הדבר הראשון רובנו עושים מיד לאחר פתיחת מוצר קוסמטי היא הרחה שלו. הסיבה ברורה – מותגים רבים מושכים אליהם לקוחות באמצעות הניחוחות המרגיעים והממכרים שלהם. אך בשנים האחרונות, ניחוח הפך לאחד ממרכיבי טיפוח העור השנויים ביותר במחלוקת.

ניחוחות סינתטיים, אבל גם טבעיים (תמציות צמחים, שמנים אתריים, וכד'), הנפוצים במוצרי קוסמטיקה, יכולים להכיל קוקטייל של כימיקלים שעלולים להוביל לגירוי, אלרגיות ואף לגרום נזק לטווח ארוך. מרכיבים אלה אינם ידועים, שכן ברשימת הרכיבים של מוצר קוסמטי הם יופיעו לרוב באחד מהמושגים: PARFUM, FRAGRANCE או SCENT ללא פירוט נוסף על הרכיבים של הניחוח עצמו, ולכן קשה יותר לבודד אותם כדי לאתר את הגורם האלרגני וכך להישמר מפניו.
נוסף על כך, ניחוחות במוצר קוסמטי מסווים לעיתים קרובות את הריח הטבעי של המרכיבים, מה שעלול לטשטש ריח המעיד על כך שהמוצר פגום או פג תוקף. חוסר השקיפות הזה מותיר את הצרכנים חשופים לתגובות שליליות, מאחר שהם חושפים את עורם ללא ידיעה לחומרים מזיקים.
2 צפייה בגלריה
אישה עם קרם קוסמטי
אישה עם קרם קוסמטי
טבעי לא תמיד אומר בטוח יותר
(צילום: shutterstock)
בשמים וריחות בקוסמטיקה הן תערובות מורכבות של כימיקלים שונים. ניחוחות סינתטיים עשויים בדרך כלל מפטרוכימיקלים ויכולים להכיל קוקטייל של תרכובות, בהם פתלטים, נגזרות בנזן, אלדהידים וטולואן. מרכיבים אלו נבחרים בשל יכולתם לחקות ריחות טבעיים ולשפר את אורך חיי הניחוח.
מצד שני, ריחות טבעיים מופקים משמנים אתריים ותמציות צמחים. למרות שלעיתים קרובות נתפסים כחלופות בטוחות יותר לבשמים סינתטיים, גם הם עלולים לעורר תגובות שליליות אצל אנשים מסוימים. שמנים אתריים מכילים תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) שעשויות לגרום לגירוי בעור, לתגובות אלרגיות ולבעיות בדרכי הנשימה.

הסיכונים בבשמים סינתטיים

על פי האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (AAD), ניחוח הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לדלקת עור ממגע (Contact Dermatitis), המשפיעה על כ-1% מהאוכלוסייה. הוא עלול לשבש את האיזון הטבעי של העור, לגרום לאדמומיות, דלקת ולהחמרה במצבים כמו אקזמה או אקנה. מחסום אפידרמלי פגום, שמתקשה בסינון אלרגנים והגנה על העור מפני חדירתם אליו, עשוי אף להגביר את הסיכוי והסכנות האפשרויות.
איגוד הבשמים הבינלאומי (IFRA) מפרט מספר מרכיבי ריח הידועים כגורמים לתגובות אלרגיות, ושם דגש על הצורך ברגולציה ומודעות לצרכן.
אינפו
הפרעות אנדוקריניות: כימיקלים מסוימים המשמשים בניחוחות סינתטיים, כגון פתלטים, זוהו כמשבשים אנדוקריניים. חומרים אלה יכולים להפריע לתפקוד ההורמונים, מה שעלול להוביל לבעיות בפוריות, בעיות התפתחותיות וסיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים. מחקר שפורסם ב-Environmental Health Perspective הדגיש את הנוכחות הנרחבת של פתלטים במוצרי טיפוח אישי ואת הקשר שלהם לחוסר איזון הורמונלי.
ד"ר מרינה לנדאו, מומחית ברפואת עור, מכבי שירותי בריאותד"ר מרינה לנדאו
בעיות נשימה: תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) הנפלטות מניחוחות סינטטיים עלולות לתרום לזיהום אוויר בתוך הבית, להחמיר מצבים כמו אסטמה וברונכיטיס. איגוד הריאות האמריקאי הזהיר מפני הסכנות הנשימתיות הפוטנציאליות של שאיפת כימיקלים ריחניים, בייחוד עבור אנשים עם הפרעות נשימה קיימות.
השפעות נוירולוגיות: מחקרים הוכיחו את הקשר בין מספר רכיבי ריח סינתטיים לרעילות עצבית. לדוגמה, טולואן, המשמש בדרך כלל בתכשירי ריח, יכול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית, ולהוביל לתסמינים כמו כאבי ראש, סחרחורת ואפילו פגיעה קוגניטיבית ארוכת טווח עם חשיפה ממושכת.

