ישראל ניצבת בחוד החנית של שירותי רפואה מרחוק (טלמדיסין), והמלחמה עם איראן חידדה את המגמה הזו. שירותי האונליין שזכו לתאוצה בתקופת מגפת הקורונה, הפכו מאז לחלק בלתי נפרד מהמענה שמציעות קופות החולים למבוטחים שלהן. מאז 7 באוקטובר, וביתר שאת בימי המלחמה באיראן, השירותים הדיגיטליים הללו התרחבו מאוד – ובקופות החולים מדווחים על עלייה חדה בביקוש.
גם בבתי החולים הווירטואליים שהוקמו בשנים האחרונות בישראל נרשמה עליה חדה – בבילינסון NEXT מדווחים על זינוק של 132% במספר הביקורים הווירטואליים מאז התקיפה באיראן. "עוד לפני מבצע 'עם כלביא', בעקבות מלחמת חרבות ברזל תגברנו את המענה הווירטואלי", מסבירה ד"ר אשרת פונו יטיב, סגנית מנהל בית החולים בילינסון.
"בשבוע האחרון, המערך האמבולטורי יצר קשר עם המוזמנים וקבע תורים וירטואליים במקום תורים פיזיים, במסגרת המגבלות הרפואיות. היוזמה זכתה להיענות גבוהה של המטופלים". בין המחלקות שבהן נרשם הגידול הגבוה ביותר בצריכת שירותים וירטואלי - קרדיולוגיה עם עלייה של 375%, נפרולוגיה - 215%, אונקולוגיה - 163% וכירורגיה ונוירולוגיה - 135%.
ד"ר אשרת פונו יטיבצילום: שלומי יוסףהשירותים הדיגיטליים הניתנים בקופות החולים מגוונים, החל משיחות טלפוניות עם רופא המשפחה הקבוע, דרך בקשות למרשמים והפניות דרך האפליקציה, ועד למערך מקיף שכולל גם מתן ייעוץ רפואי ראשוני שניתן על ידי מומחים בשיחת טלפון או וידאו.
לפי נתוני כללית, בארבעת הימים הראשונים של המערכה מול איראן, נרשם זינוק חד של בין 40 ל-50 אחוז בפניות לשירותי אונליין ברפואת משפחה וילדים, עם למעלה מ-65 אלף ייעוצים עד כה. "אנשים בחרדה, לא יודעים אם האזעקה תתפוס אותם בדרך למרפאה", מסביר ד"ר מריו שטרן, המנהל הרפואי של שירות רפואת משפחה אונליין בכללית. "המטרה כשפתחנו את מוקד המומחים לפני כעשור הייתה לגשר על הפער בין סגירת המרפאות בערב לפתיחתן בבוקר ולתת מענה מיידי לצרכים דחופים, אבל מאז 7 באוקטובר אנחנו פועלים 24/7 בתחום רפואת המשפחה והילדים".
ד"ר מריו שטרןצילום: אלבום פרטימדובר כאמור על ייעוץ רפואי ראשוני שניתן על ידי מומחים שאינם הרופא הקבוע של המטופל; כך למשל ברפואת משפחה מתאים השירות למי שסובלים מחום, פריחה, כאבים או הרגשה כללית לא טובה. ברפואת עור השירות מתאים למקרים כמו פריחה בעור, תגובות אלרגיותאו עקיצות. אם יש צורך רפואי, מפנים המומחים במוקד לחדר מיון או למוקד חירום.
עם זאת, ד"ר שטרן מציין כי "ישנם חולים רבים שסגירת המעגל נעשתה באונליין". הייעוץ במוקד המקוון ניתן באופן מהיר, לרוב תוך שעות בודדות ואף פחות. בשירותים מסוימים, כמו ייעוץ רפואי בתחום רפואת עור, ניתן מענה לפנייה תוך ימים אחדים – זמן שעדיין נחשב קצר ביחס למשך ההמתנה לרופא עור בהגעה למרפאה.
