בדיקות ממוגרפיה, המיועדות לגילוי מוקדם של סרטן השד, עשויות להכיל מידע נוסף בעל משמעות לגילוי מחלות לב וכלי דם: הסתיידויות בעורקי השד (Breast Arterial Calcifications, או בקיצור BAC). מדובר בהצטברויות סידן בדפנות עורקים בתוך השד, שניתן לזהותן בצילומי ממוגרפיה שגרתיים, ואשר מחקרים מצאו כי הן קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב.
לדברי חוקרים מהמרכז הרפואי "מאונט סיני" בניו יורק, הסתיידויות בעורקי השד מופיעות ביותר מ-10% מהממוגרפיות. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא שאם קיימת הסתיידות בעורקים בשד, ייתכן שקיימת הסתיידות גם בכלי דם אחרים בגוף, ובהם העורקים הכליליים.
חשוב להבחין בין BAC לבין סוגים אחרים של הסתיידויות בשד. הסתיידויות מאקרו הן לרוב שפירות ואינן קשורות לסרטן, ואילו הסתיידויות מיקרו עשויות במקרים מסוימים להעיד על ממאירות. כ-50% מהנשים מפתחות הסתיידויות שפירות בשד במהלך חייהן. הסתיידויות עורקיות הן ממצא נפרד, המוגבל לעורקים עצמם.
כלי מנבא לאירועים לבביים
"מאז 2019 קיימות עדויות לכך שהסתיידויות בעורקי השד (BAC) מהוות גורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות בקרב נשים, ובשנים האחרונות מצטבר גוף ראיות הולך וגדל המצביע על כך שמדובר בגורם סיכון משמעותי", אומר ד"ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב בקריה הרפואית רמב"ם. "עם זאת, עדיין לא ברור בוודאות, אף שהנתונים מצביעים לכיוון זה, האם מדובר בגורם סיכון בלתי תלוי הפועל מעבר לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים האחרים".
ד"ר אורן כספיצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות באסותא מרכזים רפואיים, מסביר כי "נכון להיום, אנו נתקלים בממצאים הללו במסגרת בדיקות דימות שד - ממוגרפיה בטכנולוגיית טומוסינתזיס, שהיא דימות תלת-ממדי של השד, הן כבדיקת סקר והן כבדיקה אבחנתית. כחלק מתוכנית הסקר, בדיקות אלו מאפשרות לזהות אצל נבדקות הסתיידויות בעורקי השד".
לדבריו, מדובר בממצא שניתן לראות כבר בשלב מוקדם, והוא עשוי לשמש כלי מנבא לאירועים לבביים כגון אוטם או התקף לב. "זהו כלי נוסף העומד לרשותנו ומאפשר זיהוי מוקדם של טרשת עורקים באמצעות בדיקת ממוגרפיה, שנועדה במקור לאבחון שד".
ד"ר ארנון מקוריצילום: דוברות אסותאהוא מסביר כי נכון לעכשיו, ממצא זה עדיין אינו מבוסס כחלק רשמי מתוכנית הסקר, אך כאשר מזוהה ממצא חריג, לעיתים מציינים זאת בדוח. "יש כאן פוטנציאל משמעותי מאוד", אומר ד"ר מקורי. "אני מאמין שבעתיד הלא רחוק, תוכנות בינה מלאכותית שישולבו בצילומי הממוגרפיה במסגרת הסקר יוכלו לזהות, לכמת ולנבא הסתיידויות, ובהתאם גם להעריך סיכון למחלות לב ולתרום למניעת התקפי לב – במיוחד בקרב אוכלוסייה שאינה זוכה כיום למספיק תשומת לב בתחום זה: נשים".
2 צפייה בגלריה
הצטברויות סידן בדפנות עורקים בתוך השד קשורות לסיכון מוגבר למחלות לב
(צילום: Shutterstock)
הוא מדגיש כי גם נשים סובלות מהתקפי לב, ולעיתים ההסתמנות אצלן אינה טיפוסית. "מדובר במה שנקרא 'סקר מזדמן' – מצב שבו בדיקה שנעשית למטרה אחת מאפשרת לבצע סקר לממצאים נוספים. זהו רכיב חשוב בתוכניות סקר, וחשוב שמומחים בתחום יהיו מודעים לחשיבותו".
