ראש הממשלה בנימין נתניהו חשף היום (ו') שלקה בסרטן הערמונית ועבר טיפול ממוקד בהקרנה. כך עולה מדוח הבריאות השנתי שלו - שפורסם באיחור ניכר. פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, הסביר כי מדובר במחלה שכיחה מאוד בגברים מעל גיל 70, שהתגלתה במקרה במעקב שגרתי. הטיפול הסתיים בהצלחה - אך לא מעט שאלות נותרו ללא מענה.
מה בדיוק גילו הרופאים?
על פי נתניהו עצמו ועל פי הדיווח הרשמי של המרכז הרפואי הדסה, לראש הממשלה אובחנה אדנוקרצינומה של הערמונית (Adenocarcinoma) - הסוג השכיח ביותר של סרטן הערמונית, שמהווה כ-95% מהמקרים. הגידול היה זעיר, בקוטר של 0.9 ס"מ בלבד, ללא גרורות. מדובר בממצא שהוגדר כ"גילוי מקרי" - כלומר, הוא לא התגלה בשל תסמינים אלא בבדיקת MRI שנעשתה כחלק ממעקב שגרתי לאחר ניתוח להסרת הגדלה שפירה של הערמונית שעבר נתניהו ב-29 בדצמבר 2024.
מהו סרטן הערמונית?
פרופ' אמנון זיסמן, מנהל המערך האורולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), מסביר כי אחוז ניכר מהגברים סובל מסרטן הערמונית: "בחלקם זה מאובחן ובחלקם לא מאובחן בימי חייהם. גם אצל אלה שזה מאובחן, מדובר בסרטן לא משמעותי, ככל הנראה כמו במקרה הזה". ד"ר דניאל קייזמן, מנהל היחידה לגידולי דרכי השתן במערך אונקולוגי במרכז הרפואי איכלוב, מציין כי סרטן הערמונית הוא הגידול השכיח ביותר בקרב גברים בישראל - כ-3,300 מקרים בשנה.
ד"ר אורית רז, מנהלת מחלקת האורולוגיה באסותא אשדוד, מסבירה כי סרטן הערמונית יכול להתבטא במנעד רחב של מצבים: "החל ממחלה חסרת משמעות קלינית, שלא תשפיע על בריאותו הכללית של המטופל במהלך חייו, ועד למחלה בעלת השפעה מקומית באגן ובמערכת השתן, ואף למחלה אגרסיבית עם פוטנציאל לשליחת גרורות, תסמינים קליניים ולעיתים אף תמותה".
איך מגלים את סרטן הערמונית?
ד"ר קייזמן מסביר: "סרטן הערמונית מתגלה בעיקר מעל לגיל 50, ולעיתים הוא מאובחן ללא תסמינים בשלב מוקדם. כשיש תסמינים, הם יכולים לכלול קושי במתן שתן, דם בשתן או בזרע. האבחון מתבסס על בדיקה גופנית באורולוגיה, בדיקת דם לרמת הסמן PSA, בדיקת MRI ערמונית, ביופסיה של הערמונית, ולעיתים בדיקת PET PSMA לאבחון או שלילת גרורות. לפעמים גידול יאובחן באופן מקרי בבדיקה פתולוגית של ניתוח להגדלה שפירה של הערמונית".
פרופ' אהרון פופובצר מספר על הטיפול בסרטן הערמונית של נתניהו
(צילום: דוברות הדסה)
האם זה מסוכן?
פרופ' פופובצר - שבמחלקתו בהדסה טיפלו בנתניהו - הדגיש כי מדובר ב"מחלה נפוצה ביותר, שכיחה ביותר בקרב חולים מעל גיל 70". בספרות הרפואית נהוג לומר שרוב הגברים בגילי 80-70 ימותו עם סרטן הערמונית ולא ממנו: בגיל 70 כ-50% מהגברים נושאים תאים סרטניים בערמונית, ובגיל 80 המספר מגיע לכ-80%. הממצא של נתניהו נחשב אפוא לכזה שמשקף סיכון נמוך מאוד, ולכן הוצגה לו גם האפשרות של מעקב בלבד ללא כל טיפול.