היתרון של ישראל
במכבי מדווחים כי בשבוע הראשון למלחמה חלה עליה של כ-30% בצריכת השירותים מרחוק שמפעילה הקופה במסגרת רפואת המשפחה והילדים, לרבות ביקורים טלפוניים, דיגיטליים, כמו גם וידאו, לעומת השבוע שלפני כן. "אנחנו רואים שיותר מ-50% מהבקשות קשורות לחידוש תרופות", אומרת ד"ר טניה קרדש, רופאת משפחה ומנהלת המחלקה לרפואה מרחוק במכבי שירותי בריאות.
"מלבד מצב החירום, אנחנו חיים כיום בעידן של 'מתי נוח לי לקבל את השירות', ולכן אנחנו כל העת מפתחים את השירותים", היא מוסיפה.
ד"ר טניה קרדשצילום: אלבום פרטילדבריה, שירותי רפואה מרחוק מתקדמים מאוד בישראל ביחס לשאר העולם, בשל העובדה שבישראל "לכל מבוטח תיק רפואי אלקטרוני, שמאפשר לרופאים להיחשף למידע, ולראות גם ביקורים של המטופל בבתי חולים. ברגע שיש לך בסיס כזה של מידע, זה הרבה יותר קל להשתמש ברפואה מרחוק".
במכבי ובקופות נוספות, קיים גם שירות התייעצות מקוונת עם רופאי עור, במסגרתו מעלה המבוטח תמונה של הבעיה הרפואית עם מלל לאפליקציה ייעודית. "השירות פותח כיוון שרפואת עור זה תחום שמבוסס מאוד על אבחנה ויזואלית", מסבירה ד"ר קרדש, "אם חושבים כמעט על כל תחום אחר של רפואה, אז יש קושי בבדיקה בלי שרופא ישים עליך יד או יקשיב למשהו. אנחנו עכשיו בעידן של מחסור ברופאי עור, אז אין ספק שזה גם נותן מענה לבעיות תורים, אך זו אינה הסיבה המרכזית שהשירות הוקם לפני מספר שנים".
למרות העלייה בשימושים בייעוץ מומחים, ד"ר שטרן מכללית מבהיר כי "אין תחליף מוחלט לשיחה עם הרופא הקבוע, שהמטופל מכיר כבר 15-10 שנה". ד"ר קרדש מוסיפה: "אני מזהה שמטופלים משתמשים במוקדים אלה כשירות תוספתי, הם עדיין מבינים את החשיבות של הרופא האישי שלהם".
במאוחדת מציינים כי מאז תחילת המלחמה עם איראן חלה עליה של 25% בפניות למיון היברידי - מוקד לרפואה דחופה בשיחת וידאו או בשיחה טלפונית, עם מומחים ברפואת ילדים ומשפחה. כמו כן, חלה עלייה של 10% בביקורי וידאו עם הרופאים ובייעוץ עור אונליין, וכן עלייה של 40% ברכישות במאוחדת פארם אונליין. "בשנים האחרונות הקמנו תשתית טכנולוגית רחבה, שמאפשרת לנו לפתח מגוון רחב של שירותים מרחוק", אמר ד"ר דב אלבוקרק, סמנכ"ל וראש חטיבת רפואה במאוחדת. "עם תחילת המערכה הנוכחית עם איראן, הרחבנו עוד יותר את השירותים האלה לפי הצרכים שזיהינו בשטח".
4 צפייה בגלריה
"עם תחילת המערכה עם איראן, הרחבנו עוד יותר את השירותים לפי הצרכים בשטח"
(צילום: shutterstock)
בלאומית מציינים כי חלה עליה של כ-50% בממוצע בשירותים הכוללים רפואה יועצת טלפונית, רפואת ילדים, משפחה ועור אונליין, ומוקד אחיות, לעומת התקופה שלפני המלחמה עם איראן. "בימים אלה אנשים נמנעים לצאת מהבית ולהסתכן ולכן אנחנו רואים עלייה גדולה מאד בפנייה לכל שירותי הטלמדיסין. אנחנו ערוכים לכך עם צוותים מוגברים", אומרת טל מנדל, ראש חטיבת לקוחות בלאומית.