הקשר בין הסתיידויות בעורקי השד למחלות לב
ב"מאונט סיני" מתקיים מאז 2021 מחקר רחב היקף הבוחן את הקשר בין BAC למחלות לב. המחקר כולל מדגם מגוון של 14,875 נשים בגיל 40 ומעלה, והערכות החוקרים הן שכ-12.5% מהנשים במערכת הבריאות מציגות הסתיידויות בעורקי השד, כולל נשים עם מחלות לב ידועות.
בשלב השני של המחקר, 1,888 נשים עם BAC חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה דיווח יזום על הממצא, הסבר על הקשר האפשרי למחלות לב והפניה לשקילת ייעוץ קרדיולוגי מונע. הקבוצה השנייה קיבלה דוח ממוגרפיה סטנדרטי, והמידע על ההסתיידויות נמסר להן רק כעבור שישה חודשים. תוצאות המחקר צפויות להתפרסם בעוד כשנה.
הקשר בין הסתיידויות בעורקי השד למחלות לב נתמך גם במחקרים קודמים. סקירה שפורסמה ב-2018 ב-Journal of Cardiovascular Imaging הציעה להשתמש בממוגרפיה ככלי סקר אפשרי למחלות לב. מחקר מ-2022 ב-Circulation: Cardiovascular Imaging מצא קשר בין BAC לבין מחלת לב בקרב נשים לאחר גיל המעבר בגילי 60–79. מחקר נוסף משנת 2024, שפורסם בכתב העת JACC: Advances, מצא כי הסתיידויות בעורקי השד היו בעלות ערך ניבוי גבוה במיוחד למחלות לב בקרב נשים צעירות יותר, בגילי 59-40.
"במאמר שפורסם בכתב העת JACC נמצא כי הסתיידויות בעורקי השד מהוות גורם סיכון גם להתפתחות אי-ספיקת לב – ולא רק למחלות קרדיווסקולריות ולתמותה", מוסיף ד"ר כספי. "קיימת לכך היתכנות פיזיולוגית, שכן הסתיידות עורקית קשורה לעיתים לנוקשות של שריר הלב, וייתכן שקיים קשר גם בהיבט זה, אף שהנושא עדיין נמצא בבחינה מחקרית והראיות אינן חד-משמעיות".
רופאים מדגישים כי BAC הוא גורם סיכון אפשרי ולא אבחנה חד-משמעית. עדיין לא ברור מה המשמעות הקלינית המדויקת של מידת ההסתיידות עבור כל מטופלת, ונדרש מחקר נוסף כדי לקבוע באילו מקרים יש צורך בבירור קרדיאלי נוסף.
עם זאת, מאחר שממוגרפיה מבוצעת ממילא בנשים בגיל 40 ומעלה - קבוצת גיל הנמצאת בסיכון מוגבר למחלות לב - יש הטוענים כי מדובר בהזדמנות לנצל בדיקה קיימת כדי לזהות רמזים מוקדמים לבעיה קרדיווסקולרית. האתגר המרכזי, לפי מומחים, הוא העלאת המודעות בקרב אנשי רפואה ומתן הנחיות ברורות כיצד לפעול כאשר מתגלה ממצא כזה בדוח הממוגרפיה.
"באופן עקרוני, הסתיידות של עורקים, כאשר היא מתרחשת בכל רקמה בגוף, ידועה כמעלה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות", מסביר ד"ר כספי. "במקרה הזה מדובר בזיהוי מקרי - מה שמכונה אבחנה אינצידנטלית (ממצא רפואי מקרי ולא צפוי שמתגלה בבדיקות): בודקים את רקמת השד, ובמהלך בדיקת ממוגרפיה מזהים את נוכחות ההסתיידות בעורקים".
נכון להיום, מדובר בממצא שאינו מדווח באופן שגרתי, גם בארצות הברית. "ככל שיצטברו עדויות נוספות בנושא, יגבר הצורך לכלול אותו בדיווח באופן סדיר", מסכם ד"ר כספי. "מאחר שמחלות לב וכלי דם מתגלות אצל נשים לעיתים קרובות בשלב מאוחר, זיהוי של אינדיקטורים מוקדמים עשוי לאפשר התערבות מוקדמת ולהשפיע על מהלך מחלת הלב. באופן כללי, מחלות קרדיווסקולריות ואי-ספיקת לב מאובחנות אצל נשים בשלב מתקדם יותר בהשוואה לגברים".
