אבי מויאל, ראש התמחות ספורט בקריה האקדמית אונו.
לצפייה בפודקאסט המצולם:
מויאל, עוסק רבות בפעילות גופנית במרחב הציבורי, והוא מאמין גדול בכך שספורט ותנועה הם המפתח לחיים בריאים. זאת, משום שאלו לא רק מונעים השמנת יתר, אלא גם תורמים לשיפור דפוסי השינה, מקדמים צמיחה, מחזקים את המערכת החיסונית ומגבירים את החוסן הנפשי בקרב ילדים ובני נוער.
פרופ' רז, המתמחה במחלת הסוכרת, יודע רבות על ילדים והשמנה. "ילדי ישראל אוכלים פי 3 סוכר ממה שילד צריך, עושים פחות פעילות גופנית ומסתכלים יותר במסכים. לצערנו, הם במקום הראשון והמאוד לא מחמיא בנתונים אלו, בקרב מדינות ה-OECD".
השמנה בפריפריה
"בפריפריה, התמונה לדעתי הרבה יותר עגומה", אומר פרופ' מויאל. "ההשמנה בפריפריה היא הרבה יותר גדולה ממה שחושבים. הרשויות המקומיות לא יודעות עד כמה המצב חמור וזהו חלק משמעותי מהבעיה, היעדר המודעות. ללא הפנמה של גודל הבעיה, איך יגיע הפתרון".
הוא מתאר עיריות כמו תל אביב, רעננה ומודיעין, שמשקיעות רבות במתחמי ספורט ציבוריים ובשבילי הליכה ואופניים. הוא מתאר כיצד הורים ממשפחות מבוססות כלכלית מקפידות לרשום את הילדים לחוגי ספורט ולפעילויות שמעודדות תנועה. לעומתם, רשויות מקומיות והורים בפריפריה, פחות שמים דגש על חשיבות הספורט.
מויאל: "אנו יודעים שהשמנת יתר מתחילה בגיל מאוד צעיר. מאוד חשוב שהרשויות יגייסו את ההורים למשימה. יש חשיבות לחינוך לתזונה בריאה. תרבות צריכת המזון היא תרבות קלוקלת, שנובעת בהכרח מחוסר ידע. אף אחד לא מבין מה כתוב בתווית המזון ואם נלמד אותם אז יבוא השינוי".
האזינו לפודקאסט באודיו:

פעילות גופנית מגיל צעיר
איך מפעילים פעוט בן 3 או 4? "המוטוריקה אצל ילדים מתפתחת מגיל צעיר. כל מרכיבי הקואורדינציה ושיווי המשקל, שנדרשים לצורך פעילות גופנית, מתפתחים בגיל הרך", מפרט פרופ' מויאל.
"אנחנו צריכים לתת להורים אפשרות לצאת החוצה איתם, לטייל איתם, ללכת איתם, לייצר להם תרבות של פעילות גופנית. כזו, שהיא לא פעילות גופנית הישגית, אלא שמטרתה רק לייצר תנועה. לייצר גירויים סביבתיים, להקים קבוצות שירצו לקחת חלק בהן. זה מוביל לשינוי".
פרופ' רז: "המחקרים הראו לאחרונה שאדם שזז, בכל פעם שהוא זז מעל דקה, כבר זה מוריד לו ב-30% את הסיכוי למחלות לב בעתיד".
"השתתפות בספורט מלמדת ונותנת לילדים המון כלים של כישורי חיים, שזה דבר שהוא ממש יקר ערך", מוסיף פרופ' מויאל.
"כמו עבודת צוות בקבוצה, משמעת, ניהול זמן וכדומה. הספורט נותן פלטפורמה לילדים להתמודד עם המון אתגרים. זה מפתח הרבה מאוד יכולות, שאחר כך מלוות אותם בחיים. הם לומדים להתגבר על כישלונות כתוצאה מכך, החוסן המנטלי והנפשי שלהם נבנים ומתחזקים. כל האתגרים האלה בעצם מאפשרים לילדים להתמודד", הוא מסכם.
"כשעושים פעילות גופנית מעלים מאוד את רמת הסרוטונין במוח והעלאה של רמת הסרוטונין במוח פירושה שלווה, ריכוז שמחת חיים", מוסיף פרופ' רז. הוא מפרט עד כמה חשובה שינה טובה שמגיעה אחרי פעילות גופנית, בעיקר לילדים: "למדנו שפעילות גופנית משפרת שינה, גם אצל ילדים. אנחנו יודעים שמרבית ההורמונים מופרשים בשינה, במיוחד אלה של גדילה והתפתחות של הילדים".
טיפול התנהגותי כמפתח לשינוי
איך עושים את השינוי ומה יבוא לפני מה? "שינוי התנהגותי מוביל לשינוי גופני", אומר פרופ' מויאל ומסביר: "דרך השינוי ההתנהגותי, דרך הפעילות של כל מה שסקרנו כאן עכשיו, נשיג את השינוי הפיזי. חשוב לייצר מסגרות שייקחו את הילד קדימה. צריך שילדים יקבלו ליווי אישי ולצערי, אחת הבעיות זה שאין אנשי מקצוע מספיק טובים בתחום".
פרופ' מויאל מציין את ההתקדמות שחלה דווקא בעיריות ומועצות מקומיות כמו תל-אביב -יפו, מודיעין ועוד. שם נסללים עוד ועוד שבילי אופניים ויש יוזמות פעילות גופנית לילדים בקהילה. הוא מציע למשפחות לאמץ את הפעילות הגופנית לפעילות משפחתית כדי לסייע לילדים להפעיל את עצמם ועל הדרך, גם את ההורים.
בשיתוף נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 13:03, 01.02.24