בימים אלה, מוקדי קופות החולים מקבלים פניות גם מישראלים השוהים בחו"ל בשל סגירת המרחב האווירי, חלקם חולים כרוניים שנסעו ללא מלאי מספק של תרופות, שאינם יכולים לקבל מרשם מהקופה בישראל לרכישת תרופות במדינה אחרת. ד"ר קרדש מציינת כי במכבי פיתחו בתחילת מלחמת חרבות ברזל, שירות שנקרא "ארנק נח", אשר משקף נתונים מהתיק הרפואי, איתו יכול המבוטח לגשת לגורמי הרפואה המקומיים ולקבל טיפולים רפואיים ומרשמים תקפים לאותה מדינה.
ותודה לקורונה
לצד שירותי רפואה מרחוק של קופות החולים, בשנת 2021, בעיצומה של מגפת הקורונה, הושק בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל - שיבא ביונד (Beyond), שכולל כיום כ-20 שירותים שניתנים בבית כשירות ייעודי, בהם אשפוזי בית בין השאר בפסיכיאטריה, רפואה פנימית, כירורגיה, היריון בסיכון, שיקום ביתי לחולי לב ושיקום קוגניטיבי. לצד אלה קיים גם שירות טלה-רפואה ואפשרויות לייעוציים טלפוניים או בווידאו בתחומים כמו קרדיולוגיה וילדים. בשיבא מציינים כי בשנת 2024 בוצעו כ-115 אלף ייעוציים רפואיים מרחוק בבית החולים הווירטואלי.
בינואר 2024 הוקם גם בית החולים הווירטואלי בילינסון NEXT, שמציע גם כן מגוון שירותים המגיעים לבית המטופל: ממעקב היריון ביתי, שירותי אבחון ברפואת עיניים ואא"ג, אשפוז ביתי מלא ועד ביקורי רופא בתחומים שונים, כולל מקצועות הבריאות והאחיות. בבילינסון מציינים כי בשנה שעברה היו כ-100 אלף ביקורים וירטואליים.
אמנון גרילצילום: פרטיאמנון גריל בן 72 מרעננה סובל מבעיות בקול ובדיבור ומצרידות, וזמן קצר לפני שהחלה המערכה מול איראן החל במפגשים קבוצתיים עם קלינאית תקשורת בבילינסון. "עוד לפני דיברו איתנו על אפשרות של טיפול אונליין, אבל כשהתחיל הכאוס לא הייתה ברירה, כי לא רצו להפסיק את הרצף הטיפולי", סיפר ל-ynet. בשבוע האחרון מקבל גריל את הטיפול מרחוק במסגרת בילינסון NEXT. לדבריו, באונליין יש פחות מטופלים בכל מפגש מאשר פנים אל פנים. "זה עושה את המפגש שקט יותר. כשיש עשרה אנשים בחדר, כל אחד רוצה להגיד משהו. באונליין גם המטפלת יכולה להשתיק את כולם".
גריל מציין כי השירות חוסך גם בנסיעות הלוך ושוב מבית החולים. "יש לנו משתתף אחד שמגיע מאילת וכל פעם מגיע בטיסה, ברור שזה חיסכון. גם למי שמגיע כמוני מרעננה, להיכנס לרכב, לנסוע ולמצוא חניה זה פחות נוח מלהיות בבית". "כאדם שאוהב חברת אנשים אני מעדיף פנים אל פנים, אבל פה זה עושה את העבודה", מסכם גריל.
4 צפייה בגלריה
בבתי החולים הווירטואלים טוענים למעל 100 אלף ביקורים וירטואליים בשנה שעברה
(צילום: Shutterstock)
מאיה (30) השתמשה בשירותי רפואה מרחוק פעמיים במהלך החודשים האחרונים. "היום לקבוע תור לרופא משפחה זה 7-5 ימים, זה לא הכי זמין, ושלא נדבר על רופא עור או אף אוזן גרון", היא מספרת. "זה היה ממש יעיל מרחוק. במקום ללכת למוקד רפואה דחופה, וזה זמין גם כשהקופות סגורות. קיבלתי תשובה מהירה, וגם מרשם בהתאם ישר באפליקציה – זה חוסך מלא זמן".
