אולימפיאדת טוקיו נערכה במעין בועה, כשסכנות הקורונה ריחפו להן מעל, בריו היה זה נגיף הזיקה שגרם לחששות אצל המארגנים ובחודשים שלפני משחקי החורף ונקובר 2010 כולם דיברו רק על שפעת החזירים. כעת, עיקר העיסוק במשחקים במילאנו-קורטינה הוא בנורו-וירוס, שמכונה גם "שפעת הבטן". מדובר בנגיף בטן מידבק מאוד, שמשגשג בייחוד בחורף ועלול לגרום לדלקת במערכת העיכול.
עד כה, שתי משלחות נדבקו ואחרות מאמצות אמצעי זהירות מחמירים - החל בהיגיינה מוגברת ועד להימנעות ממגע - כדי לא להיפגע גם כן מהנגיף, מה שעשוי לחסל עבורם את החלום האולימפי אחרי ארבע שנים ארוכות של הכנות ואימונים.
3 צפייה בגלריה
5 מקרים מאומתים לנגיף הנורו, ומשלחות עושות הכול כדי לא להידבק
(צילום: AP Photo/Jennifer McDermott)
הכול החל בשבוע שעבר, כשבלילה שבין יום שלישי לרביעי הופיעו תסמינים של "שפעת בטן" אצל נבחרת ההוקי נשים של פינלנד. ביום רביעי דווח על ארבע ספורטאיות שחלו ונכנסו לבידוד, והאימון בוטל כאמצעי זהירות לקראת משחק הפתיחה מול קנדה.
ביום חמישי, 5 בפברואר, המשבר כבר הפך לאופרטיבי: פינלנד קיימה אימון עם שמונה מחליקות ושתי שוערות בלבד, בעוד 13 שחקניות היו בבידוד. זמן קצר לאחר האימון הוחלט לדחות את משחק הפתיחה מול קנדה (והוא אמור להתקיים מחר), כשהוועד האולימפי הבינלאומי תיאר את ההחלטה ככזו שהתקבלה "במשותף" ועל בסיס תקנות הבטיחות.
ב-IOC מיהרו להרגיע את הרוחות, סירבו לקרוא לכך התפרצות והצביעו על כמה מקרים בודדים - וידעו לספר על חמש ספורטאיות מאומתות (מפינלנד ומשווייץ) ועל פרוטוקולים "מדויקים" של בידוד ומעקב. במקביל, פינלנד חזרה למשטח הקרח כבר בשבת, והעמידה סגל מלא למשחק מול ארה"ב.
באותו חלון זמן זוהה כאמור גם מקרה בודד אצל נבחרת ההוקי נשים של שווייץ: שחקנית אחת אובחנה, ושאר הנבחרת נכנסה לבידוד והחמיצה בשל כך את טקס הפתיחה. למעשה, פינלנד ושווייץ נפגשו אמש (שלישי), והמשחק הסתיים בניצחון פיני.
3 צפייה בגלריה
עכשיו הן יכולות להתחבק. נבחרת הנשים של פינלנד חוגגת אמש מול שווייץ
(צילום: Piero CRUCIATTI / AFP)
אומנם כעת לא ידועים מקרים מאומתים נוספים, אך משלחות רבות לא לוקחות סיכונים. כך למשל בארה"ב הדגישו בפני הספורטאים שלהם את השמירה על היגיינה. לפי דיאטנית הספורט של הוועד האולימפי והפראלימפי האמריקאי, קארי אפריק, הדגש המרכזי הוא שטיפת ידיים תכופה, ובמקביל חיטוי משטחים, הימנעות משיתוף חפצים אישיים (במיוחד בקבוקי מים), ועמידה קפדנית בכללי בטיחות מזון; בנוסף, הם מבקשים מכל אנשי המשלחת לדווח מיד לצוות הרפואי עם הופעת תסמינים כדי לאפשר בידוד ו/או מעקב מהיר ולמנוע שרשרת הדבקה בתוך מתחמים משותפים.
מהו נורו-וירוס?
נורו-וירוס הוא שם לקבוצת נגיפים הנחשבים לגורם המוביל לדלקת חריפה במערכת העיכול, המתבטאת בהקאות, שלשולים והתכווצויות בטן. אף שנוהגים לכנות אותו "שפעת הבטן" הוא אינו קשור לנגיפי השפעת הגורמים למחלות בדרכי הנשימה.
מדובר באחד הזיהומים המידבקים ביותר של מערכת העיכול: נגיף הנורו מתפשט בעיקר דרך מגע אוראלי-צואתי. זה קורה כאשר חלקיקים מזוהמים בצואה או בהקאות מגיעים לפה של אדם אחר. דרכי ההדבקה כוללות מגע ישיר עם אדם חולה (לחיצות ידיים, מגע פיזי קרוב), שימוש משותף בכלים, מזון או שתייה מזוהמים, מגע במשטחים נגועים, כמו ידיות של דלתות, ברזים או מתגים, ולאחר מכן נגיעה בפה. כמו כן, אכילת מזון מזוהם, כגון פירות, ירקות וצדפות שלא בושלו היטב.
לכן התפרצויות נוטות להיות מהירות וקשות לבלימה במיוחד במסגרות צפופות או "סגורות" כמו גני ילדים, בתי ספר, בתי אבות ואוניות קרוז, וגם כמובן במקרה של כפר אולימפי, שבו כל המשלחות מרוכזות יחד באותו אזור. ב-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן) מציינים שהפעילות העונתית גבוהה יותר בחודשי החורף, אף שהנגיף יכול להופיע כל השנה.
עד כמה מידבק הנגיף ניתן ללמוד מנתוני ה-CDC. כך למשל, בארה"ב גורם הנורו-וירוס בממוצע ל-21-19 מיליון מקרי הדבקה, 109 אלף אשפוזים ו-900 מקרי מוות מדי שנה. בנוסף, הוא גורם מרכזי למחלות בקרב ילדים, ובמדינות מתפתחות גורם לכ-50 אלף מקרי מוות של ילדים מדי שנה. לרוב, אנשים יחלימו בתוך יום עד שלושה ימים, אך ייתכנו סיבוכים כמו התייבשות, בעיקר אצל ילדים, קשישים או בעלי מערכת חיסון חלשה.
אדם שנדבק בנורו-וירוס הוא מידבק מהרגע שבו מתחילים התסמינים ועד לפחות מספר ימים לאחר שהחלים. עם זאת, הנגיף יכול להמשיך להיות מופרש בצואה של האדם במשך שבועיים או יותר, מה שמגדיל את הסיכון להדבקה מחודשת במגע עם משטחים מזוהמים.
כדי להימנע מהדבקה, מומלץ לשטוף ידיים לעיתים קרובות בסבון ומים, לבשל מאכלי ים בצורה יסודית, להימנע מבישול לאחרים בזמן מחלה, לחטא משטחים מזוהמים בתמיסת אקונומיקה, ולכבס בגדים ומצעים בטמפרטורה גבוהה.
