תחלואת החצבת בישראל ממשיכה להתפשט עם אלפי נדבקים, מאות שאושפזו, ו-11 קורבנות - האחרון שבהם פעוט כבן שנה שלא חוסן. אחד הנדבקים הוא א', ילד בן ארבע מהצפון, שלא חוסן נגד חצבת, ומאושפז מזה כשבועיים במרכז השיקום למסלי שבמרכז הרפואי צפון (פוריה), כשהוא סובל מסיבוכים נוירולוגיים בעקבות המחלה. "אם הייתי יודעת שזה מה שהולך לקרות, בוודאי שלא הייתי לוקחת את הסיכון, והייתי מחסנת אותו", אמרה האם בשיחה עם ynet.
א' נדבק בחצבת לפני כחודש, זמן קצר לאחר שאחותו הגדולה בת השש נדבקה אף היא. "חשבתי בהתחלה שהיא סובלת מהתקררות או משפעת. היה לה חום ונזלת, היא לא הרגישה טוב", מספרת האם. בתוך ימים בודדים מצבה של הילדה הידרדר ועל גופה הופיעה פריחה אדומה. בשלב זה שמעה האם לראשונה מקרובי משפחה על התפרצות החצבת. "לא הכרתי את המחלה הזו לפני, אבל כשקראתי על התסמינים ראיתי שהם זהים למה שהילדה חווה והבנתי שזה זה". רופא שבדק את הילדה אישר כי מדובר בחצבת ואף המליץ להגיע לבית החולים. לטענת האם, משיחות שקיימה עם הורים שילדיהם חלו בעבר בחצבת, חשבה שיש לה את הכלים לעזור לילדה לעבור את המחלה "בקלות ככל האפשר".
לאחר שבתה נדבקה, ומשהבינה שמדובר במחלה מדבקת ביותר, ביקשה האם לחסן את שני בניה הצעירים, שגם הם לא חוסנו במסגרת חיסוני השגרה. "היה לי חשש שהילד בן הארבע יידבק, כי ילדים צעירים עוברים את זה קשה יותר", היא אומרת. ואולם לדבריה נאמר לה בסביבתה כי "כשהמחלה כבר דוגרת, זה מאוחר מדי לחסן".
במשרד הבריאות מסבירים בהקשר זה שאחרי 72 שעות מהחשיפה לחצבת, מתן חיסון פעיל אינו יעיל במניעה של תחלואה בחצבת. ניתן לתת חיסון סביל (נוגדנים) עד שישה ימים מהחשיפה. יש לציין שגם אם חלפו יותר משישה ימים מהחשיפה - יש המלצה לתת חיסון פעיל כל עוד לא הופיעו תסמיני חצבת היות שחיסון זה מגן מחשיפות עתידיות.
האם: "חשבתי בהתחלה שהילדה סובלת מהתקררות או משפעת. היה לה חום ונזלת, היא לא הרגישה טוב. לא הכרתי את המחלה הזו לפני, אבל כשקראתי על התסמינים ראיתי שהם זהים למה שהילדה חווה והבנתי שזה זה"
כעבור כמה ימים החלו גם הבנים לפתח תסמינים. ההורים מספרים כי בעוד שבת השש הצליחה לעבור את המחלה באופן יחסית יציב, אצל שני האחים המחלה הייתה קשה יותר. "לא חשבתי שזו מחלה כל כך חריפה ומסוכנת", אומרת האם.
מדוע כה חשוב לחסן את הילדים מפני חצבת וגם מפני שפעת? ד"ר מיכל מימון ממכבי מסבירה:
חשיבותם הקריטית של חיסונים: ד"ר מיכל מימון ממכבי מסבירה
(מיקי שמידט)
מצבו של א' הידרדר במהירות. "הוא היה ממש כמו סמרטוט, העיניים שלו היו עצומות ודבוקות, והוא שכב בלי לקום, לא דיבר, רק הזיז את הראש מצד לצד", היא מתארת. "הוא לא תקשר עם אף אחד, השתעל בלי סוף, והרגשתי שהוא במצוקה נשימתית". שמונה ימים לאחר שנדבק, אושפז א' באחד מבתי החולים בצפון, שם אובחן עם דלקת ריאות. מצבו הלך והחמיר, הוא עבר החייאה, הורדם והונשם, ואושפז במחלקת טיפול נמרץ. בהמשך התברר כי הוא סובל מדלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס) ומבצקת, והרופאים החלו בטיפול בסטרואידים.
