מכון ויצמן למדע צמצם בכ-50% את מספר הסטודנטים לרפואה במחזור הלימודים הראשון שייפתח השנה - בשל הנזקים שגרמה פגיעת הטילים האיראניים בחודש יוני ומחסור בזמן לקורסי השלמה. המכון תכנן לקבל למחזור הראשון עד 40 תלמידים, ולאור הביקוש הגדול ההנחה הייתה שיקבל את המקסימום, אבל בסופו של דבר קיבל 20 בלבד.
בשל מספר מקומות הלימוד הנמוך רק 28% מ-2,637 הרופאים החדשים ב-2024 למדו בארץ ו-72% בחו"ל. בשנים האחרונות הוגדל מספר מקומות הלימוד במחזור הסטודנטים החדשים מכ-800 בסוף העשור הקודם בכל הארץ ל-1,140 אשתקד. על פי החלטת ממשלה מדצמבר 2024, הכוונה היא להגיע ל-1,360 סטודנטים חדשים לרפואה בשנה הקרובה ול-1,700 במחזור שיתחיל ללמוד ב-2027. כיוון שכבר בשנה האחרונה מספר הסטודנטים היה נמוך במאה מהיעד, שעמד על 1,230, לא ברורה היכולת לעמוד בלוח הזמנים.
במסגרת התוכנית פתחה האוניברסיטה הפרטית רייכמן בית ספר לרפואה בחורף השנה, והמועצה להשכלה גבוהה אישרה למכון ויצמן למדע ולאוניברסיטת חיפה פתיחת בתי ספר כאלה בשנה הקרובה. המסלול היוקרתי בוויצמן, שיהיה ממושך במיוחד (שבע וחצי שנים, אף שהוא מיועד לבוגרי תואר ראשון), יכשיר רופאים שהם גם חוקרים, וכמקובל במכון הם לא ישלמו שכר לימוד ויקבלו מלגת קיום.
מהמכון נמסר ש"אין ספק שלאירועים הביטחוניים היתה השפעה, מה שחייב אותנו לפעול בזהירות ובאחריות, כדי לשמור על רמה אקדמית ומחקרית גבוהה ביותר".
סיבה נוספת היא שלא היה זמן למכינה למי שלא למדו מדעי החיים: "את האישור הסופי לפתיחת התוכנית מהמועצה להשכלה גבוהה קיבלנו סמוך לפתיחת ההרשמה (פתחנו יום אחרי האישור). האישור אמנם אפשר את פתיחת התוכנית, אך לא נתן זמן להיערכות מלאה של סטודנטים שמגיעים מרקע שאינו במדעי החיים. בחזון של התוכנית אנחנו מכוונים גם לבוגרי תארים ראשונים בפיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב והנדסה. סטודנטים אלו זקוקים ללימוד מוקדם של קורסי ליבה בסיסיים אשר לוקחים כשנה".
עוד צוין כי "כבר בתחילת הדרך הכרזנו שהמסלול יכלול עד 40 סטודנטים בשנה, ויתקבלו אלה שיעברו הליך מיון קפדני, רב-שלבי, אשר בוחן לא רק מצוינות אקדמית ומחקרית, אלא גם כישורים קליניים, יכולות בין־אישיות, מוטיבציה, מחויבות לחזון התוכנית ותשוקה אמיתית לשלב בין מדע ורפואה. לאחר תהליך המיון עשרים סטודנטים וסטודנטיות נבחרו כמתאימים ביותר להצטרף למחזור הראשון של התוכנית". השאיפה היא בשנה הבאה להגיע למספר המלא, אבל גם הפעם במכון מקפידים לדבר על "עד 40".
הרוב המכריע לומד בחו"ל
על פי דוח משרד הבריאות, בשנת 2024 הונפקו 2,637 רישיונות חדשים, מתוכם 78% למדו בחו"ל. מדובר בעלייה של 7% במספר הרישיונות החדשים בהשוואה לשנה שעברה ועלייה של 48% בהשוואה לשנת 2020. מספר הרופאים העולים עמד בשנים 2022-2019 על כ-170 בשנה, ובעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הוא זינק ב-2023 ל-387 וב-2024 - ל-311.
שני בניינים במכון ויצמן למדע - המכון לחקר הסרטן והבניין לחקר חומרים כימיים מתקדמים - חרבו כליל משני טילים שנחתו על המכון. הבניין לחקר חומרים מתקדמים היה על סוף סיום הבנייה. בסך הכול נפגעו במכון 112 מבנים, 60 מבני מעבדות ו-52 מבני מגורים. חמישה בניינים ייבנו מחדש, כולל בניין המעבדות לאיכות הסביבה. בין היתר חרבו 52 מעבדות מחקר ושש מעבדות שירות. חמישית עד רבע מעבודת המכון הושבתה בשלב הראשון. במכון אומדים את הנזק הישיר למבנים וציוד, ללא אובדן הידע המחקרי וללא עלות הפעלת המעבדות בשכירות, ב-1.5 עד 2 מיליארד שקל.
נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, התריע בכנסת בסוף יוני על הבעיה הקשה של חישוב הנזקים למס רכוש לפי פחת, כלומר תשלום בערך משומש ולא בערך קנייה: "אם רכשנו עבור מדען מיקרוסקופ לפני חמש שנים במיליון דולר, הערך הריאלי הוא 200 אלף דולר. אבל הם עדיין צריכים לרכוש מיקרוסקופ שיעלה היום 1.3 או 1.5 מיליון דולר. אם אנחנו מקבלים 200 אלף דולר, מי משלם את הדלתא?" עוד התריע: "בנושא הפיצויים יש המון תחומים אפורים, שזה ההבדל בין 500 מיליון שקל ל-2 מיליארד שקל".
