בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
מחלת גושה, הפרעה גנטית-מטבולית, קיימת בישראל בהיקף חריג בהשוואה לעולם - בעיקר בזכות שכיחותה בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, שם אחד מכל 17 הוא נשא של המחלה. פגם באנזים בשם בטא-גלוקוצרברוזידאז גורם בה להצטברות חומר שומני-סוכרי בתאי הגוף, בעיקר בתאי מערכת החיסון. התוצאה: טחול וכבד מוגדלים, ירידה בספירות הדם, אנמיה, עייפות ותחלואה בעצמות. התסמינים אינם ייחודיים למחלה, מה שמוביל לכך שבמקרים רבים לוקח זמן רב (אפילו מספר שנים) עד שמגיעים לאבחנה הנכונה.
כ-1 מכל 800 ילודים אשכנזים צפוי להיוולד עם גושה (הסיכון לבנים ולבנות זהה), ובזמן שבצרפת כולה ישנם רק כ-400 מטופלים מוכרים - בישראל ידוע על כ-1,000 מטופלים, מתוכם 900 במעקב ובטיפול יחידת הגושה במרכז הרפואי שערי צדק. כנגד אלף חולים אלה, אמורים להיות עוד כ-4000 חולים שאינם מוכרים למערכת הבריאות בהיותם נטולי תסמינים או ממצאים כלשהם (אסימפטומטיים).
"דרגת החומרה של המחלה משתנה מאוד בין המטופלים - החל מחולים קלים ביותר - שלעולם לא יצטרכו טיפול, דרך חולים סימפטומטיים בדרגות חומרה שונות עד נכות קשה וחוסר תפקוד מוחלט", מסבירה פרופ' שושנה רבל-וילק, מנהלת יחידת הגושה בשערי צדק.
גלריה
יחידת הגושה במרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' ארי זימרן ופרופ' שושנה רבל-וילק
(קרדיט: ירדן קלפוס - דוברות שערי צדק)
יותר מ-860 וריאנטים למחלה
היחידה בשערי צדק הוקמה על ידי פרופ' ארי זימרן ב-1990, בתקופה שבה הידע על המחלה היה מצומצם ביותר. לדבריו, שני פיתוחים משמעותיים של הרפואה בכלל שינו את התחום כולו. הראשון הוא טכנולוגיית PCR, שמאפשרת לזהות במדויק את הפגם הגנטי שגורם למחלה - עד כה זוהו למעלה מ-860 וריאנטים שונים, וזה מסביר למה חומרת המחלה משתנה כל כך בין מטופל למטופל. השני הוא הטיפול האנזימי הראשון, שאושר לשיווק ב-1991, שחולל מהפכה במהלך הטבעי של המחלה ובביטויים הקליניים, עד כדי כך שילדים שמאובחנים מוקדם – עבורם ביטוי המחלה יהיה בצורך לקבל טיפול.
"בעבר, הטיפול היחיד היה כירורגי - כריתת הטחול – זו שיפרה את ספירת הדם והעלימה את הבטן הענקית מהטחול המוגדל, אבל המחלה המשיכה לפגוע באיברים. במקרים חריגים אפילו הופנו חולים להשתלת מח עצם. השילוב של כלי האבחון המולקולרי – ה-PCR - והטיפול האנזימי החדש נתנו לנו כלים חדשים: אבחון מדויק, ויכולת להבטיח למטופלים שטיפול יעיל בדרך, כך שלא יזדקקו יותר לטיפולים פולשניים ומסוכנים", מספר פרופ' זימרן.
הטיפול האנזימי החלופי הראשון היה בשעתו הטיפול התרופתי היקר ביותר מסוגו בעולם, ופיתוחו הפך למודל להצלחה של השקעה בטיפולים למחלות נדירות. בישראל, בזכות מודל מדינת הרווחה וקופות החולים, זכה כל מטופל לגישה לטיפול - הישג שאינו מובן מאליו בהרבה מקומות בעולם.