איך נהוג לטפל בסרטן הערמונית?
ד"ר קייזמן מאיכילוב מסביר, כי רוב המקרים מאובחנים ללא גרורות: "בשלב זה תוגדר דרגת הסיכון של הגידול (על סמך שלב הגידול המקומי, רמת PSA, ומדד המכונה גליסון בביופסיה). בגידול בדרגת סיכון נמוכה ניתן לבצע מעקב פעיל ולאו דווקא לטפל. בגידול בדרגת סיכון גבוהה יותר, לרוב יומלץ על טיפול".
שתי האפשרויות השכיחות למי שבוחר לטפל הן ניתוח כריתת ערמונית או קרינה: "ניתוח כריתת הערמונית לרוב נעשה בעזרת רובוט. הקרינה היא מודרנית ומדויקת, לפעמים מבוססת MRI, הטיפול הקרינתי לסרטן הערמונית יכול להיות קרינה לערמונית בלבד או במקרים שבהם מדובר בסיכון גבוה יותר, הוא יכלול גם את קשריות הלימפה באגן. לפעמים יחד עם הטיפול הקרינתי יינתן טיפול הורמונלי להפחתת רמת ההורמון הגברי טסטוסטרון המעורב בתהליך הגידול.
"בשלבים מתקדמים יותר, כאשר מאובחנות גרורות, ייתכנו תסמינים כגון כאב בעצמות. גם בשלב הזה יש כיום לרפואה אמצעי טיפול רבים ומגוונים והחולים חיים לעיתים שנים רבות".
כיצד השפיעו גילו של נתניהו וגודל הסרטן?
ד"ר אורית רז מאסותא אשדוד אומרת שגילו של ראש הממשלה - 76 - מצוי בטווח שבו קבלת ההחלטות אינה חד-משמעית ויש להביא בחשבון גורמים נוספים כגון עבר ניתוחי, כולל ניתוחי ערמונית קודמים, וכן מחלות רקע: "גודל הממצא ב-MRI הוא נתון חשוב, אך הפרמטר המרכזי לקביעת מידת האגרסיביות של המחלה הוא הממצא הפתולוגי בביופסיה. יחד עם זאת, יש להתייחס גם ליחס הממצא לגודל הערמונית כולה, למיקום הממצא ולדינמיקה שלו בבדיקות עוקבות".
באיזה טיפול בחר נתניהו?
לדברי פרופ' פופובצר, הוצגו לנתניהו שתי אופציות טיפוליות: האחת - מעקב פעיל בלבד, ללא התערבות ניתוחית; האחרת - טיפול קרינתי. נתניהו בחר בטיפול קרינתי, שבוצע בהדסה לפני כחודשיים וחצי. בתום הטיפול, לאחר בדיקות הדמיה ובדיקות דם, הצהיר פרופ' פופובצר: "אנחנו יכולים לומר לפי הממצאים של הבדיקות שהמחלה נעלמה". נתניהו ימשיך במעקב שגרתי סטנדרטי.
למרות ההצהרות המרגיעות, כמה שאלות מרכזיות נותרו ללא מענה בהודעה הרשמית של לשכת נתניהו ושל המרכז הרפואי הדסה.
איזה טיפול קרינתי בדיוק קיבל נתניהו?
קרינה לערמונית יכולה להינתן בכמה שיטות שונות - החל מסדרת טיפולים יומיומיים על פני שישה שבועות, וכלה ב-SBRT, שיטה חדשנית וממוקדת של חמישה עד שישה טיפולים בלבד. ייתכן גם שמדובר בברכיתרפיה - קרינה פנימית שניתנת דרך השתלת גרגירים רדיואקטיביים ישירות לערמונית, שדורשת הרדמה כללית או אפידורלית. ההודעה הרשמית אינה מפרטת איזו שיטה ננקטה, כמה טיפולים כלל התהליך, ואם נדרשה הרדמה - מה סוגה.
האם נתניהו סבל מתופעות לוואי בגלל מצבו ובגלל הטיפולים?
הדוח הרפואי של נתניהו לא סיפק מענה לשאלה זו. "מטופלים שעוברים טיפול קרינתי לאחר ניתוח ערמונית עלולים לסבול משיעור גבוה יותר של תופעות לוואי", מסבירה ד"ר רז מאסותא אשדוד. "ככל הנראה, במקרה זה הייתה הצדקה אונקולוגית להמלצה על טיפול, וניתן להסיק כי מדובר במחלה בעלת משמעות קלינית. לאחר טיפול בסרטן הערמונית נדרש מעקב ממושך, שכולל בדיקות תקופתיות, כדי להעריך את הצלחת הטיפול ולשלול שארית מחלה. מדובר בתקופה ארוכה יותר ממספר חודשים".
האם מונה לנתניהו ממלא מקום בעת הטיפול או הטיפולים?
טיפול שדורש הרדמה כללית מחייב מבחינה חוקית הכרזה על ממלא מקום זמני לראש הממשלה. לא ברור אם הכרזה כזו נעשתה, ואם לאו - האם בשל כך שהטיפול לא כלל הרדמה כלל.
מדוע נתניהו עבר בדיקת MRI כחלק מהמעקב אחרי הניתוח?
לאחר ניתוח גידול שפיר בערמונית, כמו זה שעבר נתניהו לפני שנתיים, המעקב הסטנדרטי כולל בדרך כלל בדיקות PSA בדם ולא בהכרח MRI. העובדה שבוצע MRI מעלה את השאלה אם היה שינוי בערכי ה-PSA שהצדיק את הבדיקה, או שמדובר בפרוטוקול מעקב מורחב במיוחד.
איפה התגלה הסרטן אם ניתחו את הערמונית לפני שנתיים?
פרופ' זיסמן מהמרכז הרפואי שמיר מפרט איך גילו פתאום סרטן לאחר שלפני שנתיים נמסר שנתניהו לא סבל מסרטן: "מה שקורה הוא שהרקמה של הערמונית שחוסמת את זרם השתן - היא זו שמסירים והיא זו שלא מגדלת בתוכה גידולים. לכן, אחרי ההסרה ממשיכים לעקוב אחרי המטופל, ובחלק מהמקרים יש מדדים מסוימים שמאותתים שאולי למרות שרוב הערמונית הוסרה לצורך מעבר השתן, בחלק אחר יש סרטן".
ובמילים פשוטות יותר: כאשר מנתחים הגדלה שפירה של הערמונית - כמו בניתוח שעבר נתניהו לפני כשנתיים - הרופאים אינם מוציאים את כל הבלוטה. אפשר לדמות את הערמונית לתפוז: בניתוח להגדלה שפירה, המנתחים מוציאים רק את ה"פרי" - החלק הפנימי שלחץ על צינור השתן וגרם לתסמינים - אך משאירים את "הקליפה", כלומר את הקפסולה של הערמונית, שלמה בגוף.
רוב מקרי האדנוקרצינומה מתפתחים דווקא באזור הפריפריאלי, ה"קליפה". לכן, כאשר נשלחה הרקמה שהוצאה בניתוח לביופסיה ולא נמצא בה סרטן, המשמעות הייתה שבדגימה הספציפית שנלקחה לא היה ממצא חשוד - לא שהערמונית כולה נבדקה ונמצאה תקינה. במקרה של נתניהו, הגידול התגלה כאמור במועד מאוחר יותר ב-MRI - כנראה בחלק שלא נדגם בניתוח המקורי.
שאלת השאלות - למה פרסמו רק עכשיו?
נתניהו טען שביקש לעכב בחודשיים את הדוח הרפואי, "כדי שהוא לא יפורסם בשיא המלחמה על מנת שלא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ עוד תעמולת כזב נגד ישראל". אבל גם אחרי הטיעון הזה, עולה השאלה: אם נתניהו אובחן לפני כמה חודשים, מדוע רק כעת הציבור זכה לקבל את המידע - ולא את כולו.
