בשיתוף הפניקס
סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, עם אלפי מאובחנות בישראל בכל שנה, וסטטיסטיקה לפיה אחת מכל שמונה עלולה לחלות. למרות שידוע שגילוי מוקדם משנה את התמונה - נשים רבות עדיין נמנעות או דוחות את הבדיקה, מסיבות מגוונות. ד"ר יסמין דגן, כירורגית שד , מנהלת יחידת כירורגיית שד בית חולים הלל יפה שומעת את ההסברים הנפוצים לכך מדי יום – ומתייחסת אליהם עם נתונים סטטיסטיים ועצות להסרת החסמים.
"מדי יום אני פוגשת נשים שחייהן ניצלו הודות לבדיקה שנעשתה בזמן"
(shutterstock)
1. "אין לי גוש ושום דבר לא כואב"
"זה משפט שאני שומעת הרבה”, אומרת ד”ר דגן. “חשוב לדעת שבשלב מוקדם, סרטן שד לרוב לא גורם לכאב, לרגישות או לשום סימן אחר", היא מדגישה. "בדיקות הסקר נועדו בדיוק על מנת לגלות את המחלה גם בשלב כזה. זכרו שאנחנו מתחסנים גם נגד מחלות נדירות – אז במקרה של מחלה שכיחה כמו סרטן השד – חייבות להיבדק".
2. "אף אחת במשפחה שלי לא חלתה"
ד"ר דגן מנפצת את הסטיגמה: "מה שנשים שאומרות את המשפט הזה לא יודעות, הוא שלרוב המאובחנות החדשות אין סיפור משפחתי. הנתון של אחת משמונה הוא לא נתון שמתייחס לכך. מי שיש לה היסטוריה משפחתית משמעותית נמצאת בקבוצת סיכון ועבורה ההמלצות הן מחמירות יותר וכוללות מעקב כל חצי שנה", היא מוסיפה.
3. "אני צעירה מדי"
ד"ר דגן עושה סדר ומבהירה כי ההמלצה לאישה שלא נמצאת בקבוצת סיכון היא להתחיל להיבדק כבר מגיל 30, אחת לשנה. מגיל 40 כבר יש עלייה חדה בשכיחות המחלה - וההמלצה הופכת לגורפת. "מגיל 50 כל הנשים נשלחות לממוגרפיה גם בלי כירורגית שד", מסבירה ד"ר דגן. "לשם השוואה, מי שיש לה סיפור משפחתי משמעותי מתחילה להיבדק כבר בגיל 25". בנוסף, קופות החולים מציעות היום בדיקת סקר לגן BRCA לכל אישה ממוצא אשכנזי, קבוצת אוכלוסייה אצלה הגן שכיח מאוד. "במקרה של גילוי הגן מתחיל מעקב צפוף מאוד כבר בגיל 25", אומרת ד"ר דגן. "דווקא אצל צעירות, בגלל שאין להן בדיקות סקר, עלול להיות פספוס”, היא מזהירה.
4. "אני לא מבינה מה צריך - כירורגית, ממוגרפיה או אולטרסאונד"
כשיש ברקע של המטופלת סיפור משפחתי משמעותי של סרטן השד, ד"ר דגן ממליצה חד משמעית על ביקור אצל כירורגית שד, שתקבע תוכנית אבחנתית וטיפולית. "ממוגרפיה ואולטרסאונד עושים לרוב באותו ביקור", היא מציינת. בנוסף היא מבהירה כי ניתן להתאים את התכנית עבור מטופלות שהעומס של הבדיקות מכביד עליהן: "אפשר למשל לשקול בדיקה ידנית בשנה אחת וממוגרפיה בשנה שאחריה, לפי הפרופיל של המטופלת. אנחנו חושבות יחד מה אפשר לעשות. לכן, חשוב שתהיה מערכת של אמון מול הרופאה".
