מלחמה לא פוגעת רק בביטחון האישי או בתחושת השגרה – היא גם מפעילה עומס כבד על הגוף. בתקופות של איום מתמשך, אזעקות וחוסר ודאות, רמות החרדה והסטרס בציבור עולות בצורה משמעותית. מבחינה רפואית ידוע כי למצבי סטרס חריף יש קשר הדוק לעלייה בסיכון לאירועים לבביים, ובהם התקפי לב ו"תסמונת הלב השבור".
הנתונים שנאספו בישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל ממחישים זאת היטב: בחודשים הראשונים נרשמה עלייה של כ-100% בשכיחות תסמונת הלב השבור בבתי החולים ברחבי הארץ, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שלפני, וכן עלייה של כ-30% במספר התקפי הלב. מדובר בנתונים חריגים המצביעים על ההשפעה החזקה של סטרס חריף על הלב - בעיקר על תסמונת הלב השבור, מצב רפואי שנגרם לרוב בעקבות לחץ נפשי משמעותי ומתבטא בתסמינים הדומים להתקף לב.
3 צפייה בגלריה
למצבי סטרס חריף יש קשר הדוק לעלייה בסיכון לאירועים לבביים, ובהם התקפי לב ותסמונת "הלב השבור"
(צילום: Shutterstock)
תופעה נוספת שנצפתה בעיקר עם תחילת מבצע "עם כלביא" היא הימנעות או דחייה של פנייה לבתי חולים, גם כאשר מופיעים תסמינים המחשידים לאירוע לבבי. אף שהחשש להגיע לבית חולים בזמן ירי טילים ומצב ביטחוני מורכב מובן לחלוטין, לדחייה זו עלולות להיות השלכות רפואיות קשות. במערכות קודמות ראינו כי ימים ואף שבועות לאחר פרוץ הלחימה הגיעו לבתי החולים מטופלים שדחו את הפנייה לטיפול, ולעיתים כבר עם מחלות לב בשלב מתקדם וקשה יותר – מצב שמקטין משמעותית את סיכויי ההחלמה.
פרופ' זאזא יעקובישויליצילום: שמוליק שליש, פוטומיבהקשר זה חשוב להדגיש כי גם בימים אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, מערכת הבריאות כולה - ובפרט תחום הקרדיולוגיה - ערוכה להמשיך ולהעניק טיפול רציף, איכותי ומציל חיים גם בתנאי מלחמה. מדובר לא רק בחובה מקצועית של הצוותים הרפואיים, אלא גם במחויבות לאומית לשמור על בריאות הציבור. בתי החולים ומערכות הבריאות פועלים תוך היערכות מקצועית רחבה ובתנאי מיגון מתקדמים, כדי להבטיח שהטיפול הרפואי יימשך ללא פשרות גם בתקופות מורכבות אלה.
מוכנות לטיפול בחולים הקשים ביותר
אחד האתגרים המרכזיים בתקופות מלחמה הוא להבטיח טיפול רציף גם בחולים הקרדיולוגיים הקשים ביותר - בהם מטופלים עם אוטם בשריר הלב, אי-ספיקת לב מתקדמת או הפרעות קצב מסכנות חיים. בשנים האחרונות נערכה מערכת הבריאות בישראל באופן מקיף בדיוק לתרחישים כאלה. בהנחיית משרד הבריאות הושקעו משאבים רבים בהקמת חדרי צנתורים ממוגנים, המאפשרים לבצע פרוצדורות דחופות גם בזמן אזעקות או ירי רקטות.
3 צפייה בגלריה
העברת חולים למתחם תת-קרקעי ממוגן בבית החולים שיבא בתל השומר במבצע "שאגת הארי"
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
בבתי חולים רבים, הן במרכז הארץ והן בפריפריה, הוקמו מתקנים תת-קרקעיים או מתחמים ממוגנים המאפשרים להמשיך בפעילות רפואית גם תחת איום ביטחוני.
במקביל, האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה פועל בשיתוף עם כל קופות החולים להכשרת צוותים רפואיים להתמודדות עם מצבי חירום כאלה. כך למשל, שירותי בריאות כללית הרחיבו במהירות את מערך אשפוז הבית כבר בשעות הראשונות של הלחימה, כדי להבטיח שגם חולים מורכבים יקבלו טיפול - בין אם מדובר בהתערבויות רפואיות דחופות ובין אם בטיפול תרופתי מתקדם בבית המטופל. עד כה, על פי נתוני משרד הבריאות, בוצעו 498 אשפוזי בית באמצעות קופות החולים השונות.
פרופ' אלי לבצילום: לירון מולדובןהניסיון שנצבר בישראל בשנים האחרונות מראה כי גם בתקופות של מבצעים צבאיים, ניתן לשמור על רמת טיפול קרדיולוגי גבוהה. ההיערכות המוקדמת, לצד שיתוף הפעולה ההדוק בין בתי החולים, קופות החולים ומשרד הבריאות, מאפשרים להמשיך להעניק טיפול מקצועי ומציל חיים גם בתנאים מורכבים.
