בשיתוף MSD
סרטן ראש וצוואר הוא קבוצה של גידולים ממאירים המתפתחים באיברים מהרגישים והמורכבים ביותר בגוף. "מדובר באחת מקבוצות הסרטן המגוונות והמאתגרות ביותר, ונהוג לחלק אותה לארבעה אזורים עיקריים: חלל הפה – הכולל את הלשון, החניכיים והחיך; הלוע – בעיקר השקדים ובסיס הלשון; הגרון ומיתרי הקול, בלוטות הרוק, וחלק נוסף בלוע שנקרא נאזופארינקס (לוע האף). כל אחד מהאזורים הללו מתפקד באופן שונה, ולכן גם התסמינים, שיטות האבחון והטיפול משתנים בהתאם", מסביר פרופ’ סאלם בלאן, מנהל מכון הקרינה והיחידה האונקולוגית לגידולי ראש וצוואר במרכז הרפואי רמב"ם.
עישון וצריכת אלכוהול נחשבים לגורמים המרכזיים למחלה, אך כיום יותר ויותר מקרים נגרמים בעקבות זיהום מתמשך בנגיף הפפילומה (HPV) "אנחנו רואים עלייה בשכיחות של סרטן ראש וצוואר, אך העלייה המשמעותית ביותר היא דווקא בגידולים הקשורים לנגיף הפפילומה" (HPV) מסביר פרופ’ אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה בהדסה ומומחה לגידולי ראש וצוואר. "בארצות הברית מדובר במגמה מתמשכת - מדי שנה מאובחנים שם כ-25 אלף חולים חדשים. בישראל, לעומת זאת, מספר המאובחנים נותר יציב יחסית, בעיקר משום שחלק גדול מהמקרים כאן עדיין אינם קשורים לנגיף, אלא נובעים מעישון וצריכת אלכוהול".
3 צפייה בגלריה
"העלייה המשמעותית ביותר היא דווקא בגידולים הקשורים לנגיף הפפילומה"
(צילום: shutterstock)
עליה בשכיחות בקרב צעירים
לדבריו פרופ׳ פופובצר, סרטן ראש וצוואר נפוץ יותר בקרב מבוגרים, בדרך כלל בגילאי 40 ומעלה, אך גם בקרב צעירים ניכרת עלייה הדרגתית. "אנחנו רואים יותר ויותר מקרים בקרב אנשים צעירים ובריאים, כך שהמחלה כבר אינה מאפיינת רק אוכלוסיות מבוגרות או מעשנים כבדים", הוא מוסיף.
פרופ׳ בלאן מסביר כי לעיתים המחלה מתפתחת ללא תסמינים מוקדמים, ולכן חשובה במיוחד הערנות לשינויים בגוף. "צרידות שנמשכת מעל שבועיים-שלושה, פצע בלשון שאינו נרפא, דימום מהאף, כאב אוזניים או הופעה של בלוטת לימפה חדשה בצוואר – כל אלה סימנים שמחייבים פנייה לרופא", הוא מדגיש.
האבחון מתחיל בבדיקה פשוטה יחסית אצל רופא אף־אוזן־גרון, אך נמשך בסדרה של בדיקות מתקדמות שמטרתן לזהות את סוג הגידול והיקפו. "בבדיקה הראשונית מבוצעת הסתכלות ישירה באמצעות סיב אופטי, שמאפשר להעריך את מצב מיתרי הקול, בסיס הלשון והגרון", מסביר פרופ’ בלאן. "אם מתגלה ממצא חשוד, נלקחת דגימה (ביופסיה) כדי לקבוע האם מדובר בגידול ממאיר ובאיזה סוג תאים. בהמשך נעשות בדיקות הדמיה מתקדמות כמו CT ו-MRI כדי להעריך את עומק החדירה של הגידול ואת מעורבות בלוטות הלימפה. במקרים מסוימים מתבצע גם PET-CT המאפשר לזהות גרורות אזוריות או מרוחקות. לאחר שיש לנו את התמונה המלאה, אנחנו מדרגים את המחלה לפי שלבים ומחליטים על הגישה הטיפולית – ניתוח, קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה או שילוב ביניהם".