הצטברות הנתונים על מאות מטופלים אפשרה ליחידה לחשוף קשרים בין גושה למחלות אחרות. אחת התרומות המשמעותיות היא הבנת הקשר בין גושה לפרקינסון: חולי גושה ונשאי הגן נמצאים בסיכון מוגבר למחלה, גם אם השכיחות עדיין נמוכה יחסית. "אנחנו עסוקים באיך אפשר לעזור גם למטופלים וגם לנשאים - לאבחון מוקדם ולהתערבויות טיפוליות", אומר פרופ' זימרן. גם הקשר בין גושה למיאלומה נחקר ביחידה.
"אחת התרומות המשמעותיות היא הבנת הקשר בין גושה לפרקינסון"
(צילום: shutterstock)
היחידה בחזית המאבק העולמי בגושה
עם השנים, ריכזה היחידה בשערי צדק את מרבית מטופלי הגושה בישראל. ריכוז המטופלים הגדול הוא הגורם שמאפשר למרכז לזהות תופעות נדירות, לפתח ידע קליני ולפרסם מחקרים שמשפיעים על הטיפול במחלה בעולם כולו. "כך, למשל, גילה הצוות שמעבר להרס תאי דם בטחול ולירידה בייצורם במח העצם, קיימת אצל חלק מהמטופלים גם ירידה בתפקוד הטסיות - ממצא שהתגלה רק בזכות כמות המטופלים הגדולה, ושינה מאז את הנוהל הרפואי: לפני כל ניתוח אצל חולה גושה, לא מסתפקים בבדיקת ספירת דם אלא בודקים גם את תפקוד הטסיות", מספר פרופ' זימרן.
בין היתר, צוות המרכז תרם גם לגילוי וריאנט חדש של המחלה, הפוגע במסתמי הלב ומופיע בקרב אוכלוסייה ערבית בשטחים - ממצא שעשוי, אם יובן לעומק, לתרום להבנת תהליכי הסתיידות לב גם באוכלוסייה הכללית המבוגרת. בנוסף פרסם הצוות מחקר שהראה כי טיפול בגושה במהלך הריון הוא בטוח, ואף מסייע במניעת דימום לאחר לידה - סיבוכים שאירעו בעבר.
אחד המסרים המרכזיים של הצוות ביחידה נוגע להבחנה בין אבחון לצורך בטיפול. "אתה יכול להיות מאובחן גנטית עם גושה, אבל יכול להיות במעקב בלבד", מסבירה פרופ' רבל-וילק. "יש הבדל בין אבחון לצורך בטיפול. אחד הדברים שאנחנו מאוד עוסקים בהם, זו ההחלטה מי צריך טיפול ומי צריך רק מעקב". היחידה כתבה בעבר הנחיות למשרד הבריאות בנושא, ועובדת כעת על גרסה מעודכנת שלהן.
האבחון עובר דרך בדיקת דם
(צילום: shutterstock)
איך מאבחנים את המחלה?
האבחון עצמו פשוט יחסית - בדיקת דם שבוחנת סמן ביולוגי הנקרא lyzoGb1 משמשת ביחידה כבר למעלה מעשור לאבחון ולמעקב אחר תגובה לטיפול ואת פעילות האנזים, לצד בדיקה גנטית. אין צורך בבדיקות פולשניות או בהדמיות מיוחדות, והבדיקה מבוצעת ללא עלות למטופל, במימון חברות התרופות.
עם זאת, מכיוון שאין בדיקת סקר פשוטה כמו לסוכרת, והתסמינים אינם ספציפיים, המודעות היא לרוב האתגר הגדול ביותר. הצוות משקיע חלק ניכר מזמנו בהרצאות לרופאי משפחה, רופאי ילדים וקופות חולים, כדי שיזהו את התסמינים ויפנו לבדיקה - כפי שקרה כשרופא מאילת התקשר ליחידה, ובמקום להטריח את המטופל לנסוע לירושלים, נשלחה אליו ערכת בדיקה בדואר.
