בשיתוף אסטרהזניקה ו-MSD
בישראל מתגלות בכל שנה כ-350 חולות חדשות. זו מחלה שמתגלה לרוב בשלבים מתקדמים כאשר כבר יש גרורות והיא מחלה שעלולה לסכן חיים. "אנחנו לא יודעים מה הגורם הישיר לסרטן השחלות אבל אנחנו יודעים שיש קבוצות אוכלוסייה שהן בסיכון גדול יתר לפתח את המחלה הזו", מסבירה פרופ' תמר פרי מנהלת מחלקת גניקו-אונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, "כך למשל נשים נשאיות של מוטציה בגן BRCA נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה", היא מוסיפה. "אחת הבעיות שגורמת לכך שהמחלה תתגלה בשלב מתקדם היא מאחר שלסרטן שחלה אין תסמינים מוקדמים וגם לא ספציפיים למחלה. הרבה פעמים המחלה מתבטאת בכאבים ובתפיחות בבטן, תחושת שובע מוקדם ולעיתים גם בקוצר נשימה. כל התסמינים האלו הם אינם ספציפיים ועד שהאישה מגיעה לגניקולוג ולאבחנה עלול לעבור זמן יקר".
1 צפייה בגלריה
 סרטן שחלה. לא תמיד יש תסמינים מוקדמים
 סרטן שחלה. לא תמיד יש תסמינים מוקדמים
סרטן שחלה. לא תמיד יש תסמינים מוקדמים
(צילום: shutterstock)
פגם (מוטציה) בגן BRCA שכיחה באופן מיוחד בקרב נשים יהודיות ולכן נפוצה מאוד בישראל. המוטציה הזו עלולה להגדיל משמעותית את הסיכון לתחלואה בסרטן השחלה. למעשה אצל כ-30 אחוז מהחולות עם סרטן שחלה תמצא גם מוטציה בגן BRCA.
"תקופה ארוכה שחוויתי כאבי בטן והחום עלה ל-37.5 מעלות אבל לא מעבר", נזכרת חן יונה שמתמודדת עם סרטן השחלה. "הרגשתי שמשהו לא בסדר אבל לא ידעתי בדיוק להצביע מה לא בסדר. היו לי שינויים ביציאות, הבטן שלי התנפחה, סבלתי מכאבים שבגללם הייתי צריכה להגיע למצב של תנוחת עובר כדי שהם ייפסקו", היא מוסיפה, "בסופו של דבר לא הצלחתי לנשום. זה פשוט הגיע למצב של נוזלים בריאה והייתי צריכה חמצן".
בתחילה עלה החשד שחן סובלת מדלקת ריאות ולכן היא קיבלה אנטיביוטיקה. אולם לאחר עשרה ימים כשהמצב החמיר, היא הגיעה לחדר מיון בבית החולים ושם קיבלה את הבשורה המרה. "זו לא בשורה קלה. המחלה כבר הייתה בשלב מתקדם", נזכרת חן, "זו כאפה. ממש כאפה. יש כאלה שאומרים 'הסרטן הוא מתנה' אבל המחלה היא ממש לא מתנה. ממש לא. הדבר הראשון שעלה לי בראש היה – 'אימא שלי לא תקבור אותי' ועם זה ממשיכים. קיבלתי את זה כמו שמקבלים דו״ח בכביש. לא באמת הייתי מוכנה לזה".
צפו בשיחה באולפן ynet עם פרופ' פרי וחן יונה:
במסגרת תהליך האבחון עברה חן בדיקה ונמצאה נשאית של מוטציה בגן BRCA ולכן ניתן היה לטפל בה באמצעות תרופות מסוג "מעכבי PARP". "בבדיקות האחרונות שעשיתי אין שום עדות למחלה בגוף", מספרת חן "אני ממשיכה ליטול את התרופה כדי למנוע את הישנות המחלה".
כשמתקבלת אבחנה של סרטן שחלה המטופלת תקבל בדרך כלל טיפול משולב שכולל ניתוח ולאחר מכן כימותרפיה. "לאחר סיום הכימותרפיה ניתן לתת טיפולי אחזקה שמונעים למעשה מהמחלה לחזור", מסבירה פרופ' פרי, "במסגרת הטיפולים האחזקתיים אפשר לתת טיפולים ביולוגיים ובין השאר טיפולים שמיועדים לנשאיות של המוטציה ב-BRCA כמו מעכבי PARP. אלה תרופות הניתנות באמצעות כדורים שהמטופלות לוקחות בוקר ו/או ערב במשך כשנתיים", היא מוסיפה.
לפני כשנתיים בסל הבריאות בישראל הוכללה בדיקת BRCA וזכאית לבצע אותה כל אישה ממוצא אשכנזי. "כל אישה ששני ההורים שלה ממוצא אשכנזי או שאחד ההורים שלה או שיש לה סבא או סבתא ממוצא אשכנזי יכולה לגשת לרופא המשפחה ולבקש לבצע את הבדיקה. ואני מקווה שבקרוב הזכאות תורחב וסל התרופות ינגיש את הבדיקה לכל האוכלוסיות בישראל", אומרת פרופ' פרי. "כמובן שכל החולות בסרטן השחלה ללא קשר למוצא שלהן זכאיות לבצע את הבדיקה"
"אני לא פחדתי מבדיקת BRCA אני פשוט לא ידעתי עליה", אומרת חן, "ברגע שגיליתי את זה החלטתי לבוא ולהציף את הנושא על מנת להעלות את הנושא החשוב הזה למודעות", היא מוסיפה. "עם כמה שאומרים שסרטן השחלה הוא רוצח, ניתן ואפשר לנצח אותו. אני חושבת שאפשר להתמודד עם המחלה אפילו אם היא מתגלה מאוחר בעיקר בזכות סביבה תומכת ורופאים שעושים מעל ומעבר. צריך לעשות את זה בעיקר בשביל עצמך ואולי רק בשביל עצמך. אני רוצה לחיות".
מוגש כשירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה ו-MSD