זעקת הורים לילדים עם מוגבלויות הובילה לשינויים ברפורמה בהתפתחות הילד שאותם חשף היום (ה') משרד הבריאות. לפי הרפורמה, טיפולים בתחום התפתחות הילד - קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזותרפיה, תזונה ופסיכולוג התפתחותי - יינתנו במערך הציבורי, בדומה ליתר שירותי הבריאות הכלולים תחת סל הבריאות הממלכתי. מנגנון ההחזרים שהיה נהוג עד כה יבוטל באופן מדורג. התוכנית תצא לדרך בפברואר הקרוב - באיחור של חמישה חודשים - וב-2030 יבוטל לחלוטין מסלול ההחזרים.
זעקת ההורים: דמעות בדיון על הרפורמה בהתפתחות הילד
(צילום: ערוץ הכנסת)
הרפורמה הייתה אמורה להיכנס לתוקף בחודש ספטמבר האחרון, אך הודעת משרד הבריאות על כך הובילה לביקורת סוערת של הורים רבים שנעזרו במסלול ההחזר שניתן במסגרת שירותי סל הבריאות. ההורים טענו שבמערכת הציבורית נדרשת המתנה של חודשים ארוכים לטיפול - ולכן אין ברירה אלא לקבל את השירות באופן פרטי ולבקש החזרים. קופות החולים מצידן לא סיפקו מענה מלא לצורכי הילדים באופן שדחף עוד הורים למסלול ההחזרים. במשרד הבריאות סבורים שבכך נוצר אי-שוויון בין מי שיש לו לבין מי שאין לו - והחליטו על שינוי דרמטי.
עם פרסום הרפורמה התקבלו במשרד הבריאות פניות רבות מאנשים פרטיים, מארגונים, מקופות החולים וכן מאיגודי מקצועות בריאות. בדיון שנערך בכנסת במאי האחרון זעקו הורים שהרפורמה תביא לפגיעה בילדים. "כל ההורים, במיוחד הורים לילדים קטנים מאוד, ייאלצו לבחור אם לשלם מכיסם אלפי שקלים לטיפול פרטי או להשאיר את ילדיהם ללא טיפול", אמרה אז רעות יפעת עוזיאל, אמא לשלושה ילדים בני שש, שמונה ועשר, שניים מהם על הרצף האוטיסטי (בסרטון למעלה).
בהמשך לביקורת, התקיימו פגישות של צוות מוביל ממשרד הבריאות עם קופות החולים, ארגונים, עמותות, וכן שיח עם הורים, ונערכו שינויים, בהם ריבוד וריווח בין השלבים ברפורמה, שינוי בהגדרת מטופל קיים כך שתתייחס מעתה למטופל שקיבל טיפולים בהחזר באותו תחום בשנה האחרונה, וכן דגש כי המעבר בין השלבים השונים של הרפורמה יבוצע בצורה מבוקרת, תוך בחינת כל שלב.
בעקבות מחאת הורים לילדים עם מוגבלויות, בוצעו שינויים ברפורמה בהתפתחות הילד. נוספו פעימות למימוש התוכנית, בהתאם לגיל ולאזור המגורים. בוצע שינוי בהגדרת מטופל חדש/קיים, והמעבר בין השלבים יבוצע בצורה מבוקרת תוך בחינת כל שלב.
התוכנית המלאה לאחר השינויים כוללת ביטול מנגנון ההחזרים מ-2026 לפי המדרגות הבאות: בפעימה הראשונה שתיכנס לתוקפה ב-1 בפברואר 2026 יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים שאינם מוגדרים כסומטיים (נכות התפתחותית הנגרמת מפגיעה במערכת העצבים המרכזית או ההיקפית, כמו שיתוק מוחין), או מאובחנים עם אוטיזם - עד גיל שש שאינם גרים באזורים עם מיעוט תשתית - כלומר יוחרגו מפעימה זו יישובי פריפריה ללא מכונים/יחידות התפתחויות, כך למשל שדה בוקר, יטבתה, מרום גלון, נווה אטי"ב, קצרין וכן יישובים בדואיים כמו הוושאלה. באוגוסט 2026 יבוטלו ההחזרים לאותה אוכלוסיית ילדים, רק מגיל שש, ומאותם אזורים שהוחרגו לפני כן.
