מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס משפיעות על חייהם של מיליוני אנשים ברחבי העולם וגורמות לתסמינים קשים כמו כאבי בטן, שלשולים כרוניים, עייפות ואף תת-תזונה. מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים ישראלים מעלה ממצאים מעודדים: השעון הביולוגי של הגוף משחק תפקיד מרכזי בהתפתחות המחלות הללו ויכול לשמש בסיס לגישות טיפול חדשניות.
המחקר, שנערך על ידי פרופ' אורן פרוי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית וד"ר יעל וינטרוב ממרכז שניידר לרפואת ילדים ואוניברסיטת תל אביב, מדגיש את החשיבות של מחזוריות יומית קבועה (השעון הצירקדי, הידוע גם כשעון הביולוגי) בתפקודי מערכת החיסון והעיכול.
"גם מערכת החיסון וגם תהליכי העיכול פועלים לפי מחזוריות יומית טבעית. כשיש הפרעה בשעון הביולוגי, אנחנו רואים עלייה ברמות הדלקת", מסביר פרופ' פרוי.
החולים מתמודדים עם אתגרים רגשיים וכלכליים כבדים
מחלות מעי דלקתיות משפיעות על כ-10 מיליון בני אדם ברחבי העולם, עם עלייה מתמדת בשכיחותן במדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. מדובר במצבים כרוניים שמלווים בתסמינים קשים כמו כאבי בטן ממושכים, שלשולים תכופים, עייפות כרונית ותת-תזונה. מעבר לפגיעה הפיזית, החולים מתמודדים עם אתגרים רגשיים וכלכליים כבדים, דוגמת חרדה, דיכאון והגבלות בפעילות יומיומית.
"ניהול מחלות כמו קרוהן וקוליטיס מחייב לעיתים קרובות טיפול תרופתי מתמשך, שינויים באורח החיים ולעיתים גם ניתוחים מורכבים. לכן יש צורך קריטי בגישות טיפול מותאמות אישית ויעילות יותר", מוסיף פרופ' פרוי.
השעון הביולוגי, או הצירקדי, אחראי לתזמון מחזורי השינה והערות, חילוף החומרים ותפקודים מרכזיים נוספים בגוף. במחקר נמצא כי גם מערכת החיסון וגם מערכת העיכול פועלות בהתאם לשעון הזה. כאשר יש הפרעות בשעון הביולוגי, כמו שינה לא סדירה, משמרות לילה או תזונה בשעות לא קבועות, נגרמת תגובת דלקת מוגברת בגוף.
נמצא כי פעילות חיידקי המעי (המיקרוביום) משתנה לאורך היממה. הפרעה למקצבים הללו גורמת לשיבוש בפעילות החיידקים, מה שמוביל להחמרה במצב הדלקתי. פרופ' פרוי מסביר כי הבנה מעמיקה של קשר זה עשויה לאפשר שליטה טובה יותר בתסמיני המחלה על ידי תזמון מדויק של תרופות ותזונה.
עוד מציינים החוקרים כי הפרעה בשעון הביולוגי אינה משפיעה רק על חיידקי המעי אלא גם על ביטוי גנים הקשורים לדלקת. לדוגמה, חלבונים פרו-דלקתיים כמו TNF-α נמצאו פעילים יותר בהיעדר מחזוריות ביולוגית תקינה. זה מעיד על כך שהשעון הביולוגי הוא חלק ממנגנון בקרה פנימי שנועד לווסת את עוצמת התגובה הדלקתית.
כיצד ניתן להטמיע את הממצאים?
ממצאי המחקר עשויים להשפיע על התנהלות המטופלים והצוותים הרפואיים כאחד. לדוגמה, התאמת שעות נטילת התרופות לתפקוד השעון הביולוגי של כל מטופל עשויה להוביל להיענות טובה יותר לטיפול ולתוצאות קליניות משופרות. כמו כן, התמקדות בהיגיינת שינה, הקפדה על שעות קבועות לארוחות ופעילות גופנית בזמנים המתאימים לשעון הביולוגי עשויים להפחית את הדלקת.