3 צפייה בגלריה
"מדובר באחת מקבוצות הסרטן המגוונות והמאתגרות ביותר", פרופ' סאלם בלאן
(בית החולים רמב"ם)
אבחון מוקדם משפר את סיכוי הצלחת הטיפול
"הטיפול בסרטן ראש וצוואר", מסביר פרופ’ בלאן, "עבר בשנים האחרונות מהפכה של ממש, והפך למדויק ואישי יותר הודות לטכנולוגיות מתקדמות. כיום אנו נעזרים בבינה מלאכותית לתכנון הקרינה שממפה במדויק את האיברים הבריאים סביב הגידול ומכוונת את הקרינה רק לאזור הפגוע", הוא אומר. "זו התקדמות אדירה שמשפרת משמעותית את איכות החיים של המטופלים".
במקרים של מחלה מוקדמת ניתן לעיתים להסתפק בניתוח או בקרינה ממוקדת בלבד, אך בשלבים מתקדמים יותר – כאשר יש מעורבות של בלוטות לימפה או חדירה לרקמות עמוקות – נדרש טיפול משולב הכולל כימותרפיה ולעיתים גם ניתוחים משחזרים מורכבים. "המטרה שלנו", מסביר פרופ’ בלאן, "היא לא רק שהחולים יחיו – אלא שאיכות החיים שלהם תהיה טובה באמת. "
פרופ’ פופובצר מוסיף כי בחלק מהמקרים ניתן לזהות את המחלה בשלב מוקדם, אך לעיתים מדובר בגידולים "שקטים" המתגלים רק כאשר הם כבר בשלב מחלה מתקדם וגרורתי. לכן ככל שהגידול קטן ומקומי יותר, כך ניתן לטפל בו ביעילות רבה יותר ולהציל חיים”, הוא מדגיש.
במקרים מתקדמים יותר, מסביר פרופ’ פופובצר, נדרש לרוב טיפול משולב. "חלק מהגידולים מטופלים בעיקר בניתוח, אחרים באמצעות קרינה או בשילוב עם כימותרפיה. המטרה היא להשמיד את תאי הגידול ולמנוע את חזרתם – תוך שמירה מרבית על איכות החיים של המטופל".
למנוע את הישנות המחלה
"בשלבים מוקדמים של המחלה סיכויי הריפוי גבוהים – מעל 90%", אומר פרופ’ פופובצר. "אבל בשלבים מתקדמים יותר, כמעט מחצית מהחולים חווים חזרה של המחלה מחלה בתוך שנתיים-שלוש מהאבחון. הנתון הזה מעורר שאלה - אם המחלה חוזרת אצל כמחצית מהחולים למרות ניתוחים הרואיים, איך ניתן למנוע את הסבל הזה מראש?".
בעבר, הטיפולים בסרטן ראש וצוואר התבססו בעיקר על כימותרפיה וקרינה. בעשור האחרון נוספו טיפולים אימונותרפיים לטיפול במחלה חוזרת או גרורתית, ובקרוב צפויים להצטרף טיפולים נוספים למחלה מתקדמת מקומית בראש וצוואר שמציעים תקווה חדשה למטופלים.
3 צפייה בגלריה
"בשלבים מוקדמים של המחלה סיכויי הריפוי גבוהים", פרופ' אהרון פופובצר
(צילום: דוברות הדסה)
שיקום אחרי הטיפול: "האתגר האמיתי מתחיל כשנגמרת המחלה"
פרופ’ פופובצר מדגיש כי ההתמודדות עם סרטן ראש וצוואר אינה מסתיימת עם סיום הטיפול הרפואי. "החולים מתמודדים לא רק עם המחלה עצמה, אלא גם עם השלכותיה – קושי לדבר, לבלוע, לעבוד או לחזור לחיי שגרה", הוא אומר. "לכן אנחנו מלווים כל מטופל בצוות רב-תחומי הכולל קלינאי תקשורת, תזונאים, פסיכולוגים ורופאי פה ולסת. ההחלמה מסרטן ראש וצוואר היא תהליך כולל – לא רק רפואי, אלא גם רגשי וחברתי".
לדבריו, גם בתחום השחזורים חל בשנים האחרונות שיפור דרמטי. "כיום ניתן לבצע ניתוחים רובוטיים וטכניקות מיקרו-כירורגיות מתקדמות, שמאפשרות להסיר את הגידול בדיוק רב ולשחזר את האזור הפגוע כמעט במלואו", מציין פרופ’ פופובצר. "הודות להתקדמות הזו, מטופלים רבים יכולים לשוב לדבר, לאכול ולתפקד – ולחזור לחיים".
שירות לציבור.
למידע נוסף יש לפנות לרופ/א המטפל/ת.
בשיתוף MSD
