כשאנשים שומעים את המילה "פסוריאזיס" (ספחת), המחשבה הראשונה היא לרוב על פריחה אדומה ומכוסה בקשקשים. אולם הפריחה עצמה היא רק קצה הקרחון. פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית הנגרמת מפעילות מוגברת ובלתי מרוסנת של מערכת החיסון, שבה הגוף תוקף את עצמו וגורם להתחלפות מהירה מדי של תאי העור.
המחלה פוגשת אנשים בכל גיל - מצעירים בתחילת דרכם ועד למבוגרים. היא אינה מידבקת, אך הסטיגמה החברתית הנלווית אליה עדיין נפוצה מאוד. סיפורים על מטופל צעיר שהפסיק ללכת לים או לבריכה, או על מטופלת שנמנעה מיחסים אינטימיים בגלל הבושה, עדיין שכיחים מאוד בקרב הסובלים מהמחלה. הפגיעה בביטחון העצמי, בנראות ובאיכות החיים היא עצומה, ולכך נלווה לא פעם מתח נפשי רב, שבתורו משמש כגורם מחמיר.
ההתקדמות הביולוגית
עד היום, הטיפול בפסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד קשה התחלק לשתי גישות מרכזיות. מצד אחד, כדורים ותיקים (טיפולים פומיים) שנוחים לנטילה אך יעילותם מוגבלת יחסית, ומצד שני, טיפולים ביולוגיים מתקדמים - זריקות שמציגות יעילות מרשימה בניקוי העור, אך דורשות הזרקה קבועה (בדרך כלל עצמית) ולא כל מטופל מעוניין בכך.
הפער הזה הותיר מטופלים רבים ב"שטח מת": הכדורים כבר לא עזרו להם מספיק, אך הם עדיין נרתעו מהמעבר לטיפול בהזרקה. בשנים האחרונות החלה המהפכה שמגשרת על פער זה עם כניסתה של משפחת תרופות חדשה - מעכבי TYK2. תרופות אלו פועלות במנגנון חדשני המאפשר "להרגיע" את הדלקת מבלי לדכא את מערכת החיסון כולה.
התרופה הראשונה בקבוצה זו, סוטיקטו (Sotyktu), סללה את הדרך והוכיחה שניתן להשיג שיפור ניכר בכדור ללא דיכוי רחב של מערכת החיסון. אולם ממצאים לגבי תרופה חדשה מאותה קבוצה, זסוסיטיניב (Zasocitinib), לוקחים את הבשורה צעד נוסף קדימה.
כדור אחד והעור נקי
הממצאים שנחשפו לאחרונה בכינוס ה-AAD (קיצור של American Academy of Dermatology) בדנבר, המבוססים על מעקב אחרי יותר מ-1,800 מטופלים, מלמדים על פריצת דרך מדעית מרשימה.
ניקוי משמעותי של העור: כ-70% מהמטופלים שנטלו את הכדור הגיעו למצב של עור נקי או כמעט נקי לאחר 16 שבועות בלבד. לשם השוואה, בטיפול בכדור הוותיק אפרמילסט, רק כ-30% מהמטופלים מגיעים לתוצאה דומה.
עור נקי לחלוטין - היעד הנכסף: המדד המחמיר ביותר ברפואת עור הוא היעלמות מוחלטת של הנגעים. במחקר, כ-30%-40% מהמטופלים הגיעו לניקוי מלא של העור. עד היום, תוצאות כאלה היו שמורות כמעט אך ורק לטיפולים הביולוגיים בהזרקה.
פרופ' יובל רמותצילום: אבי חיון, דוברות הדסהמהירות התגובה: אחד הדברים החשובים ביותר למטופל הוא "מתי אראה שיפור?". במחקר נצפתה תגובה כבר לאחר ארבעה שבועות של טיפול. היכולת לראות את העור מתנקה במהירות כזו מעניקה למטופל תקווה וביטחון בתהליך.
יציבות לאורך זמן: המחקר הראה כי יותר מ-90% מהמטופלים שהגיבו לטיפול שמרו על ההישג גם לאחר יותר משנה.
הזווית הישראלית והעתיד
ישראל היא חלק בלתי נפרד מהמהפכה הזו. מרכזים רפואיים מובילים בארץ, כולל הדסה, לקחו חלק במחקרים הקליניים של התרופה - כלומר חולים ישראלים כבר חוו את יעילותה "על בשרם".
האם זהו סוף עידן ההזרקות? כנראה שלא עבור כולם, שכן תמיד יהיו מקרים הדורשים טיפול ביולוגי. אבל עבור אלפי חולים עם פסוריאזיס בינונית עד חמורה, נפתח כאן חלון אפשרויות חדש. האופציה לקחת כדור פעם ביום ולהגיע לתוצאות של עור נקי לחלוטין יכולה להיות משנת-חיים עבור מטופלים רבים.
הציפייה כעת היא שהטיפול יהיה זמין לחולים בישראל בעתיד הקרוב. כרופאים, השאיפה שלנו היא תמיד להעניק למטופל את הטיפול היעיל ביותר במינימום פגיעה באורח חייו. עם הגעתן של תרופות כמו זסוסיטיניב, אנחנו קרובים מתמיד ליעד הזה.
הכותב הוא מנהל השירות למחלות דלקתיות של העור במחלקת עור ומין, המרכז הרפואי הדסה
