"זה יעלה לך בבריאות", נוהגים להזהיר אדם שדאגותיו וחרדותיו לגורלו או לגורל יקיריו כבר פוגעות בבריאותו הפיזית והנפשית. ובכן, אני בהחלט חרד. חרד למצבה של מערכת הבריאות הציבורית ולאיתנותם הכלכלית של בתי החולים הממשלתיים, שאני חלק מהם כבר יותר משלושה עשורים. אלא שהפעם, החרדה הזו לא תעלה רק לי בבריאות. היא עלולה לעלות בבריאות לכל אזרח בישראל.
זו המורשת של ממשלה שכבר כמעט שנה משאירה את משרד הבריאות בידי שר ברבע משרה. בתקופה הזו, ללא כל מאבק, קוצצו מתקציב מערכת הבריאות מאות מיליוני שקלים, קיצוץ אחר קיצוץ. השר ברבע משרה גם לא התנגד כשהועברו 600 מיליון שקל מהרזרבות של המערכת למשרדי ממשלה אחרים, במחטף של הרגע האחרון לפני פיזור הכנסת.
מחלקה פנימית בבית חולים. ארכיון
(צילום: ריאן פרויס)
ועכשיו, כשהמערכת כבר מקוצצת עד העצם, החליטו גם לחסל את "ההשקעות" של בתי החולים כדי לכסות את גירעונות המלחמה. בתי החולים הממשלתיים, ומערכת הבריאות הציבורית כולה, ספגו נזקים כלכליים כבדים במבצע "שאגת הארי" מול איראן. הנזק לבתי החולים הממשלתיים לבדם הסתכם בכ-750 מיליון שקל. חלקו נבע מהצורך למגן מחלקות ולהוריד את הפעילות אל מתחת לאדמה, אבל רובו נגרם בעקבות הנחיית משרד הבריאות לעצור את כל הפעילות האלקטיבית בזמן המבצע.
לאורך המלחמה הארוכה, שנמשכת כבר יותר משלוש שנים, הנוהל היה ברור: בתום כל מערכה מחשבים את הנזקים, וממשלת ישראל משפה את בתי החולים כדי שלא ייכנסו לגירעון. אלא שלראשונה נוסף למשוואה הזו מנגנון מסוכן.
"אכול ושתה כי מחר נמות"
משרדי הבריאות והאוצר הכניסו לחוק ההסדרים הוראה שלפיה בתי חולים ממשלתיים שייקלעו לגירעון יידרשו להשלים את החסר מקרן המחקרים שלהם. קרן המחקרים היא למעשה זרוע החדשנות וההשקעות של בתי החולים, ובזכותה כל אזרח בישראל מקבל רפואה טובה ומתקדמת יותר. באמצעות הקרן מועסק גם חלק ניכר מהצוותים הרפואיים, וכך יכולים בתי החולים להעניק למטופלים טיפול הולם.
ד"ר זאב פלדמןצילום: יאיר שגיאוזה לא נגמר כאן. בית חולים שיחרוג משמעותית מתקציבו ולא יוכל לכסות את הגירעון מקרן המחקרים, עלול לספוג סנקציות: מנכ"ל משרד הבריאות יוכל למנות לו חשב מלווה, להגביל את הוצאותיו ואף את קליטתם של צוותים רפואיים חדשים. כפי שבוודאי ניחשתם, גם הסנקציות האלה עלולות לעלות לציבור בבריאות. לצערי, לזה כבר התרגלנו: בשנתיים האחרונות הוטלו על חמישה בתי חולים סנקציות כלכליות, או שמונו להם חשבים מלווים. האחרון שבהם הוא המרכז הרפואי לגליל, שנמצא בחזית כבר יותר משלוש שנים.
אבל מה שמתרחש עכשיו, ערב הבחירות, הוא כבר בבחינת "אכול ושתה כי מחר נמות". משרדי הממשלה שמים את ידם על כל תקציב אפשרי ומשאירים אחריהם אדמה חרוכה. כך עשו גם משרדי הבריאות והאוצר, שהודיעו לבתי החולים כי המדינה תכסה רק 30% מנזקי המלחמה. את השאר יידרשו בתי החולים לממן בעצמם מקופת "ההשקעות" שלהם, שהרי לגירעון אסור להם להיכנס.
ומה יעשה בית חולים שאין בקופתו השקעות בסדר גודל כזה? מן הסתם, בקרוב יודיעו לו על סנקציות.
הנזק שנגרם בהוראת המדינה
כך נוצר מצב אבסורדי: המדינה מורה לבתי החולים לעצור את הפעילות בזמן המלחמה, בתי החולים סופגים בעקבות זאת הפסדים של מאות מיליוני שקלים, ואז המדינה דורשת מהם לממן בעצמם את רוב הנזק. ולא סתם לממן, אלא מתוך הכספים שנועדו לפיתוח הרפואה, לחדשנות, להשקעות ולהעסקת צוותים רפואיים.
ההחלטה לתת לפקידי האוצר להכניס את ידם לקופת ההשקעות של בתי החולים הייתה טעות נוראית. זו הייתה כרוניקה ידועה מראש, רק לא הבנו כמה מהר וכמה רחוק היא תגיע.
מי שחושב שמדובר בהתחשבנות תקציבית בין משרד האוצר למנהלי בתי החולים, טועה. לכסף הזה יש משמעות ברורה: פחות השקעות ברפואה מתקדמת, פחות חדשנות, ופחות משאבים לחולים. ובסופו של דבר, את המחיר ישלם הציבור
במילים אחרות, בזמן שבתי החולים נדרשים לספוג בעצמם נזקי מלחמה של מאות מיליוני שקלים, מאות מיליונים נוספים מוצאים ממערכת הבריאות ומועברים למטרות אחרות.
מי שחושב שמדובר בהתחשבנות תקציבית בין משרד האוצר למנהלי בתי החולים, טועה. לכסף הזה יש משמעות ברורה: פחות השקעות ברפואה מתקדמת, פחות חדשנות, פחות יכולת להעסיק צוותים רפואיים ופחות משאבים לטיפול בחולים. ובסופו של דבר, את המחיר ישלם הציבור.
ואם כל זה לא מספיק, אפשר להוסיף לרשימת הדאגות גם את האפשרות שנשלם על כך פעמיים: פעם אחת בבריאות, ופעם נוספת בכיס, דרך העלאת מס הבריאות שמנוכה מהשכר של כולנו. הרי את הבור התקציבי הזה מישהו יצטרך לכסות.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה
