האבחנה של סוזי וויילס (68), ראש סגל הבית הלבן, בשלב מוקדם של סרטן השד, שעליה הודיע אמש (יום ב') נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, החזירה לאור הזרקורים נושא שהמלחמה כמעט הדחיקה: גילוי מוקדם של סרטן השד. בישראל, מאז פרוץ "שאגת הארי", חלה ירידה חדה של 20% בביצוע בדיקות ממוגרפיה, כך לפי נתוני אסותא מרכזים רפואיים. רופאים בכירים מזהירים מהשלכות הדחייה.
הנשיא דונלד טראמפ וראש הסגל של הבית הלבן, סוזי וויילס, לאחר שאובחנה עם סרטן השד
(צילום: רשת X)
סוזי וויילס, האישה הראשונה שמכהנת כראש סגל נשיא בבית הלבן, אובחנה לדבריה לפני שבוע. בהצהרה שפרסמה הלילה אמרה כי היא אסירת תודה על כך שהצוות הרפואי שלה גילה את הסרטן בשלב מוקדם, והביעה עידוד מהפרוגנוזה שקיבלה.
"כמעט אחת מכל שמונה נשים בארצות הברית תתמודד עם אבחנה כזו", אמרה. "כל יום הנשים הללו ממשיכות לגדל את משפחותיהן, ללכת לעבודה ולשרת את קהילותיהן בכוח ובנחישות. כעת אני מצטרפת לשורותיהן". זמן קצר לאחר שהאבחנה נחשפה, ישבה וויילס לצד טראמפ בפגישה עם חברי מועצת המנהלים של מרכז קנדי, שם ציין הנשיא שהיא כבר החלה בטיפולים.
2 צפייה בגלריה
ראש הסגל של הבית הלבן סוזי וויילס קיבלה טפיחה על השכם מהנשיא טראמפ לאחר שאובחנה עם סרטן השד
(צילום: Annabelle GORDON / AFP)
טלי רוזין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע", ציינה כי הנתונים מדברים בעד עצמם: "סוזי היא אישה מבוגרת, ושני גורמי הסיכון העיקריים לסרטן שד הם מגדר וגיל - כך שהיא חלתה ממש לפי הספר. היום אחת מכל שבע וחצי נשים תחלה בסרטן שד. אני מקווה בשבילה שמדובר בגילוי מוקדם והיא תהיה בצד הטוב של הסטטיסטיקה".
המלחמה מרחיקה נשים מהבדיקות
"מאז שפרצה המלחמה אנחנו באסותא חווים ירידה משמעותית של 20% בהיענות לביצוע בדיקות ממוגרפיה", אומר ד"ר ארנון מקורי, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית ומנהל מערך הדימות של אסותא מרכזים רפואיים. נשים דוחות את הבדיקות מכמה סיבות - החשש לצאת מהבית ולהיחשף להתראות, והחשש שמכון הדימות אינו ממוגן. "אבל זה המהלך הכי לא-נכון לעשות", מסביר ד"ר מקורי, "כי מדובר בבדיקה מצילת חיים שאין לדחות".
ד"ר ארנון מקוריצילום: אסותאהדברים מקבלים חיזוק מפרופ' שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי הדסה ויו"ר החוג הישראלי לאונקולוגיה של השד: "כשיש גילוי מוקדם, יש מעל 90% ריפוי". גם רוזין מדגישה: "אני לא חושבת שיש את זה בסוגי סרטן אחרים".
"ידוע לנו מניסיון הקורונה שבמצבים מיוחדים יש ירידה בבדיקות", אומרת פרופ' פאלוך-שמעון, שחברה בוועדה המדעית של אחת מתשע. "חשוב להבהיר: אם הייתה אמורה להתקיים בדיקת סקר והיא נדחתה - יש לקבוע מחדש ולא לבטל לגמרי. לגבי נשים עם ממצאים חשודים - לא לחכות עד שהמצב נרגע, אלא לפנות לרופא להשלמת הבירור".
פרופ' שני פאלוך-שמעוןצילום: ניצן זוהררוזין מוסיפה: "אם אנחנו אומרות שגילוי מוקדם מציל חיים, אז פחות בדיקות פירושן פחות גילויים מוקדמים - וזה מדאיג".
מדי שנה מתבצעות בישראל כ-600 אלף בדיקות ממוגרפיה. שליש מהן - כ-200 אלף - נעשות באסותא, ספקית השירות למבוטחי מכבי, לאומית ומאוחדת וכן ללקוחות פרטיים. עם פתיחת המלחמה, בהנחיית משרד הבריאות ופיקוד העורף, עברה מערכת הבריאות לתפעול חירום ולביצוע הליכים מצילי חיים בלבד. מאמצע השבוע שעבר חודשה הפעילות לסדרה במרחבים מוגנים.
מי זכאית להיבדק על חשבון הקופה?
לפי התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד, נשים בגילי 74-50 זכאיות לממוגרפיה אחת לשנתיים. אך פרופ' פאלוך-שמעון מבהירה שגם נשים צעירות יותר יכולות להיבדק: "אם אישה מגיל 40 מבקשת ממוגרפיה, הקופה תיתן לה. נשים שנמצאות בסיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן שד יכולות לבצע MRI שדיים. לנשים ממוצא אשכנזי יש אפשרות לבדוק נשאות לגנים שמעלים את הסיכון, כי בקרב אשכנזיות השיעור הוא 1 ל-40 לנשאות מוטציה ב-BRCA1/2".
היא ממליצה לכל אישה לעבור הערכת סיכון אישית: "ההערכה מתבצעת על ידי שאלון אצל כירורגית שד כל חמש שנים, במטרה לאתר נשים בסיכון מוגבר".
טלי רוזיןצילום: יפעת יוגבטלי רוזין סבורה שהתוכנית הלאומית זקוקה לעדכון מהותי: "אין שום סיבה להפסיק בגיל 74 את הבדיקות או להתחיל רק מגיל 50. התוכנית הלאומית צריכה להיות מותאמת לפי סיכון ולא לפי גיל. כל אישה מגיל 25 צריכה לדעת אם היא בקבוצת סיכון - במיוחד אם היא ממוצא אשכנזי או אתיופי, שלהן סיכויים גבוהים יותר להיות נשאיות של הגן. כל אישה צריכה להכיר את השדיים שלה, לשים לב אליהם, ולראות אם משהו משתנה".
בעקבות הנתונים המדאיגים על ירידה בבדיקות הממוגרפיה, יוצאת אסותא במבצע "כל הבאה - ברוכה": כל מטופלת יכולה להגיע עם הפנייה וללא תיאום תור מראש לכל אחד מארבעת בתי החולים של אסותא בפריסה ארצית, מחיפה ועד באר שבע.