יש לציין כי השעון הביולוגי רגיש מאוד לגורמים סביבתיים כמו חשיפה לאור מלאכותי ושימוש במסכים בשעות הלילה המאוחרות. החוקרים ממליצים על תכניות הסברה לחולים המדגישות את החשיבות של אורח חיים מאוזן ואופטימיזציה של שגרת היומיום. פעולות אלו לא רק משפרות את מצב המעי אלא עשויות להוביל לשיפור כללי בבריאות המטופלים.
הדרך לטיפול חדשני: להתחשב בשעון הפנימי של הגוף
המחקר מצביע על כך ששינויים בשגרה היומית של המטופלים – כמו שעות השינה והתזונה – יכולים להשפיע באופן ישיר על התלקחויות דלקתיות. לדברי החוקרים, ניתן לנצל את הממצאים הללו כדי להוביל לפריצת דרך בטיפול בחולים:
רפואה מותאמת אישית והתאמה של טיפולים לפי הכרונוטיפ: ההעדפה הטבעית של כל אדם לדפוסי שינה ופעילות עשויה לשפר משמעותית את יעילות הטיפול. מחקרים קודמים כבר הראו כי מתן תרופות בזמנים מסוימים ביום יכול לשפר את השפעתן ולהפחית את תופעות הלוואי.
ניטור ביולוגי: ניטור ביולוגי מתמשך באמצעות דגימות רוק, זיעה או דם שנאספות לאורך היום, בשילוב עם מכשירים לבישים, ניתן לקבל תמונה מדויקת על מצב השעון הביולוגי והשפעתו על הדלקת. ניטור כזה יאפשר לרופאים להתאים טיפולים בצורה מדויקת יותר.
שיפור אורח החיים: תכניות המתמקדות בשינה איכותית ובתזמון מדויק של ארוחות יכולות לאפס את השעון הביולוגי, להפחית את רמות הדלקת ולצמצם את התפרצויות המחלה. לדוגמה, אכילה בזמנים קבועים הראתה שיפור בתפקוד המעי.
טיפולים מתקדמים: פיתוח כלים חדשים לניטור תפקוד השעון הביולוגי עשוי להוביל לשיפור משמעותי ביעילות הטיפולים הקיימים למחלות מעי דלקתיות. בעתיד, ניתן יהיה לפתח תרופות או תוספים תזונתיים שיסתנכרנו עם השעון הביולוגי או יסנכרנו אותו.
מבט לעתיד: מענה מותאם אישית
החוקרים קוראים להרחבת המחקר בתחום במטרה להעמיק את ההבנה לגבי השפעת השעון הביולוגי על תהליכים דלקתיים בגוף. "היכולת לנטר את המקצבים הביולוגיים של החולים ולשלבם בתוכניות הטיפול עשויה לשנות את פני הטיפול במחלות אלו", הסבירו פרופ' פרוי וד"ר וינטרוב.
בנוסף, החוקרים מדגישים כי שילוב טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית ואלגוריתמים חכמים עשוי לאפשר זיהוי מוקדם של התלקחויות. מערכות אלה יוכלו לנתח נתונים שנאספים מהמכשירים הלבישים ולחזות התפרצויות דלקתיות עוד לפני שהן מתרחשות.
החוקרים מדגישים כי יישומים כמו כרונותרפיה – תזמון טיפולים לפי השעון הביולוגי – יכולים לספק מענה מדויק. לדוגמה, מתן תרופות בשעות מסוימות ביום עשוי למקסם את יעילותן ולהפחית תופעות לוואי. פתרון כזה צפוי להקל על המטופלים ולשפר את איכות חייהם באופן משמעותי.
התקווה היא שבעתיד הקרוב, גישות מבוססות שעון ביולוגי יאפשרו לחולים לנהל חיים מלאים ואיכותיים יותר, ללא הכאב והתסמינים הכרוניים שפוגעים בהם כיום. "הרפואה הולכת לכיוון מדויק יותר, וההבנה של השעון הביולוגי מהווה צעד חשוב בכיוון הזה", מסכמים החוקרים.
פורסם לראשונה: 05:18, 23.12.24