גם אחיו הגדול של א' שנדבק בחצבת, אובחן עם דלקת ריאות באותם ימים, ונזקק אף הוא לאשפוז. הוא שוחרר כעבור זמן קצר, ומצבו השתפר מאז.
סיבוכים מאוחרים במוח
חצבת היא מחלה נגיפית מידבקת מאוד, כאשר הנגיף יכול לשרוד בסביבה עד שעתיים. 90% מהלא-מחוסנים שייחשפו לנגיף יידבקו. ד"ר היבא אבו זיאד, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי צפון (פוריה), מסבירה כי הסיבוכים המוכרים של חצבת כוללים בין השאר פגיעה בריאות, בדרכי הנשימה, דלקות אוזניים ושלשולים, כאשר חומרת הסיבוכים משתנה. לדבריה, אלה סיבוכים המתרחשים בעיקר בילדים צעירים שחלו, או במדוכאי חיסון.
ד"ר היבא אבו זיאדצילום: מרכז רפואי צפון"הסיבוכים המוחיים נדירים, אולם ככל שהמחלה שכיחה יותר, אנחנו נראה יותר מקרים כאלו", אומרת ד"ר אבו זיאד. היא מוסיפה כי דלקת מוחית משנית לחצבת (אנצפליטיס) קורית בזמן המחלה, בשלב מוקדם שלה, או מאוחר יותר. מעבר לזה, לדבריה, ילדים עם דיכוי חיסוני עלולים לסבול מדלקת מוחית של גופי ההסגר (Inclusion Body Encephalitis), שיכולה להופיע עד שנה לאחר המחלה והיא בלתי הפיכה.
"נוסף על כך, אנחנו עלולים לראות בעוד כמה שנים סיבוכים מוחיים מאוחרים - דלקת טרשתית תת-חריפה של כלל המוח (SSPE, קיצור של Subacute Sclerosing Panencephalitis), המופיעה 10-5 שנים לאחר המחלה. זהו סיבוך הגורם לפגיעה מוחית בלתי הפיכה". ד"ר אבו זיאד מציינת כי השכיחות של הסיבוך המאוחר נדירה יותר, 1:25,000, אך הוא שכיח יותר אצל תינוקות שחלו. ניתן להימנע מסיבוכים אלו באמצעות חיסון יעיל ובטוח שהוכח במחקרים רבים ונמצא בשימוש ברחבי העולם ובישראל.
"איבדתי אמון במערכת"
הוריו של א' מסבירים כי חיסנו את ילדיהם הגדולים במסגרת חיסוני השגרה, אך עם הילדים הצעירים המצב היה שונה. "עם השנים איבדתי אמון במערכת, וגם שמעתי על דברים לא טובים שקרו כתוצאה מחיסונים", אומרת האם.
לדבריה, האמון נפגע במיוחד מאז תקופת הקורונה. "משרד הבריאות פרסם שהחיסונים בטוחים, אבל שמעתי על מקרים של דום לב ולא ידענו מתי משקרים ומתי לא". היא מוסיפה שקראה ושמעה שהחיסונים מכילים חומרים רעילים, שלדבריה עלולים "להרוס את מנגנון ההגנה של המוח ואף לגרום לאוטיזם" - טענה שמתבססת על מידע כוזב שמדענים הכחישו מכל וכל.
ההורים מכים על חטא: "מתחרטים. בוודאי שאם היינו יודעים עד כמה קשה ומסוכנת המחלה, היינו מחסנים, עם כל הקושי שלי והרתיעה, עד שזה מגיע לסכנת חיים"
מחקר גדול שנערך בדנמרק וכלל יותר מ-1.2 מיליון ילדים לא מצא קשר בין חשיפה לאלומיניום שבחיסוני הילדות לבין סיכון מוגבר ל-50 מחלות כרוניות, כולל אוטיזם. כמו כן, אלומיניום קיים בחלק מהחיסונים, אבל הכמות שם קטנה מאוד. לפי נתוני בית החולים לילדים בפילדלפיה, אדם רגיל מקבל הרבה יותר אלומיניום בכל יום מהאוכל, מהמים ומהסביבה.
