בשיתוף נובו נורדיסק ללא מעורבות בתכנים
ועידת סוכרת 2026 משדר מלא
סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות המשמעותיות בעולם, אבל בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה בדרך שבה הרפואה מבינה אותה ומטפלת בה. אם בעבר המטרה המרכזית הייתה להוריד את רמות הסוכר בדם, היום ברור שההתמודדות עם המחלה רחבה הרבה יותר: מניעת סיבוכים, הגנה על הלב והכליות, שמירה על בריאות הכבד ובעיקר שיפור איכות החיים ותוחלת החיים של המטופלים.
לרגל יום הסוכרת הבינלאומי, שחל ב-14 בנובמבר, התקיים ב-ynet משדר מיוחד בהנחיית הילה ציאון, בהשתתפות מומחים מובילים מתחומי הסוכרת, רפואת המשפחה, התזונה, הרוקחות, הקרדיולוגיה והכבד. בארבעה פאנלים עסקו המשתתפים בחידושים האחרונים בטיפול במחלה, בחשיבות האבחון המוקדם, בקשיים שמלווים את המטופלים לאורך השנים ובאפשרויות החדשות שעשויות לשנות את שגרת חייהם.
אחת הבשורות המרכזיות שעלו במשדר היא האפשרות לטיפול באינסולין בסיסי בהזרקה אחת לשבוע, במקום הזרקה יומית, עבור מטופלים מתאימים. לצד זאת, דנו המומחים בטיפולים שמציעים יתרונות החורגים מאיזון הסוכר, ובהבנה הגוברת שסוכרת, השמנה, מחלות לב וכבד שומני קשורות זו בזו.
לטפל מוקדם, ולא רק בסוכר
כמה שנים אפשר לחיות עם סוכרת בלי לדעת? ולמה דווקא השנים הראשונות של המחלה עשויות להשפיע על הבריאות עשרות שנים קדימה?
בפאנל הראשון השתתפו פרופ' איתמר רז, מומחה לסוכרת; ד"ר רותי גורב, מומחית לרופאה; וד"ר סיגל פרישמן, הדיאטנית הראשית של כללית. [OA1.1]המשתתפים הסבירו מדוע סוכרת מסוג 2 מתגלה לעיתים במקרה, ללא תסמינים ברורים, ומדוע חשוב לזהות את גורמי הסיכון ולהקפיד על בדיקות מתאימות.
הדיון עסק גם בחשיבות של שינוי הרגלי החיים כבר בשלבים המוקדמים, בתפקיד התזונה והפעילות הגופנית ובאפשרויות הטיפול החדשות. המסר המרכזי: לא צריך לחכות להופעת סיבוכים כדי להתחיל לפעול, ואיזון הסוכר הוא רק חלק מהתמונה. אבחון של טרום סוכרת וטיפול בזמן עשוי לדחות בשנים ארוכות את הופעת המחלה וסיבוכיה.
שבע זריקות הופכות לאחת - המהפכה בטיפול בסוכרת
האם אפשר לחיות עם סוכרת עד גיל 120 ובבריאות טובה? ומה המשמעות של מעבר מהזרקת אינסולין בכל יום להזרקה אחת בשבוע?
בפאנל השני השתתפו פרופ' רועי אלדור, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם באיכילוב; ד"ר הדר דסקין-ביתן, מנהלת תחום סוכרת ואנדוקרינולוגיה בחטיבת הקהילה בכללית; וד"ר מאיה איש שלום, מומחית ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה ומנהלת רפואית של מרפאת DMC.