5. "אין לי זמן לעשות את הבדיקה - בין העבודה, הילדים והטיפול בהורים"
ד"ר דגן מבינה היטב למה קשה להכניס בדיקה ללוח הזמנים כשמרגישים טוב. "לכן המערכת הציבורית בנויה כך שנשים מעל גיל 50 מקבלות טלפון שמזכיר להן לבצע ממוגרפיה, לפי המלצת משרד הבריאות", היא מציינת. בפריפריה פועלות ניידות ממוגרפיה, כדי שגם מי שגרה רחוק ממקומות שמבצעים את הבדיקה תוכל להיבדק. "בנוסף, יש מקרים בהם הרופא\ה יכולים ללכת לקראת המטופלת, להחליט שלא חייבים בדיקה כל שנה, למשל", מציינת ד"ר דגן. "הרופא המטפל מתאים את תכנית המעקב בהתאם לכל מטופלת באופן אישי, לפי הפרופיל הרפואי וגם ההעדפות שלה בחיים".
ד"ר יסמין דגןצילום: טל שחר6. "ניסיתי לקבוע תור, והוא היה כל כך רחוק אז ויתרתי"
ד"ר דגן מכירה היטב את הנקודה הזו. "ישנה סוגיה של זמינות רופאים מקצועיים בכלל, ובפרט כירורגיות שד. לפעמים היא מונעת מנשים להגיע". היא מסבירה כי בדיקת סקר אינה נתפסת כבדיקה דחופה, ולכן קל לנשים רבות לדחות אותה. "מעבר לכך - בדיקה שנקבעת פעם בשנה קל לשכוח לקבוע מחדש. אם למטופלת יש יכולת לקבוע תור לרופא במועד שהיא רוצה ובהתרעה לא ארוכה, זה מעלה את הסיכוי שתבצע את הבדיקה".
מעבר לכך, נשים רבות מעדיפות רופאה אישה ומתקשות עוד יותר למצוא תור זמין עקב כך. "ההעדפה הזו מובנת, זו בדיקה אינטימית ומטופלות מרגישות בה נוח יותר עם אישה", אומרת ד"ר דגן, "אך היא מסבכת את העניין". לדבריה, קופות החולים מגייסות יותר נשות מקצוע כדי להתמודד עם המצב: "הבעיה מוכרת והיא חריפה במיוחד אצל נשים דתיות ואצל נשים מהמגזר הערבי, שלרוב לא יוותרו על רופאה".
7. "אני מפחדת ממה שימצאו"
"יש מטופלות שהחשש מניע אותן להיבדק בתכיפות גבוהה, ויש כאלה שהוא משתק אותן. הן מעדיפות להימנע", מסבירה המומחית. לצד האמפתיה לפחד, ד"ר דגן מבהירה כי לאבחון מאוחר יש מחיר משמעותי: "זה ההבדל בין מחלה מקומית לגרורתית, ובמקרים רבים בין ניתוח קטן שמשמר את השד לכריתה, ובין צורך בכימותרפיה לבין היעדרו".
ד"ר דגן משתפת במקרה של מטופלת שהתמודדה עם פחד כזה: "אמה חלתה בסרטן שד ונפטרה צעירה, היא פחדה כל חייה ובחרה שלא להיבדק. ביום הולדת 40 היא יצאה עם חברה ליום פינוק, ובמזל המעסה שמה לב לגוש בבית השחי. החברה ליוותה אותה למרפאה. היא אובחנה בשלב מוקדם, עברה ניתוח משמר שד וללא כימותרפיה".
ד"ר דגן אף נמנית עם הרופאים ברשת המומחים של הפניקס, שמציעה שירות עם תורים בזמינות גבוהה ובהשתתפות נמוכה: “מול האתגרים של הרפואה הציבורית, הנגשה של קביעת תורים לרופאים דרך ביטוח הפרטי משפרת את הנגישות של המבוטחים לרפואה איכותית", היא אומרת. "רוב העבודה שלי היא ברפואה ציבורית ואני מאמינה בה בכל ליבי. אבל כשצריך רופאה מסוימת, למשל מנהלת יחידה, ואין זמינות חצי שנה קדימה ואף יותר, שירות כזה יכול לעשות את ההבדל".
