שנה חדשה נכנסת, באיבו של עידן שבו נעשה יותר ויותר קשה לנשום. "אני לא נושם", היא סוג של תשובה מטאפורית שאני מקבלת לא פעם כשאני שואלת "מה שלומך", כמין תשובה המתארת את העומס, ההצפה, התביעות של עולם שפועם בקצב מסחרר.
גם הקורונה היא מחלה של דרכי הנשימה. המתח, העומס, אי הוודאות של השנתיים האחרונות, כל אלה יוצרים מתח עצום שפוגע גם באיכות הנשימה שלנו. אז חשבתי שבפתחה של 2022, כדאי שנחשוב ונלמד קצת - מה אפשר לעשות כדי לנשום טוב יותר, כי מסתבר שרובנו לא סתם מרגישים קושי לנשום, אנחנו פשוט לא עושים את זה נכון.
והנה פרדוקס. לנשום - זה הדבר הראשון שאנחנו יודעים לעשות בעולם הזה. הכי אוטומטי. כל תינוק יודע לעשות את זה. ובכל זאת - מחקרי המדע העדכניים מספרים לנו שרוב האנשים לא נושמים באופן המיטבי עבורם.
שירלי כותבת:
לצורך העמקה אל תוך העולם הנפלא של הנשימה, הזמנתי את נמרוד קאופמן לשיחה בפודקאסט. נמרוד הוא "מורה לנשימה", מטפל מנחה סדנאות ומייסד בית הספר לתרפיה בנשימה B.T.I. - Breath Therapy Israel. הוא כבר היה טייס בחיל האוויר הישראלי ואיש עסקים, כשנחשף לעולם המרתק של מדעי הנשימה.
בחלק הראשון של השיחה אנחנו מדברים על הסיפור האישי שלו. על הבית ההישגי שבתוכו גדול, על תוכנת הפעלה פנימית שניהלה אותו בעולם - כזו שמחפשת מדדים חיצוניים להתקדמות, ועל איך עבר לעסוק בנשימה. על השילוב המיוחד שהוא עושה בין ידע רציונלי, ומדדים מבוססי מחקר לבין תרגול חוויתי עמוק.
בחלק השני של השיחה אנחנו מדברים על התהליכים הביוכימיים והחשמליים המתרחשים עם כל שאיפה ונשיפה שלנו, על האופן שבו אפשר ללמוד לנשום בצורה נכונה ובריאה יותר, ועל ההשפעות המדהימות שיש לתיקון הנשימה - על הבריאות שלנו.
שיחה מלאה רעיונות, ותרגילים - שיעזרו לכם לנשום טוב יותר, ולהיות בריאים יותר. האזינו לפרק המלא:
"הנשימה היא הכלי הכי חזק שבן האדם קבל על מנת לווסת את מערכותיו הפנימיות", נמרוד מסביר. "זה הכלי שקיבלנו על מנת לקיים את האינטראקציה של חילוף החומרים עם העולם והסביבה. הנשימה משפיעה ברמה הבסיסית על כל המערכות הפנימיות שלנו -על מערכות הגוף, על האופן שבו המוח פועל, על הרגשות שלנו. היא עושה את זה מיד, היא מאד פשוטה לתפעול - ואף אחד לא לימד אותנו לעשות את זה".
המחקרים המדעיים העדכניים על נשימה, מצביעים העל האופן שבו הנשימה היא כלי מרכזי לוויסות וניהול עצמי. כל שאיפה וכל נשיפה - קובעים למעשה את חווית החיים שלנו.
האופן שבו אנחנו נושמים, אורך השאיפה, אורך הנשיפה, מאיפה אנחנו מכניסים ומוציאים את האוויר, כל אלה קובעים את מהלך חילוף הגזים בתוך הגוף שלנו ומשפיעים על התהליכים העצביים והביוכימיים הבסיסיים ביותר שלנו.
