בשיתוף אסטרהזניקה
מערכת העיכול מורכבת ממגוון נרחב של אברים, השונים מאד זה מזה מבחינה ביולוגית ותפקודית. כיס המרה לדוגמה, הוא איבר קטן מאוד, שממוקם בתוך הכבד, ובתוכו נאגר נוזל מרה ירקרק, רווי באנזימים, המסייעים לפירוק שומנים. כיס המרה מחובר לרשת ענפה של צינוריות תוך כבדיות, שהולכות ומתחברות למערכת צינורות גדולה יותר היוצאת מן הכבד בדרכה להתנקז לתחילת המעי הדק.
סרטן דרכי המרה (BTC) Biliary Tract Cancer נחשב לסוג סרטן נדיר יחסית ובישראל מתגלים בכל שנה עשרות עד מאות בודדות של חולים בלבד, הוא מהווה כ10-15% מכלל גידולי הכבד. הוא נחשב לסרטן עם ביולוגיה מורכבת ותגובה מוגבלת לטיפולים.
"למרבה הצער, בחולים שאובחנו עם סרטן נדיר זה, סיכויי ההחלמה אינם גבוהים. על פי הערכות שונות, רק 5%-15% מהמטופלים בלבד יישארו בחיים יותר מ-5 שנים לאחר האבחון", מסבירה פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת האגף האונקולוגי בביה"ח רמב"ם ומומחית בטיפול בממאירויות מערכת העיכול.
"הסיבה לכך קשורה בין היתר לאבחון המאוחר יחסית של המחלה שמתגלה לעתים קרובות כבר בשלב מתקדם. האבחון המאוחר נעוץ בין היתר בעובדה שרוב התסמינים שמופיעים אינם ייחודיים ולכן הפנייה לבירור והליך הבירור עצמו עלולים לארוך זמן רב", מסבירה פרופ' בן אהרון. תסמינים אפשריים הינם כאבי בטן, ירידה לא מוסברת במשקל, הופעת צהבת לא זיהומית (חסימתית) ועוד. חלק לא מבוטל מגידולי כיס המרה מתגלים באופן לא צפוי במהלך ניתוח לכריתת כיס המרה או בבדיקה הפתולוגית של האבר שנכרת מסיבה אחרת.
מי מצויים בסיכון מוגבר לסרטן בדרכי המרה ומהם הסימנים שחשוב לשים אליהם לב?
פרופ' בן אהרון: "כשמתמודדים עם סרטן מכל סוג, אבחון מוקדם עשוי לשפר את יעילות הטיפול וסיכויי ההחלמה. בהקשר של סרטן בדרכי המרה, חשוב לשים לב לתסמינים חריגים שיכולים להעיד גם על סוגי סרטן אחרים בדרכי העיכול – לרבות ירידה לא מוסברת במשקל או כאבי בטן עליונה משמעותיים שלא חולפים והופעת צהבת בעור ובלחמיות. גוון צהוב זה נובע מלחץ על צינור המרה או סעיפיו, אשר גורמת להעדר ניקוז של המרה ועליית בילירובין, והצטברות פיגמנט צהוב בעור, הופעת שתן כהה וצואה בהירה".
זה המקום לחזור ולהדגיש כי מדובר בסוג סרטן נדיר יחסית, ולא כל כאב בטן מעיד בהכרח על תחלואה ממארת. יחד עם זאת, המחלה יכולה להופיע אצל אנשים בכל גיל ומגדר ובעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 65. לציין כי הפטיטיס C, סכרת ומחלת מעי דלקתית (קוליטיס אולצרטיבית) מהוות גורמי סיכון להתפתחות סרטן בדרכי המרה.
מה עושים אם מתעורר חשד לסרטן ואיך מתבצע האבחון?
"אבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שיערוך בדיקה ראשונית ויפנה במידת הצורך לרופא מומחה ,כירורג או גסטרואנטרולוג, לשם בדיקות נוספות. לרוב הבירור יכלול דימות של אזור הבטן במטרה לאפיין את האזור החולה - כמו אולטרסאונד, CT, MRI ו-ERCP (דימות אנדוסקופי דרך סיב אופטי המוחדר דרך מערכת העיכול ומאפשר הדמיה של דרכי המרה וצינוריות הלבלב והכנסת תומכן במידת הצורך), נטילת ביופסיה לאישוש האבחנה (בעיקר לאור העובדה שגידולים בכבד עשויים להיות גרורות מגידול שמקורו באבר אחר), ובדיקות דם מקיפות כולל סמני סרטן ותפקודי כבד", אומרת פרופ' בן אהרון.
"במקרים בהם תקבע אבחנה של סרטן בדרכי המרה, בשלב הבא יידרש המטופל לעבור אבחון מעמיק יותר, על מנת שניתן יהיה להעריך האם מדובר במחלה מקומית ונתיחה, או שמדובר במחלה גרורתית או מחלה שאיננה נתיחה. במחלה נתיחה הטיפול המקובל הינו כריתה כירורגית של הגידול על פי קרטריונים מקובלים מבחינה אונקולוגית. לאחר הניתוח יומלץ לרוב על טיפול כימותרפי משלים במטרה לטפל במחלה מיקרוסקופית שאולי קיימת, ולהקטין בכך את הסיכוי להשנות מחלה".
האם ואיך ניתן לטפל בסרטן בדרכי המרה מתקדם?
בעשור האחרון השתפרה מאד ההבנה שלנו את הביולוגיה של סרטן ייחודי זה, בעזרת טכנולוגיות של ריצוף גנומי ומחקרים של תרופות ביולוגיות המכוונות למוטציות ייחודיות שקיימות בגידולי דרכי מרה. בכ-10-15% מגידולי המרה ריצוף גנומי יחשוף מוטציות שקיים עבורן טיפול ביולוגי מותאם. "הטיפול במחלה מתקדמת בקו ראשון נסמך בעיקרו על תרופות כימותרפיות, ואולם אנו עדים בשנים האחרונות למחקרים המצביעים על תועלת של שילוב תרופות ביולוגיות במשלב הטיפולי לתתי אוכלוסיות של מטופלים עם פרופיל ביולוגי מסוים", מסבירה פרופ' בן-אהרון. "מחקרים אלה מאפשרים אופטימיות זהירה באשר לעתיד הטיפול בסרטן נדיר זה, בתקווה להעלאת הסיכוי לאתר טיפולים ייעודיים לתת אוכלוסיות של מטופלים על סמך הביולוגיה הייחודית להם".
ארסנל הטיפולים הביולוגיים והאימונותרפיים ההולך וגדל בתחום האונקולוגי והבנת הביולוגיה הייחודית של סרטן דרכי מרה, פותח פתח לתקווה להתאמת טיפול מדויק ומתוחכם שתקוותנו שיביא לשיפור בתוצאים הקליניים ותוחלת החיים של המטופלים.
בשיתוף אסטרהזניקה