מי שעובדת עם כל קופות החולים ומספקת את המענים הטכנולוגיים הנדרשים לרפואה מרחוק היא חברת פמי. פרופ' יחזקאל ויסמן, מנהל רפואי של שירות רופא ילדים אונליין של כללית ומנהל רפואי מטעם פמי, אומר כי "בעידן שבו המציאות משתנה בקצב מהיר – ממגפות ועד מצבי חירום ביטחוניים – הפער בין צורכי המטופלים לבין זמינות הרפואה הפך לאתגר של ממש". לדבריו, הרפואה הדיגיטלית היא פתרון אסטרטגי ארוך טווח".
פרופ' יחזקאל ויסמןצילום: באדיבות פמיאחד ההישגים הבולטים של פמי הוא פיתוח פלטפורמת UMMANU - אחת המערכות הטלה-רפואה המתקדמות ביותר בעולם שבעזרתה מספקת פמי מיליוני ייעוצים וטיפולים בשנה במגוון תחומי פעילות והתמחויות. "הרפואה של השנים הקרובות לא תיראה כמו זו של העבר", מוסיף פרופ' ויסמן. "היא תהיה מדויקת יותר, זמינה יותר, ובעיקר מותאמת למציאות שבה נדרש להגיב בזמן אמת".
"יש מטפלים שגרים בחו"ל ועובדים משם"
"המעבר לרפואה מרחוק דורש הסתגלות ארוכה וקשה, ולוקח זמן לעשות אותו", מסבירה ד"ר גליה ברקאי, מנהלת שיבא ביונד. "גם אם עכשיו רק 10% מהביקורים במרפאות מתקיימים מרחוק, זה שינוי מאוד מהותי כי זה אלפי ביקורים בשבוע. בשלב זה, השירות מקל בצורה יחסית מתונה על העומס שהרופאים חשים, אבל אני מאמינה שבשנים הקרובות ההשפעה תהיה משמעותית יותר על העומסים ומספר המאושפזים בבתי החולים".
ד"ר ברקאי מציינת כי מאז החלה המלחמה עם איראן, פעילות מרפאות החוץ באונליין גדלה מ-12% ל-30%. "זה אפשר לכמות אדירה של אנשים להמשיך לקבל את הטיפול מבלי לצאת מהבית ולסכן את עצמם".
ד"ר גליה ברקאיצילום: דוברות שיבאלדבריה, השירות מרחוק חוסך למטופלים את הנסיעות הלוך ושוב, כולל את עלויות הדלק הנלוות. "יש מחקר שאפילו מראה שאנחנו חוסכים פליטות של גזי חממה", היא אומרת, ומציינת כי גם הצוות הרפואי נהנה מגמישות גדולה יותר בעבודה מהבית.
ד"ר ברקאי מדגישה כי במתן שירותי רפואה מרחוק, ניתן גם לגייס צוותים נוספים, בייחוד על רקע המחסור בכוח אדם רפואי בישראל. "הרופא או המטפל יכולים להתגורר בצפון או בדרום. יש לי גם מטפלים ורופאים עם רישיון ישראלי שעברו להתגורר בחו"ל, והם עובדים משם. הם למעשה חלק מהמערכת הציבורית, בלי שהם צריכים להיות כאן פיזית".
במקרים רבים, לדבריה, הטיפול באונליין יעיל יותר מביקור של מטופל במרפאה. "העולם של רפואה מרחוק הולך לתפוס את המקום של כל מה שלא מחייב מגע פיזי, ובסוף הוא יהיה זמין גם לחולים מאוד קשים שבטיפול נמרץ, חולים שצריכים לעבור פרוצדורת מורכבות, שכן עם הזמן יהיה אפשרי לגשר על המרחק על ידי טכנולוגיה".