הנה דוגמה אחת מיני רבות, מחקרים מראים ש-80 אחוזים מתחלופת החומרים בגוף שלנו, מניקוי הפסולת, נעשית על ידי הנשימה, כלומר מי שרוצה למשל לשנות את משקל הגוף שלו ולרדת במשקל, רצוי מאד שלצד השינוי התזונתי, יעשה שינוי גם באופן שבו הוא נושם, כדי להגביר את קצב חילוף החומרים.
אחת ה"מחלות" השכיחות בחברה שלנו היא נשימת יתר. נשימת יתר היא כזו שהקצב שלה מוגדר בין 12 ל-18 נשימות בדקה. זו נחשבת נשימה שטוחה ומהירה מדי. (אתם מוזמנים לבחון את עצמכם. שבו בנינוחות, כוונו שעון לדקה וספרו את כמות הנשימות (נשימה אחת = שאיפה + נשיפה).
מדוע נשימת יתר - מזיקה לנו?
נשימת יתר מאופיינת בפליטה מרובה של פחמן דו חמצני עם כל שאיפה. עם הנשיפה הבאה אנחנו מכניסים חמצן לגוף, החמצן נקלט מהריאות למחזור הדם ונע בתוכו, אבל מה שיכניס אותו לתוך כל תא בגוף, הוא איתות שמגיע מתוך התא, על כמות הפחמן הדו חמצני בתוכו. יש צורך בכמות מספקת של פחמן דו חמצני בתוך התא, כדי להפעיל את המפתח הזה. במצב של נשימת יתר שטוחה, אין מספיק פחמן דו חמצני בתאים, כלומר אין מספיק "הזמנה" של החמצן להיכנס פנימה לתא, והחמצן מטייל בגוף ויוצא החוצה כלעומת שבא, התאים קיבלו מעט חמצן, מה שאומר שאנחנו עובדים על גוף עם נצילות אנרגטית נמוכה מאוד.
זה יוצר סדרה של תהליכים שהראשון שבהם הוא עייפות וחוסר אנרגיה. מצבי מתח, מכניסים אותנו מיד לנשימה שטוחה ומהירה, זו התגובה המיידית והאוטומטית של כולנו. הפעולה ההפוכה - נשימה עמוקה, איטית ונינוחה, היא זו שתרגיע ותווסת את המערכות הגופניות שלו, העצבית והביוכימית כאחד.
אחד הכלים החזקים והיעילים שיש נגד מתח הוא ללמד את הגוף ליצור ויסות ורגיעה באמצעות נשימות. זה לא רק אפשרי, אלא חשוב ללמוד לעשות את זה.
מספר הנשימות המומלץ בדקה הוא 6 נשימות (ואם אתם רוצים לנסות את זה בבית, שבו בנינוחות, סיפרו עד 6 בספירה איטית תוך שאתם מלווים את השאיפה, ושוב בספירה איטית עד 6, לאורך הנשיפה).
הנשימה מהווה את ליבת מערכת היחסים שלנו עם העולם החיצוני. היא המתווך בין הפנים והחוץ. העיתונאי והסופר ג'ימס נסטור כתב על זה בספר המרתק שלו - (שעדיין לא יצא בעברית - - Breath - a new science of a lost art). "לנשום פירושו להיטמע במה שמקיף אותנו. ליטול חלקים קטנים של חיים, להבין אותם ולהחזיר חלקים קטנים שלנו החוצה לעולם", מערכת היחסים שלנו עם העולם משתקפת בנשימה שלנו.
"איך שאנחנו חיים, זה איך שאנחנו נושמים", אומר לי גם נמרוד בשיחה שלנו. ואם אנחנו רוצים לשפר את חיינו - כדאי להתחיל בלשפר את איכות הנשימה שלנו.
שירלי יובל-יאיר היא פסיכולוגית סופרת ומוזיקאית, בפודקאסט שלה "ליהנות מהדרך" היא מזמינה אנשים לשיחה על החיים ועל איך לחיות אותם, על המנגנונים הבריאים שכדאי לבנות לעצמנו על מנת למצוא שיווי משקל נפשי בעידן סוער