כמו כן, חיסונים נגד קורונה בטכנולוגיית mRNA נמצאו כבעלי רמת בטיחות גבוהה במחקרים רבים ומומלצים לשימוש על ידי ארגוני הבריאות המובילים בעולם. דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ובקרום הלב (פריקרדיטיס), וכן אנפילקסיס (תגובה אלרגית חריפה מסכנת חיים), נחשבות תופעות לוואי נדירות לחיסונים. כמו כן, לא נמצא סיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה במי שחוסן נגד קורונה, בהשוואה למי שלא חוסן.
ד"ר האשם חליפהצילום: אפי שרירכעת, ולאחר רגעי האימה שחוו בשבועות האחרונים, ההורים אומרים שהם מצטערים שלא חיסנו את הילדים בזמן. "אנחנו מתחרטים על כך. בוודאי שאם היינו יודעים עד כמה קשה ומסוכנת המחלה, היינו מחסנים, עם כל הקושי שלי והרתיעה, עד שזה מגיע לסכנת חיים". ההורים מבקשים להעביר מסר לציבור ומדגישים כי חשוב להסתמך על האינטואיציה ההורית, אך גם על חוות דעת מהימנות ומקצועיות, ולא על גורמים שאינם אנשי מקצוע.
"זה לא אותו ילד"
גם לאחר שא' התעורר לראשונה והחל לנשום בכוחות עצמו, חשו ההורים שמשהו אינו כשורה. "הרגשנו שזה לא אותו ילד, שהוא לא חזר לעצמו", מספרת האם. לדבריה, הילד סבל מחרדות, התקשה לדבר, ולא הצליח להזיז את פלג גופו השמאלי. "אין מילים לתאר את הפחד שחשנו. התפללנו כל כך הרבה שהוא יחיה וינשום בכוחות עצמו, והודינו לאלוהים כשהוא התעורר על הנס הגדול. אבל אז הבנו שיש לנו עוד דרך ארוכה, והרבה דברים להתפלל עליהם".
ד"ר ריזאן סח'ניניצילום: מרכז רפואי צפוןבשל הסיבוכים הנוירולוגיים, המליצו בבית החולים להעביר את א' למחלקת שיקום ילדים במרכז השיקום למסלי שבמרכז הרפואי צפון (פוריה). "א' הגיע לשיקום ילדים כשהוא לא מזיז את פלג גופו השמאלי, ובפלג גופו הימני תזוזה מזערית בלבד", מספר ד"ר האשם ח'ליפה מנהל המחלקה.
לדבריו, א' סבל גם מהיפוטוניה - מתח שרירים נמוך, מצב שיכול להתבטא בין השאר בקושי לשמור על יציבות ובחולשת שרירים כללית. עוד סבל מאי שקט פסיכומוטורי - עצבנות גופנית, ללא יכולת לתקשר כלל.
במרכז השיקום הוחלט על המשך טיפול בסטרואידים במינון נמוך, לצד בדיקות MRI ומעקב צמוד, ובמקביל על תוכנית שיקום אינטנסיבית רב מקצועית, הכוללת ריפוי בעיסוק, פיזותרפיה, קלינאות תקשורת ותמיכה רגשית. לאחר כשבועיים במרכז השיקום, חל שיפור משמעותי במצבו של א'. "הוא מרגיש הרבה יותר טוב, מתקשר, מחייך, מזיז את הידיים, חזר לאכול טוב, ואפילו התחיל ללכת", אומרת האם בהתרגשות. "זה לא מובן מאליו, אנחנו מודים על כל רגע. בזכות ברכות של צדיקים, תפילות של הציבור וגם מחשבה חיובית, הילד חוזר לעצמו".
ההורים מבקשים להודות לצוות במרכז השיקום. "היחס אישי ומסור והם נותנים את כל הלב. אנחנו שמחים גם שהייתה לנו אפשרות למרכז שיקום קרוב לבית, זה משמעותי בשיקום כה ארוך". ד"ר ח'ליפה מציין כי לא' יידרשו עוד כחודשיים של שיקום, אך הוא צופה שיפור משמעותי.
ד"ר ריזאן סח'ניני, סגנית מנהל מרכז רפואי צפון ומומחית ברפואת ילדים, מדגישה כי בימים אלה גל חצבת בכל רחבי הארץ, שכבר גרם למותם של ילדים. "ניתן למנוע את התמותה ואת המחלה הקשה באמצעות חיסון. אנחנו ממליצים לכל המשפחות לחסן את הילדים ולמנוע מחלה קשה ומסכנת חיים".
