חצי שנה אחרי מותה של רעות כהן בת ה-35 מרעננה, שקרסה בביתה בשבוע ה-30 להיריונה עם תאומות, התכנסה השבוע ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לדיון הראשון בעניינה. בני המשפחה מסרו עדות בפני הוועדה, ואחיה, איתי כהן, הביע חשש שהבירור לא יוביל לשינוי בהתנהלות בתי החולים.
רעות, עורכת דין, נפטרה באפריל במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא לאחר שהתמוטטה בביתה. הרופאים ניסו לחלץ בניתוח קיסרי דחוף את התאומות שנשאה, ארבל ותבור, אך נאלצו לקבוע גם את מותן. בשבוע שקדם למותה הובהלה רעות למיון בשיבא בשל כאבים עזים ושוחררה לביתה, וכעבור יומיים אושפזה במאיר - ושוחררה משם יממה לפני שקרסה. המשפחה משוכנעת שמתה מרעלת היריון, אך סיבת המוות לא נקבעה.
משרד הבריאות הודיע על הקמת הוועדה חמישה ימים אחרי המוות, ואחיה איתי מתח ביקורת על הזמן שחלף מאז: "השבוע התקיים הדיון הראשון, חצי שנה אחרי המוות. זה ממש הרבה זמן". לדבריו, שני משפטים שנאמרו בדיון טלטלו אותו: שהוועדה קמה כדי להבין אם רעות קיבלה את הטיפול הסטנדרטי המתאים ומה הייתה סיבת המוות, ושאחד מחבריה ביקש "לתאם ציפיות" ואמר שהוועדה לא תדע לקבוע אותה. "זה נתן תחושה שאנשים הגיעו לוועדה כשיש להם דעה או הצדקה למקרה", הוסיף. "כאילו הוועדה הזו קמה כדי לסמן וי. ככה זה הרגיש".
"בלי שאף אחד אמר לה מה הבעיה"
בדיון של הוועדה גוללה המשפחה את עשרת הימים האחרונים בחייה של רעות. "היא סבלה בימים האחרונים בלי שאף אחד אמר לה מה הבעיה. שלחו אותה הביתה עם כאבים", אמר איתי.
לדבריו, רק אתמול גילתה המשפחה שרעות אמרה לאחת האחיות שרמת הכאב שלה הייתה תשע מתוך עשר. "ברמת כאב תשע משחררים הביתה? אחותי קרסה ומתה 24 שעות אחרי שהיא שוחררה מבית החולים. אף אחד לא חשב לבוא ולהגיד שמדובר פה באישה בת 35 בהיריון בסיכון, כי היא עם תאומות זהות. היא סובלת מכאבים ואתם משחררים אותה הביתה? באיזה עולם?"
בשיבא מסרו בשעתו שמבדיקה ראשונית עלה כי רעות קיבלה שם טיפול מקיף ומקצועי בהתאם לסטנדרטים רפואיים מחמירים, והוסיפו כי במקרים נדירים ביותר עלולה להתרחש הידרדרות פתאומית שאינה מלווה בהכרח בסימנים מוקדמים. במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית מסרו כי סיבת המוות טרם התבררה, אך לא התייחסו לטענות המשפחה לגופן.
בירור סיבת המוות מסובך גם משום שלבקשת ההורים, גופתה של רעות לא נשלחה לנתיחה במכון לרפואה משפטית. "זאת הייתה החלטה של ההורים ברגע הרגיש ביותר בחייהם. הם לא רצו שייגעו בבת שלהם יותר", אמר אחיה של רעות ז"ל. לדבריו, באותו היום לא הוסבר להורים מה חשיבותה של נתיחה לאחר המוות.
לא רק מקרה רפואי
"חשוב להגיד שרעות לא הייתה רק מקרה רפואי, אלא עולם ומלואו", סיפר אחיה. "היא אהבה לטייל ולאכול, והיו לה המון כלבים. אישה שביקשה שכל רכושה ייתרם לניצולי שואה ולחיילים בודדים".
"אנחנו לא נקבל בחזרה את רעות ואת בנותיה ארבל ותבור, אבל חייב להיות פה שינוי בחשיבה של בתי החולים", הוסיף. "הם עובדים על אוטומט, והאוטומט הזה חייב להיפסק. כל היריון שונה וכל אדם לגופו, וזה למה אחותי נפלה פה בין הכיסאות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות משתתף בצערה הכבד של המשפחה. מדובר בוועדת בדיקה מקצועית, הפועלת באופן יסודי וענייני לבירור נסיבות המקרה, מתוך מחויבות לחקר האמת ולהפקת לקחים".






