ביום שישי שגרת השבוע משתנה. גם התזונה, המעקב אחר המשקל וזמינותם של בני המשפחה והמטפלים עשויים להשתנות איתה. עבור אדם עם אי-ספיקת לב, לשינויים האלה יכולה להיות משמעות רפואית: צריכת מלח מוגברת עלולה להחמיר את המחלה, וסיוע פחות זמין עלול להקשות על זיהוי ההחמרה ועל קבלת טיפול בזמן.
לכן, כשאנחנו מדברים על הטיפול באי-ספיקת לב, חשוב שנדבר גם על סוף השבוע. התרופות הן חלק מרכזי בטיפול, אבל לצידן נדרשת תשומת לב למה שקורה בבית: האם המשקל עולה במהירות? האם הנשימה נעשית קשה יותר? האם הופיעו בצקות או עייפות חריגה? השינויים האלה עשויים להעיד על הצטברות נוזלים ועל יציאה מאיזון. זיהוי מוקדם ופנייה לצוות המטפל חשובים כדי למנוע הידרדרות.
גלריה


בסופי שבוע ובחגים, שינויים בתזונה ובמעקב עלולים להקשות על שמירת האיזון באי ספיקת לב
(צילום: Shutterstock)
האתגר גדול במיוחד אצל מטופלים מבוגרים שנעזרים באחרים בניהול הטיפול. כשהשגרה משתנה, גם המעקב עלול להיפגע. מעורבותם של בני המשפחה חשובה לאורך כל השבוע, ובסופי שבוע ובחגים יש לה חשיבות מיוחדת.
קל לייחס את העייפות לגיל
אי-ספיקת לב היא אחת ממחלות הלב השכיחות ביותר. היא עלולה לפגוע ביכולת לבצע פעולות יומיומיות, לגרום לאשפוזים חוזרים ואף לסכן חיים. התקדמות הרפואה מאפשרת לנו כיום להציע טיפולים יעילים יותר, לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים, אך ההתמודדות עם המחלה מחייבת מעקב מתמשך.
הלב מזרים דם עשיר בחמצן לכל האיברים והרקמות. כאשר הפרעה במבנה שלו או בתפקודו מונעת ממנו לספק את צורכי הגוף באופן תקין, או כשהוא מצליח לעשות זאת תוך עלייה בלחצים בתוכו, מדובר באי-ספיקת לב.
המחלה כרונית ועלולה להתפתח בהדרגה. היא שכיחה במיוחד בגיל המבוגר, אך יכולה להופיע גם אצל צעירים. בין הגורמים לה נמצאים מחלת לב כלילית והתקפי לב, יתר לחץ דם, מחלות מסתמים, הפרעות בקצב הלב ומחלות של שריר הלב. גם סוכרת, השמנה ומחלות כליה עלולות לתרום להתפתחותה ולהחמרתה.
פרופ' אבישי גרופרצילום: AG Medical Mediaאחד הקשיים הוא שלא תמיד מזהים את התסמינים כבעיה שמצריכה בירור. עייפות, חולשה וירידה ביכולת לבצע פעולות גופניות עלולות להיתפס כתוצאה של הגיל או של חוסר כושר, במיוחד כשהן מתפתחות בהדרגה. כך גם קוצר נשימה במאמץ או בשכיבה. תסמינים נוספים הם בצקות ברגליים ולעיתים גם בבטן, ועלייה מהירה במשקל כתוצאה מהצטברות נוזלים. הופעה חדשה שלהם או החמרה מחייבות בירור רפואי.
הבירור מתחיל בתסמינים וברקע הרפואי, וכולל בדיקה גופנית ובדיקות עזר. בדיקות דם המודדות סמנים הקשורים לעומס על הלב, לצד בדיקת אקו לב להערכת מבנה הלב ותפקודו, מסייעות באבחון.
כשהאיזון מופר
הטיפול מותאם למצבו של כל מטופל. התרופות מסייעות להקל על התסמינים, להפחית את העומס על הלב ואת הצטברות הנוזלים, ולשפר את איכות החיים ואת תוחלת החיים. בחלק מהמקרים נדרשים גם מכשירים המסייעים לפעילות הלב או מונעים הפרעות קצב מסוכנות.
לצד התרופות, חשוב לאזן מחלות רקע כמו סוכרת ויתר לחץ דם, להקפיד על תזונה ועל פעילות גופנית מותאמות ולעקוב אחר המשקל והתסמינים. הטיפול דורש התאמות לאורך זמן, לרבות מעקב אחר תפקודי הכליה ורמות המלחים בדם.