פרופ' רועי אלדור
(אולפן ynet)
"היעד שלנו בסוכרת הוא 120. אבל לא סוכר, אלא שנות חיים", אמר פרופ' אלדור, והסביר כי מטרת הטיפול כיום היא לא רק לאזן את הסוכר, אלא למנוע פגיעה בלב, בכליות ובאיברים נוספים ולאפשר חיים ארוכים ובריאים. חלק מרכזי מהדיון הוקדש לאינסולין החד-שבועי ולשינוי שהוא עשוי לחולל עבור מטופלים שנרתעים מהזרקה יומית. הרופאות סיפרו על מטופלים שכבר מצפים לאפשרות החדשה: אנשים פעילים שנוסעים לעיתים קרובות לחו"ל, לצד מבוגרים שתלויים באדם אחר לצורך ההזרקה. בנוסף עסק הפאנל בניטור סוכר רציף ובתרופות שמסייעות להפחית את הסיכון לסיבוכי המחלה.
למה מטופלים מפסיקים טיפול דווקא כשהמצב משתפר?
רמות הסוכר התאזנו והמשקל ירד. האם אפשר להפסיק את הטיפול? ומה עושים כשקשה להתמיד לאורך שנים?
בפאנל השלישי השתתפו פרופ' איתמר רז, מומחה לסוכרת; ד"ר קובי כהן, רוקח קליני; וסימה ארבלי, יו"ר עמותת אחיות סוכרת. [OA2.1]המשתתפים דנו בסיבות שמובילות מטופלים לדלג על תרופות או להפסיק טיפול, ובהן תופעות לוואי, עלויות, חששות וחוסר הבנה של אופייה הכרוני של המחלה.
סימה ארבלי
(אולפן ynet)
הפאנל הדגיש את חשיבות הליווי של צוות רב-מקצועי ואת הצורך להתאים את הטיפול לשגרת החיים של המטופל. ד"ר כהן התייחס גם לעומס היומיומי שמטילה המחלה על המטופלים ועל בני משפחותיהם.
גם כאן עלתה הבשורה של האינסולין החד-שבועי. "אנחנו לא חלמנו שיבוא כזה מוצר של אינסולין חד-שבועי. זה יהיה וואו עבור המטופלים ובהחלט עבור המטפלים", אמרה ארבלי. פרופ' רז הוסיף כי מטופלים רבים שנרתעו מהזרקת אינסולין יומית כבר מצפים לאפשרות לעבור לטיפול שבועי.
הקשר בין סוכרת, השמנה, מחלות לב וכבד שומני
מה הקשר בין סוכרת לכבד שומני? מדוע נשים עם סוכרת נמצאות בסיכון מוגבר למחלות לב? ואיך טיפול אחד עשוי להשפיע על כמה מחלות במקביל?
בפאנל הרביעי השתתפו פרופ' נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת; ד"ר אורלי סנה ארביב, מנהלת המערך לדרכי העיכול והכבד במחוז ירושלים בכללית; ופרופ' שלומי מטצקי, מנהל מערך האשפוז הקרדיאלי וטיפול נמרץ לב וסגן מנהל מרכז הלב, חזה וכלי דם בשיבא.
פרופ' נעים שחאדה
(אולפן ynet2026)
פרופ' שחאדה כינה את הכבד השומני "המחלה הנסתרת", והזהיר כי סימנים מוקדמים למחלה עשויים להופיע בגיל מוקדם, בקרב רבע מו בני הנוער המתמודדים עם השמנה. פרופ' מטצקי הציג את הקשר ההדוק בין סוכרת למחלות לב, וציין כי 44%–50% מהחולים שלוקים באירועי לב או במחלת לב בישראל סובלים מסוכרת. הוא הדגיש גם את הסיכון המוגבר בקרב נשים ואת העובדה שהתקפי לב אצל אנשים עם סוכרת לא תמיד מלווים בכאב חזה אופייני.
לצד הסיכונים הציגו המומחים גם את ההתקדמות הטיפולית. "אנחנו היום חיים במהפכה טיפולית", אמר פרופ' שחאדה, בהתייחסו לתרופות ממשפחת GLP-1, שעשויות לסייע לא רק באיזון הסוכר ובהפחתת משקל, אלא לטפל בו זמנית ב-5 מחלות שונות, ובהן הכבד השומני.
בשיתוף נובו נורדיסק ללא מעורבות בתכנים