8. "שמעתי שהממוגרפיה כואבת, ואני חוששת מהקרינה"
"חשוב להבין שאני לא ממהרת לשלוח כל אחת לממוגרפיה", אומרת ד"ר דגן, "אבל למי שצריכה ופוחדת, אני מרגיעה: הקרינה של הבדיקה דומה לצילום רנטגן בודד, או לקרינה שנחשפים אליה בטיסה - והרי כל הישראליות טסות, וגם לוקחות את הילדים בלי חשש". מעבר לכך, לרוב הבדיקה אינה כואבת באופן משמעותי. "מי שסובלת מכאבים בשדיים יכולה ליידע את הטכנאית, שברוב המקרים תוכל לבצע אותה בעדינות רבה יותר", מרגיעה ד"ר דגן.,
9. "בפעם הקודמת שלחו אותי לעוד בדיקות, ובסוף הכול היה תקין"
המומחית מבהירה כי אישה עם בדיקות תקינות וללא גורמי סיכון משמעותיים יכולה לרווח את תדירות הבדיקות, בהתאם לפרופיל ולמרקם השד, בליווי הרופאה. אבל להפסיק לגמרי זה סיפור אחר.
ד"ר דגן מספרת על מטופלת שלה שהייתה בת 24 כשנמצא אצלה גוש בשד. "הביופסיה הראתה שהוא שפיר, והומלץ על מעקב חצי שנתי. בשנים הראשונות היא הקפידה. אחר כך הכירה בן זוג, הקימה משפחה, ובלי זמן פנוי הרשתה לעצמה להפסיק, משום שכל הבדיקות הקודמות היו תקינות. אחרי הילדה השלישית, בזמן הנקה, הרגישה שהגוש שינה צורה וגדל, אבל חשבה שמדובר בגושי חלב והמתינה. כשהגוש לא נעלם אחרי ההנקה חזרה למרפאה, בגיל 38, ואובחנה בשלב מתקדם. היא עברה ניתוח וטיפולים והיום היא בריאה".
"אל תחכו לסימנים או לתסמינים – גשו להיבדק", מסכמת ד"ר דגן. "גילוי מוקדם מציל חיים, ממש כך. מדי יום אני פוגשת נשים שחייהן ניצלו הודות לבדיקה שנעשתה בזמן. הפחד מובן, אבל הידיעה עדיפה על חוסר ודאות – כי כשמגלים מוקדם, כמעט תמיד יש טיפול, ויש ריפוי".
אורלי בסן, מנהלת רכש רפואי בקבוצת הפניקס מוסיפה: "אני מכירה היטב את האתגרים העומדים בפני נשים בדרכן לבדיקה ולטיפול. מבוטחות בעלות פוליסת ביטוח בריאות של הפניקס שאובחנו עם ממצא בשד יכולות לבחור את הרופא או הרופאה המנתחים מתוך רשימת רופאי הסדר הפניקס, ולקבל את הטיפול המיטבי בזמינות גבוהה. המטרה שלנו היא להציב סטנדרט חדש ברפואה הפרטית – כזה שמשלב מומחיות רפואית גבוהה עם חוויית שירות פשוטה, נגישה וברורה יותר למבוטחות ולמבוטחים".
מידע זה הינו כללי בלבד וכל האמור כפוף לתנאי הפוליסה המלאים ולסייגיה. לעיון בתנאי הפוליסה המלאים ולמידע מלא אודות הכיסויים הביטוחים, החרגות וסייגים, ניתן להיכנס לאתר הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "החברה") בכתובת WWW.FNX.CO.IL.
החברה עושה מאמצים בכדי לוודא שהמידע המוצג בכתבה הינו המידע השלם והמדויק, אולם עשויים להיות שינויים ו/או להופיע בכתבה אי דיוקים ו/או שגיאות. הסתמכות על המידע הינה באחריות עושה השימוש במידע בלבד. החברה לא תישא באחריות כלשהי בגין כל נזק ו/או הפסד מכל מין וסוג שהוא העלולים להיגרם, בין במישרין ובין בעקיפין, כתוצאה מהסתמכות על מידע זה.
האמור בכתבה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי או כל ייעוץ אחר המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בשיתוף הפניקס