מנובמבר 2025 מוצעת בדיקת נשאות לגושה לכל אישה במסגרת הסקר הטרום-לידתי בישראל, ולצד זה נבחנות גם דרכים טכנולוגיות נוספות: מודל שפותח ביחידה לזיהוי מוקדם של גושה מתוך נתונים רפואיים של קופות החולים, נמצא כיום בשלב תיקוף. "אני באופן אישי חושבת שהדבר הנכון לעשות הוא למידת מכונה על מאגר נתונים רפואי", אומרת פרופ' וילק, "כדי שרק כשהנתונים מצביעים על צורך אמיתי במעקב או בטיפול - וכך נמנע אבחון מיותר של מי שאינו סימפטומטי".
השלב הבא בטיפול בגושה: ריפוי גנטי
(צילום: shutterstock)
"התרפיה הגנטית תהיה הדבר הבא"
הטיפול העיקרי במחלה הוא טיפול אנזימי חלופי, הניתן בעירוי אחת לשבועיים - בישראל ברוב המקרים בבית, ללא צורך בהגעה לבית חולים. לצד זה קיים גם טיפול פומי, הפועל בדרך שונה ומפחית את יצירת החומר שמצטבר בתאים; יתרונו הוא הנטילה דרך הפה, אך הוא פחות ספציפי ואינו מתאים לכל המטופלים. "עם השנים פותחו כמה דורות של אנזים תחליפי, ואחד הפיתוחים המתקדמים ביותר מבוסס על תאים אנושיים שהונדסו לייצר את האנזים האנושי עצמו - כך שהמולקולה הנוצרת דומה במיוחד לאנזים הטבעי בגוף, ומצליחה לחדור ביעילות רבה יותר לתאים", מסביר פרופ' זימרן.
התרופה החדשה ביותר אושרה כבר ב-2014, ומאז לא אושרו טיפולים משמעותיים חדשים - עובדה שמדגישה כמה גדולה הציפייה לדור הטיפולים הבא, ובראשם התרפיה הגנטית.
הכיוון החדשני ביותר כיום הוא ריפוי גנטי. "אם נוכל, בטיפול חד-פעמי, להזליף לדם החולה וירוס ידידותי שאינו גורם נזק, שיתיישב בתאי הכבד ויכיל את הגן האנושי התקין - הכבד של החולה יתחיל לייצר אנזים נורמלי בעצמו", מתאר פרופ' זימרן. "לא נהיה תלויים בטיפולים אחרים". הרעיון עדיין נמצא בשלב מחקרי ודורש הוכחת בטיחות ויעילות לאורך זמן, אבל אם יצליח - הוא עשוי באופן תיאורטי להיות ריפוי ממשי של המחלה. היחידה בשערי צדק היא אחד המרכזים המשתתפים בניסויים הקליניים בתחום. "האפשרות להציע לחולים קלים כניסה לניסוי שעשוי לפגוע בהם מעלה אצלי שאלות אתיות, אך אם המטופל מעוניין בכך ומודע לכל הסיכונים, אני שמח לצרף אותו לניסוי", אומר פרופ' זימרן.
מעקב אישי לאורך חיים
מטופלי גושה מתמודדים עם אתגרים משתנים בשלבי חיים שונים: בילדות, בגיל ההתבגרות ולקראת הגיוס לצבא, בהריון, שבו עלול להיות סיכון מוגבר לדימומים ובגיל מבוגר יותר, ההמלצה החוזרת של הצוות היא מעקב סדיר במרכז מנוסה, ולא רק טיפול תרופתי. "טיפול מותאם אישית הוא מאוד חשוב, לצד הצורך בניסיון קליני של הצוות המטפל", מדגישה פרופ' וילק, כדי להתאים לכל מטופל את הטיפול והמעקב הנכונים לו.
האמור בפרסום זה אינו בגדר המלצה או תחליף לייעוץ ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי, שאמורים להינתן פרטנית ובאופן אישי.
שירות לציבור – מוגש בחסות טקדה ישראל בע"מ
בשיתוף המרכז הרפואי שערי צדק
