בשיא התפרצות קדחת הנילוס המערבי בישראל בשנת 2024, כשבתי החולים התמודדו עם עומס גובר של חולים – רבים מהם עם פגיעה נוירולוגית קשה – יצא לדרך במרכז הרפואי שיבא מחקר קליני ראשון מסוגו בעולם, שנערך בשיתוף פעולה עם ה-NIH. היום (ג') מתפרסמים הממצאים בכתב העת הרפואי NEJM Evidence מבית New England Journal of Medicine – ומסמנים פריצת דרך אפשרית וכיוון טיפולי מבטיח למחלה שאין לה כיום טיפול ייעודי.
לדברי פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, ההתפרצות עצמה כמעט שלא זכתה לתשומת לב ציבורית. "זה קרה בקיץ 2024, בתקופה שבה המדינה הייתה בעיצומה של מלחמה. אבל בשטח ראינו נתונים חריגים – בבית חולים אחד טיפלנו בכחמישה חולים ביום, לעומת כשלושה חולים בלבד בכל העונה בשנים רגילות. היה ברור שמשהו חריג קורה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא וממובילות המחקר
(צילום: שיבא)
המחקר בחן גישה חדשנית: שימוש בפלזמה עשירה בנוגדנים מנטרלים לנגיף, שנאספו מתורמי דם – עובדי שיבא – שעברו סינון קפדני לזיהוי רמות גבוהות של נוגדנים בעלי יכולת מוכחת לנטרל את הנגיף. המטרה הייתה לבדוק האם ניתן להשפיע על מהלך המחלה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים מאושפזים.
הידרדרות מהירה - ואין טיפול
קדחת הנילוס המערבי היא מחלה נגיפית המועברת לבני אדם בעיקר באמצעות עקיצת יתושים שנדבקו בנגיף. ברוב המקרים מדובר במחלה קלה או אף א-תסמינית, אך בכ-20% מהמקרים מופיעים תסמינים דמויי שפעת כמו חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים ולעיתים גם פריחה. בכ-1% מהמקרים מתפתחת מחלה קשה, לרוב בקרב בני 65 ומעלה או מדוכאי חיסון.
"במקרים הקשים אנחנו רואים הידרדרות מהירה מאוד", מתארת פרופ' רגב-יוחאי. "אנשים פעילים לחלוטין - מטיילים, עובדים, מנהלי חברות - מגיעים לפתע עם פגיעה נוירולוגית: בלבול, ירידה קוגניטיבית, חוסר יכולת לתקשר, לעיתים פרכוסים. הם מידרדרים מול העיניים ממישהו שלפני רגע תפקד כרגיל".
3 צפייה בגלריה
נוגדנים מנטרלים שנאספו מתורמי דם שימשו לפיתוח הטיפול החדש שנבחן במחקר. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
במיעוט המקרים, המחלה מתפתחת לצורה נוירולוגית קשה הכוללת דלקת מוח או קרומי המוח, ירידה במצב ההכרה ואף שיתוק. האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם ולעיתים גם בדיקות נוזל חוט השדרה, במטרה לזהות נוגדנים לנגיף או את החומר הגנטי שלו. עם זאת, אין כיום טיפול ייעודי למחלה - רק טיפול תומך.
"זו בדיוק הבעיה", אומרת פרופ' רגב-יוחאי. "אין טיפול מעבר לתמיכה ולתקווה. שיעורי התמותה במקרים הקשים אינם נמוכים, וגם מי שמחלים - לא תמיד חוזר לתפקוד הקודם".
ניסוי קליני ראשון מסוגו
המחקר, בהובלת פרופ' רגב-יוחאי ופרופ' דפנה יהב, ובשיתוף מכון המחקר למוכנות למגפות (SPRI), אגף המוח ומערכת העצבים ובנק הדם בשיבא, כלל 34 מטופלים עם מחלה פעילה. רובם המכריע - 91% - סבלו מהצורה הנוירולוגית הקשה של קדחת הנילוס.
מדובר בניסוי מבוקר: החולים חולקו באקראי לשתי קבוצות - קבוצה אחת קיבלה פלזמה עם נוגדנים שמנטרלים את הנגיף, והקבוצה השנייה קיבלה פלזמה רגילה. לא החולים ולא הצוות הרפואי ידעו מי מקבל איזה טיפול, כדי למנוע הטיה בתוצאות.
אחד המקרים שהמחישו לחוקרים את הפוטנציאל של הטיפול היה של מטופלת שהועברה מבית החולים סורוקה במצב קשה. "הייתה התלבטות אם לאפשר את ההעברה הזאת מסורוקה, כי לא ידענו אם החולה תקבל את הטיפול או פלצבו", מספרת פרופ' רגב-יוחאי. "בסופו של דבר גילינו שהיא קיבלה את הטיפול - כי היא החלימה".
למרות שמדובר במדגם מצומצם, התוצאות לאחר 30 יום מצביעות על מגמה עקבית ומשמעותית לטובת הטיפול החדש. ראשית, נרשם שיפור קוגניטיבי: מטופלים שקיבלו את הפלזמה המועשרת הגיעו לציון ממוצע של 25 במבחן Mini-Mental, לעומת 22 בלבד בקבוצת הביקורת. גם במדדי התפקוד היומיומי נצפה יתרון ברור. במדד Barthel, הבוחן עצמאות בביצוע פעולות בסיסיות, השיגו המטופלים בקבוצת הטיפול ציון ממוצע של 85, לעומת 78 בקבוצת הפלצבו.
הנתון הבולט ביותר נוגע לתמותה: בקבוצת המטופלים שקיבלו את הטיפול החדש נרשמו שני מקרי מוות בלבד (כ-9%), לעומת ארבעה מקרי מוות בקבוצת הביקורת - כשליש מהחולים (כ-33%). בנוסף, בקרב מטופלים שקיבלו פלזמה עם רמות גבוהות במיוחד של נוגדנים מנטרלים, לא נרשמו מקרי מוות כלל.
במקביל, בשיבא כבר מביטים קדימה ופועלים לפיתוח נוגדן ייעודי לנגיף. "המטרה היא לא רק לטפל, אלא גם למנוע", אומרת פרופ' רגב-יוחאי. "אם נצליח, ניתן יהיה בעתיד לתת זריקה חד-פעמית לאוכלוסיות בסיכון - למשל בני 70 ומעלה - שתספק הגנה למשך כמה חודשים במהלך חודשי הקיץ, עונת היתושים". עם זאת, היא מדגישה כי מדובר בתהליך מורכב ויקר, שנמצא עדיין בשלבי פיתוח ודורש גיוס משאבים.
חשוב להדגיש כי מדובר במחקר ראשוני, וכי נדרשים מחקרים רחבי היקף כדי לאשש את הממצאים ולהגדיר את מקומו של הטיפול בפרקטיקה הקלינית. עם זאת, לנוכח היעדר טיפול ספציפי לקדחת הנילוס המערבי, מדובר בתוצאה בעלת משמעות קלינית ופוטנציאל ממשי לשינוי.
אם המגמה תישמר גם במחקרים גדולים יותר, טיפול מבוסס פלזמה מנטרלת עשוי להפוך לכלי מרכזי בהתמודדות עם התפרצויות עתידיות - ולספק לראשונה מענה טיפולי ממוקד למחלה שעד כה התבססה בעיקר על טיפול תומך בלבד.