גם עם טיפול, תקופות של איזון יחסי עלולות להתחלף בתקופות של החמרה: הנשימה נעשית קשה יותר, הבצקות מתגברות, המשקל עולה והתפקוד נפגע. החמרה יכולה להתרחש בעקבות זיהום, הפרעה בקצב הלב, עלייה בלחץ הדם, פגיעה בתפקוד הכליות, צריכת מלח מוגברת, שינוי בטיפול התרופתי או הפסקת תרופות.
לעיתים נדרש אשפוז כדי לטפל בנוזלים שהצטברו, להתאים את התרופות ולעקוב אחר תפקודי הכליה ורמות המלחים בדם. למרות ההתקדמות בטיפול, אי-ספיקת לב נותרה גורם משמעותי לאשפוזים חוזרים, במיוחד בקרב מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע. לאשפוזים האלה יש מחיר באיכות החיים ובעצמאות.
גם השחרור מבית החולים אינו מבטיח שהמטופל כבר חזר לעצמו. הוא עלול לשוב הביתה כשהוא חלש, מתקשה לתפקד ומצבו הרפואי עדיין אינו יציב. לכן, הטיפול בהחמרה צריך לבוא לצד שמירה על הרצף הטיפולי אחריה.
הטיפול יכול להגיע גם הביתה
כאן יש מקום לשירותי רפואה ביתית. עבור מטופלים מתאימים, טיפול בבית יכול לשמש חלופה לאשפוז במצבי החמרה מסוימים, או לספק המשך טיפול ומעקב לאחר השחרור, כשעדיין נדרשת התערבות רפואית פעילה.
ההחלטה מתחילה בהערכה מהירה של מצב המטופל. אם הוא יציב מבחינה רפואית ואין צורך בהתערבות דחופה בבית חולים, אפשר לשקול טיפול במסגרת שירות רפואי ביתי. הבחירה במסגרת הטיפול צריכה להתאים לצרכיו ולחומרת מצבו.
במסגרת הזאת ניתן לבצע הערכה רפואית, לבדוק מדדים, לעקוב אחר המשקל והבצקות, לערוך בדיקות דם ולהתאים את הטיפול. במערכים מתאימים אפשר לתת גם טיפולים הניתנים בדרך כלל באשפוז, ובהם תרופות משתנות בעירוי לווריד, תוך מעקב אחר התגובה והתאמת הטיפול בהתאם.
עבור אדם מבוגר, מי שמתקשה בניידות או מטופל המרותק לבית או למיטה, האפשרות לקבל טיפול בסביבה המוכרת עשויה להיות משמעותית במיוחד. היא יכולה להקל עליו ועל משפחתו ולצמצם את הטלטלה הכרוכה בהגעה לבית החולים, כאשר הדבר בטוח ומתאים מבחינה רפואית.
לאחר אשפוז, המטופל עשוי להזדקק להתאמות נוספות בתרופות, לבדיקות דם ולמעקב אחר תפקודי הכליה, רמות המלחים ומצב הנוזלים בגוף. חשוב גם לוודא שהוא ובני משפחתו מבינים כיצד ליטול את התרופות ואילו תסמינים מחייבים פנייה לרופא. ביקורים ומעקב רפואי בבית יכולים לסייע בכך, ולזהות מוקדם סימנים להחמרה נוספת.
כדי שהמענה הזה יהיה איכותי, הוא צריך להיות חלק מתוכנית מסודרת: אחריות רפואית ברורה, ניטור מתאים, תקשורת עם הצוות המטפל ויכולת להגיב לשינויים במצבו של החולה.
כשהשגרה משתנה
למטופלים ולבני המשפחה יש תפקיד חשוב במניעת החמרות. יש להקפיד על נטילת התרופות ולא לשנות את המינון ללא הנחיה רפואית, לעקוב אחר המשקל בהתאם להנחיות הצוות ולשים לב לשינויים בנשימה, לבצקות ולעייפות חריגה.
חשוב להגיע לביקורות ולבצע את הבדיקות שנקבעו, להקפיד על תזונה ועל פעילות גופנית מותאמות, לפעול לפי ההנחיות בנוגע לצריכת מלח ונוזלים ולקבל חיסונים בהתאם להמלצות הרפואיות.
בסוף השבוע, כשההרגלים וזמינות הסיוע משתנים, חשוב לשמור על ההקפדה הזאת. עבור מי שמתקשה לנהל לבדו את הטיפול, תשומת הלב של בני המשפחה עשויה לסייע בזיהוי השינוי ובפנייה לקבלת מענה בזמן. אבחון מוקדם, טיפול מותאם ומעקב רציף, לרבות טיפול בבית למטופלים המתאימים, יכולים לתמוך בהחלמה ולסייע בזיהוי החמרה גם אחרי השחרור מבית החולים.
הכותב הוא פרופ' אבישי גרופר, מנהל תחום קרדיולוגיה ואי-ספיקת לב בצבר רפואה, בית חולים בבית.




