בשיתוף אסטרהזניקה
כמו במדינות רבות בעולם גם בישראל סרטן הריאה ממשיך להיות גורם התמותה המרכזי מסרטן בקרב גברים (כ- 20% ממקרי התמותה) ושני בשכיחותו בקרב נשים (כ-12% ממקרי התמותה). מדי שנה מאובחנים בישראל למעלה מ־2,500 חולים חדשים בסרטן ריאה, כאשר בין80% ל-90% מהם הם מעשנים בהווה או עישנו בעבר.
רוב מקרי סרטן הריאה -כ-80%-85%- מסווגים כסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC). ד"ר דיימיאן אורבן, אונקולוג ומנהל המחלקה האונקולוגית והיחידה לאבחון מהיר בשיבא תל השומר, מסביר כי NSCLC מתחלק לשני תתי־סוג עיקריים: סרטן בלוטי (אדנוקרצינומה) שהוא הסוג הנפוץ ביותר, וסרטן תאי קשקש (Squamous). האתגר המרכזי בטיפול נובע מכך שרבים מהחולים מאובחנים רק בשלבים מתקדמים, כאשר הגידול כבר התפשט והמחלה הפכה לגרורתית. למעשה, כ-50% ממקרי ה-NSCLC מתגלים רק בשלב מתקדם או גרורתי, בעיקר בשל היעדר תסמינים בשלביה המוקדמים ולעיתים גם עקב עיכוב באבחון.
עם זאת, בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים מתקדמים - בהם אימונותרפיה ותרופות ביולוגיות מוכוונות מטרה - ששיפרו באופן משמעותי את תוחלת החיים ואת איכות החיים של המטופלים.
ד"ר אורבן מסביר: "הטיפול ב־NSCLC מותאם אישית על פי מספר גורמים, ובהם שלב המחלה, מידת פיזור הגידול, מצבו התפקודי של המטופל, מחלות רקע ותוצאות בדיקות ביולוגיות - למשל מוטציות גנטיות או רמות ביטוי של חלבון 1PD-L. כדי לבחור את הטיפול המדויק ביותר לכל מטופל, עלינו לשלב את כל הנתונים הללו ולראות את התמונה המלאה".
בדיקות כבר מהשלב המוקדם וחסכון בזמן יקר בדרך לטיפול מותאם אישית
אפיון המוטציות והמאפיינים הגנטיים של הגידול נעשה כיום באמצעות בדיקות מולקולריות מתקדמות - פאנל גנומי (NGS - Next Generation Sequencing) - הסוקר כ-500 גנים מדגימת רקמת הגידול (ביופסיה). עד לאחרונה, לאחר קבלת אבחנה ראשונית של NSCLC, היה על המטופל לקבוע תור לאונקולוג, ורק לאחר אפיון סוג המחלה ובהתאם לשלב שבו היא אובחנה, האונקולוג יכול היה להזמין את בדיקת הפאנל הגנומי.
"התהליך היה כרוך בהמתנה ממושכת ובבירוקרטיה, ולעיתים גרם לעיכוב משמעותי בתחילת הטיפול", מסבירה פרופ’ איריס ברשק, מנהלת המכון לפתולוגיה בשיבא ויו"ר האיגוד לפתולוגיה בישראל. "במסגרת המתווה החדש נחסכים כשבועיים עד שלושה, וזהו פרק זמן קריטי במיוחד עבור חולים במצב מתקדם". למעשה, ידוע שכרבע עד שליש מחולי NSCLC בשלב מחלה מתקדם עלולים למות בחודשים הראשונים לאחר האבחון, עוד לפני שהספיקו להתחיל טיפול. "מתווה הבדיקות החדש מאפשר לפתולוג להזמין את הבדיקה מייד עם קבלת האבחנה הראשונית בכל שלבי המחלה כולל שלבים מוקדמים, כך שהמטופל מגיע לביקור ראשון אצל האונקולוג כאשר הפרופיל המולקולרי של הגידול שלו כבר ידוע. המתווה הנוכחי חוסך זמן יקר ומאפשר להתחיל מוקדם יותר בטיפול מותאם אישית.", מוסיף ד"ר אורבן.