בינואר 2027 יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים שמוגדרים כסומטיים או מאובחנים עם אוטיזם עד גיל שש. בינואר 2028 יבוטלו ההחזרים לילדים חדשים שמוגדרים כסומטיים או מאובחנים עם אוטיזם מעל גיל שש. אם הכול יתקדם כשורה, יבוטל לגמרי מנגנון ההחזרים לכל הילדים ב-2030.
במשרד הבריאות מסבירים שהמצב כיום בשיטת ההחזרים מעמיס נטל כבד על ההורים: העלות על חשבון המבוטח נאמדת בלפחות 350 שקל לטיפול, מהם מינימום של 150 שקל הוצאה ללא החזר. למי שמקבלים שלושה טיפולים בשבוע, מדובר על עלות של כ-2,000 שקלים בחודש הוצאה ללא החזר מהסל לכל ילד. מטרת התוכנית היא להביא למצב שלאחר התבססות הרפורמה שהעלות תהיה 35 שקלים לטיפול, תוך עיבוי המענים תחת קורת גג אחת. יחד עם זאת, כבר כיום יש מחסור אדיר במטפלים שצפוי להחריף, ולכן למרות הכוונות הטובות - מרחפים סימני שאלה רבים על יישום התוכנית.
האתגר הגדול: התורים וזמינות מטפלים
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, הסבירה בתדרוך לכתבים כי "מנגנון ההחזרים הביא לפגיעה כלכלית משמעותית גם למי שידו משגת, לפגיעה בשיוויון, והחמיר את המחסור בכוח אדם, כי ראינו שבשל התמריצים בשוק, מטפלים מעדיפים להישאר במגזר הפרטי ולהציע שירותים בהחזרים. התחושה שלנו הייתה שהגענו למקום שלא ניתן להמשיך עם אי-השוויון, בתהליך שמחמיר פערים בבריאות, בקבוצת האוכלוסייה שזקוקה לה ביותר". ד"ר מזרחי ציינה עוד כי אמנם כעת זמני ההמתנה במערכת הציבורית ארוכים, ומגיעים לחודשים ארוכים, כאשר בפריפריה הגיאוגרפית הם אף ארוכים יותר בשל חוסר במטפלים, אך "עיקר הבחינה שלנו במשרד הבריאות תהיה לוודא שאנחנו מקצרים את הזמנים והם לא מתארכים".
בנושא זה, הוסיף בתדרוך מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי ביחס למדינות אחרות בעולם, המערכת הישראלית מתפקדת טוב יותר. לדבריו, "ההתמודדות עם זמני ההמתנה תמיד מורכבת, כרוכה בהוספת תשומות למערכת הציבורית, כמו הסכם השכר שעשינו, והתוצאה היא קליטה של עשרות מטפלים שיוכלו לתת את השירות הציבורי, ולצד זה לדעת לנהל את הטיפול - התמחות ליבתית שלא קיימת בעולם של החזרים - לדעת איזה ילד המצב שלו דחוף יותר וצריך לקבל טיפול יותר מוקדם, או טיפול ארוך יותר. אלה דברים שניתן לעשות רק במערכת ציבורית שעובדת כמרפאה, שבה מנהלים את הטיפול ויושבים מספר אנשי מקצוע".
מלבד השינויים שביצע המשרד, הוא מציין כי ימשיך להוביל שיח עם האוצר על תוספת תקציב לתשתיות פיזיות ותקצוב ליחידות שפועלות ברשויות מקומיות. כמו כן, כצעד משלים, בהמשך הדרך ייושם שיפור מעקב על זמני ההמתנה, ושאלון דיווח של המטופלים ישירות למשרד הבריאות. נציין כי בחודשים האחרונים פעל המשרד בשורת צעדים תומכים, כולל עדכון הסכם השכר - מענקי הגדלת היקף משרה ומענק שימור וכן הגדלת סכום מבחן תמיכה לקופות, והגדלת כסאות באקדמיה למקצועות הבריאות לצורך טיפול במצוקת כוח האדם. "לכולנו יש מטרה משותפת של ילדים שצריכים טיפול ולא מקבלים טיפול, וכולנו נפעל למטרה זאת", סיכם בר סימן טוב. "לא נהסס לדחות מעבר משלב לשלב ולבצע תיקונים אם נראה צורך, תוך מחויבות עמוקה של כל הגורמים".