גשר מציל חיים
בזמני מלחמה בתי החולים נדרשים לעיתים להתאים את פעילותם למציאות הביטחונית, ולעיתים גם לשחרר מטופלים מוקדם יותר כדי לפנות מיטות לפצועים. במצבים כאלה חשיבותו של רצף טיפולי בין בית החולים לקהילה הופכת קריטית. משרד הבריאות, יחד עם קופות החולים, גיבש פרוטוקולים שמבטיחים מעבר חלק של המטופלים להמשך טיפול מחוץ לבית החולים.
כך למשל, מטופלים שמשתחררים יקבלו מעקב רפואי מיידי בקהילה – באמצעות ביקורי בית, שירותי טלרפואה ומרפאות קרדיולוגיה קהילתיות. חולה שעבר צנתור ומשתחרר מוקדם, ימשיך לקבל דרך קופת החולים את הטיפול התרופתי הדרוש, בדיקות מעקב סדירות ואף התאמה של תוכנית שיקום לב. במקביל, האיגוד הקרדיולוגי מקדם הכשרות והדרכות לצוותי הרפואה בקהילה, כדי שיוכלו לתת מענה לעלייה הצפויה בביקוש לשירותים.
המערך הזה אינו רק היערכות תיאורטית – הוא כבר הוכיח את עצמו בעבר, ומאפשר למטופלים להמשיך לקבל טיפול ומעקב בטוחים גם כאשר מערכת הבריאות פועלת תחת עומס ולחץ.
מניעה וטיפול שוטף
מערכת הקרדיולוגיה אינה עוסקת רק במקרי חירום. לצד טיפול באירועים דחופים, יש חשיבות רבה גם למניעה ולמעקב רפואי שוטף. גם בתקופות של מתיחות ביטחונית, בתי החולים ומערכות הבריאות בקהילה נערכים להמשיך לספק שירותים אלה. מרפאות קרדיולוגיה קהילתיות פועלות במבנים ממוגנים או באמצעות שירותים דיגיטליים, כדי לאפשר בדיקות שגרתיות, התאמת טיפול תרופתי והדרכה למניעת מחלות לב.
קופות החולים, בתיאום עם משרד הבריאות, הרחיבו בשנים האחרונות את השימוש בפלטפורמות טלרפואה, המאפשרות ייעוץ רפואי מרחוק גם בתקופות של לחימה. כך ניתן להמשיך במעקב רפואי חשוב גם כאשר הגעה פיזית למרפאה מורכבת יותר. ישראל נחשבת למובילה בתחום החדשנות הרפואית, וההיערכות הזו נשענת על שילוב של טכנולוגיה מתקדמת וניסיון מקצועי רב. עם זאת, הצלחת המערכת תלויה גם בשיתוף הפעולה של הציבור ובהמשך פנייה לטיפול ומעקב רפואי בעת הצורך.
טיפים מעשיים
כדי לסייע לכם לשמור על בריאות הלב גם בתקופה מורכבת זו, ריכזנו כמה המלצות פשוטות וחשובות:
המשיכו לקחת את התרופות: אל תפסיקו טיפול תרופתי קרדיולוגי ללא ייעוץ רפואי. מומלץ להחזיק בבית מלאי תרופות לשבועיים לפחות, ולפנות לקופת החולים במידת הצורך להנפקה מוקדמת.
היו קשובים לתסמינים: כאבים בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או חולשה חריגה עשויים להעיד על אירוע לבבי. במקרה כזה חשוב לפנות מיד למיון או למרפאה. הצוותים הרפואיים ערוכים ומיומנים לטפל גם בתקופות לחימה, והמתקנים המיועדים לטיפול בחולי לב דחופים ממוגנים. דחיית הפנייה לטיפול עלולה להחמיר את המצב ולהגדיל את הסיכון.
שמרו ככל האפשר על שגרה בריאה: נסו להמשיך בפעילות גופנית קלה גם בבית, הקפידו על תזונה מאוזנת והימנעו מעישון.
עקבו אחר מדדים חשובים: ניתן להשתמש באפליקציות של קופות החולים כדי לעקוב אחר לחץ הדם, המשקל ומדדים נוספים, וכך לשמור על קשר רציף עם הצוות המטפל.
השתמשו בשירותים דיגיטליים: כאשר קשה להגיע למרפאה, ניתן להתייעץ עם רופא דרך האפליקציות והשירותים המקוונים של קופות החולים - פתרון יעיל ובטוח במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית.
תכננו מראש: כדאי לשוחח עם הרופא המשפחתי על תוכנית חירום אישית, הכוללת הנחיות ברורות ופרטי קשר במקרה של הידרדרות או צורך בפינוי.
זוהי תקופה מאתגרת עבור כולנו, ומצבי סטרס נפשי אכן עלולים להעלות את הסיכון לאירועים לבביים. עם זאת, חשוב לזכור כי הופעת תסמינים המחשידים לאירוע לבבי מחייבת פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי - פעולה שעשויה להציל חיים. מערכת הקרדיולוגיה בישראל פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות וקופות החולים כדי להבטיח טיפול מקצועי ורציף גם בתקופות של לחימה. גם בימים מורכבים אלה, הבריאות שלכם נמצאת בראש סדר העדיפויות.
הכותבים הם פרופ' אלי לב, מנהל המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי אסותא אשדוד ונשיא האיגוד הקרדיולוגי, ופרופ' זאזא יעקובישוילי, מנהל המערך הקרדיולוגי מחוז תל-אביב יפו, שירותי בריאות כללית