כאשר מגיעה דגימת ביופסיה עם חשד לגידול סרטני, הפתולוג הוא זה שמבצע את האבחון הראשוני. "הפתולוג בוחן את הדגימה, מאפיין את התהליך הגידולי, וקובע האם מדובר בגידול ראשוני או בגרורה ממקור אחר", מסבירה פרופ' ברשק. מתווה הבדיקות החדש מאפשר לפתולוג, מיד עם האבחנה הראשונית, להשלים את כל הבדיקות הביולוגיות והמולקולריות הנדרשות להתאמת הטיפול, כולל פאנל גנומי מלא - באופן יזום ומיידי, ובלי להמתין להמלצת אונקולוג.
"זה חוסך זמן יקר ומאפשר להגיע לדיון של הצוות הרב-תחומי כאשר כל התוצאות כבר על השולחן", מבהיר ד"ר אורבן, "פעמים רבות היינו עורכים ישיבה רב-תחומית ובסופה מחליטים להמתין לתוצאות הפאנל הגנומי, ולהתכנס שוב לדיון לאחר שבועיים-שלושה. היום אנחנו דנים יותר ויותר במקרים כשכל התוצאות כבר לפנינו וזה מקצר מאוד את ההחלטות ומזרז את תחילת הטיפול. מן הסתם, זה גם מייעל את העבודה של הצוותים".
בדיקות גם בשלבים מוקדמים ובשילוב AI
לשינוי מתווה הבדיקות יש משמעות מעבר לחיסכון בזמן. פרופ’ ברשק מסבירה: "עד השנה, הפאנל הגנומי בוצע בעיקר בחולים בשלב גרורתי. כיום הוא כלול בסל גם עבור חולים בשלב מוקדם, לאחר שהוכח כי שינויים מולקולריים כמו EGFR ו־ALK רלוונטיים לקביעת סוג הטיפול כבר בתחילת המחלה. כך מתאפשרת התאמה מיטבית ומהירה של טיפול ביולוגי ממוקד או אימונותרפי".
כיום עם טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) ניתן לאבחן בתוך שעות את ההסתברות לקיומה של מוטציה מסוימת. כאשר מתגלה ממצא משמעותי, ניתן לבצע בדיקה ממוקדת ולקבל תשובה תוך מספר שעות בלבד.
פרופ’ ברשק: "טיפול במעכבי EGFR עשוי לתת אפקט דרמטי גם אצל חולים במצב מתקדם מאוד. לאחרונה השתמשנו באבחון מבוסס AI כדי לזהות מוטציה ב־EGFR אצל חולה שהגיע בשלב גרורתי מתקדם. בזכות האבחון הוא החל לקבל טיפול מיידי, וכבר לאחר מספר ימים עדכן האונקולוג כי נראתה תגובה קלינית משמעותית. במקרים כאלה אבחון מהיר יכול לשנות את התמונה לחלוטין".
חסמים ואתגרים בהטמעת המתווה החדש
בישראל מבוצעות מיד שנה אלפי בדיקות פאנל גנטי. פרופ' ברשק מציינת כי יישום המתווה החדש עדיין בתהליך ונמצא בשלבי הטמעה שונים במרכזים הרפואיים שבהם מבוצעת בדיקת הריצוף הגנומי. "נדרשים עדכונים והכשרה של צוותי פתולוגיה מולקולרית בתחום הרפואה המותאמת אישית", היא מוסיפה.
ד"ר אורבן מסכם: "ההשפעה של מתווה הבדיקות החדש על יעילות הטיפול ועל תוצאותיו היא דרמטית. היום אנחנו יכולים לבחור ולהתאים את הטיפול בצורה מהירה יותר ומדויקת הרבה יותר, גם אצל מטופלים בשלב לא גרורתי של המחלה".
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 10:28, 25.11.25