ומה עם ריחות "טבעיים"?

תגובות אלרגיות: למרות שהם משווקים לעתים קרובות כהיפואלרגניים, ריחות טבעיים יכולים גם לעורר תגובות אלרגיות. שמנים אתריים כמו לבנדר, עץ התה ושמני הדרים ידועים כגורמים לדלקת עור במגע אצל אנשים רגישים. סקירה ב-Contact Dermatitis מצאה ששמנים אתריים הם גורם משמעותי לדלקת עור מגע אלרגית, ומפריכה את המיתוס שטבעי תמיד אומר בטוח יותר.
2 צפייה בגלריה
אישה עם קרם קוסמטי
אישה עם קרם קוסמטי
ריח טוב אמור להדליק נורות אדומות
(צילום: shutterstock)
פוטו-טוקסיות: שמנים אתריים מסוימים, במיוחד שמני הדרים, הם פוטו-טוקסיים המעוררים רגישות יתר של העור לקרינת השמש. כאשר מורחים אותם על העור ונחשפים לאור השמש, שמנים אלו עלולים לגרום לכוויות קשות וכתמי פיגמנטציה. התגובות הפוטו-טוקסיות נובעות מנוכחות של תרכובות כמו Furanocoumarins, המגבירות את רגישות העור לקרינת UV.
רגישות בדרכי הנשימה: שאיפת שמנים אתריים עלולה להוביל לרגישות נשימתית ולהתקפי אסטמה אצל אנשים בעלי נטייה לכך. שמני אקליפטוס ונענע, המשמשים לעתים קרובות בשל הניחוח הממריץ שלהם, עלולים להיות בעייתיים במיוחד.
השפעות הורמונליות: למרות מקורותיהם הטבעיים, נמצאו שמנים אתריים מסוימים בעלי תכונות משבשות אנדוקריניות. לדוגמה, שמני לבנדר ועץ התה נקשרו לגניקומסטיה קדם-בגרתית אצל בנים, מצב המאופיין בהתפתחות רקמת השד. הדבר הודגש במחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine, שהצביע על הפעילות האסטרוגנית והאנטי-אנדרוגנית של שמנים אלו.

הכי חשוב - לבחור בטוח

בהתחשב בסיכונים הפוטנציאליים הקשורים לניחוחות סינתטיים וטבעיים כאחד, על הצרכנים לאמץ גישה זהירה בבחירת מוצרי קוסמטיקה. להלן מספר אסטרטגיות על מנת למזער את החשיפה לריחות מזיקים:
קראו את התוויות בעיון: חפשו מוצרים המסומנים ב"ללא ריח מוסף" או "נטולי ריח". עם זאת, היזהר ממונחים כמו "ריח טבעי", מכיוון שהם עדיין יכולים להוות סיכונים.
אינפו
בדיקת רגישות: בצעו תמיד בדיקת רגישות לפני השימוש במוצר חדש. יש למרוח כמות קטנה על האמה הפנימית או מאחורי האוזן, ולהמתין 48-24 שעות כדי לבדוק אם יש תופעות לוואי.
בחרו מוצרים מאושרים: מוצרים שאושרו על ידי ארגונים בעלי מוניטין המבטיחים את הבטיחות והשקיפות של המרכיבים.
חשוב לציין כי בעוד שתעשיית הניחוחות מוסיפה מימד של ריח לטקסי טיפוח העור היומיומיים שלנו, חיוני להתעדכן לגבי הסכנות הפוטנציאליות של ריחות סינתטיים וטבעיים כאחד. הבנת הסיכונים הללו מעצימה את הצרכנים לעשות בחירות בטוחות יותר, תוך מתן עדיפות לבריאות העור על פני הפיתוי החולף של ארומה נעימה.
בחירה בחלופות נטולות ריח לא רק שומרת על העור שלנו, אלא גם משפרת את הבריאות הכללית של העור. על ידי בחירת מוצרים שמתעדפים פשטות ושקיפות, נוכל להבטיח שגרת טיפוח שהיא מקור הזנה ולא סיכון פוטנציאלי.
ד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור בכירה שמתמחה בתחום הצערת העור ומפתחת סדרת MAHUT