כבר ידוע שהשמנת יתר מגבירה את הסיכון למחלות לב, סוכרת וסוגים שונים של סרטן. כעת מצביע מחקר רחב היקף, שפורסם בכתב העת The Lancet, על המשמעות המלאה והמחיר הכבד של המגפה בת-ימנו: השמנה בקרב מבוגרים מעלה משמעותית את הסיכון לאשפוזים ולתמותה ממגוון רחב של מחלות זיהומיות - מחיידקים ונגיפים ועד טפילים ופטריות. על פי הערכת החוקרים, כ-10% ממקרי המוות מזיהומים בעולם ניתנים לייחוס להשמנה.
המחקר, שהתבסס על נתונים של יותר מחצי מיליון משתתפים מפינלנד ומבריטניה, בחן את הקשר בין מדד מסת הגוף (BMI) לבין הסיכון לזיהומים חמורים, תוך מעקב ארוך טווח באמצעות רישומי אשפוז ותמותה לאומיים. בסך הכל נכללו בניתוח 925 אבחנות שונות של מחלות זיהומיות.
סיכון שעולה עם דרגת ההשמנה
בהשוואה לאנשים עם משקל תקין, הסיכון לזיהום חמור עלה בהדרגה עם דרגת ההשמנה. אנשים עם השמנה דרגה III (BMI של 40 ומעלה) היו בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לאשפוז עקב זיהום, למוות מזיהום, או לשילוב של השניים.
כאשר בחנו החוקרים את כלל דרגות ההשמנה יחד, נמצא כי הסיכון לזיהום חמור - קטלני או לא - היה גבוה בכ-70% לעומת אנשים במשקל תקין. הקשר נותר יציב גם לאחר התאמה לגיל, מין, עישון, פעילות גופנית, מחלות רקע ומצב סוציו-אקונומי.
2 צפייה בגלריה
המחקר מצא כי השמנה מעלה משמעותית את הסיכון לאשפוז עקב מחלות זיהומיות
(צילום: Shutterstock)
הקשר בין השמנה לזיהומים לא נמצא רק במדד BMI. החוקרים בדקו גם היקף מותניים ויחס מותניים-גובה, ומצאו תוצאות דומות ואף חזקות יותר. כלומר, לא מדובר רק במשקל כללי, אלא גם בפיזור השומן בגוף. העלייה בסיכון נצפתה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה שנבדקו - נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, אנשים עם ובלי סוכרת, מחלות לב או תסמונת מטבולית.
כמעט כל סוגי הזיהומים, עם חריגים בודדים
המחקר מצא קשר בין השמנה לבין רוב סוגי הזיהומים: זיהומים חיידקיים ונגיפיים, זיהומים חריפים וכרוניים, וזיהומים קטלניים ולא קטלניים. הסיכון היה גבוה במיוחד בזיהומים נגיפיים חריפים ובזיהומי עור ורקמות רכות.
עם זאת, נמצאו שני חריגים בולטים: HIV ושחפת. בשני המקרים לא נמצא קשר בין השמנה לבין עלייה בסיכון. החוקרים מציינים כי ייתכן שמדובר בהשפעה הפוכה, שכן ירידה במשקל ותת-תזונה הן תופעות נפוצות במהלך מחלות אלו, ומשקל גבוה עשוי לשקף שלב מוקדם או פחות חמור של המחלה.
2 צפייה בגלריה
ככל שדרגת ההשמנה גבוהה יותר, כך עולה הסיכון לסיבוכים רפואיים חמורים, כולל זיהומים
(צילום: Shutterstock)
בהצלבת נתוני הסיכון שנמצאו במחקר עם נתונים עולמיים על שכיחות השמנה ותמותה מזיהומים ממאגר Global Burden of Disease, העריכו החוקרים את חלקה של ההשמנה בתמותה מזיהומים בעולם. לפי החישוב, 8.6% ממקרי המוות מזיהומים יוחסו להשמנה בשנת 2018, לפני מגפת הקורונה; 15% בשנת 2021, בשיא המגפה; ו-10.8% בשנת 2023, לאחריה.
במונחים מוחלטים מדובר בכ-600 אלף מקרי מוות מזיהומים בשנת 2023 שניתן לייחס להשמנה, מתוך כ-5.4 מיליון מקרי מוות מזיהומים שנרשמו בעולם באותה שנה.
ירידה במשקל משנה את התמונה
בניתוח של משתתפים עם מדידות BMI חוזרות נמצא כי ירידה מהשמנה לעודף משקל או למשקל תקין לוותה בירידה מסוימת בסיכון לזיהומים חמורים, אם כי לא עד לרמה של אנשים שנשארו כל הזמן במשקל תקין. לעומת זאת, עלייה מעודף משקל להשמנה העלתה את הסיכון, אך פחות מאשר בקרב מי שסבלו מהשמנה מתמשכת.
החוקרים מסכמים כי להשמנה יש תרומה משמעותית לנטל מחלות הזיהום בעולם, תרומה שעד כה לא קיבלה תשומת לב מספקת. לדבריהם, מניעת השמנה, טיפול בה והשילוב שלה כשיקול בתוכניות חיסון ובניהול אוכלוסיות בסיכון גבוה - עשויים להפחית אשפוזים ותמותה מזיהומים בעתיד.
ד"ר איתמר נצר, מנהל רפואי, בית החולים אסותא חיפה, אומר כי "תפיסת ההשמנה השתנתה לאורך השנים: בעבר היא הוגדרה כמחלה, ואילו כיום יש גישות שטוענות כי השמנה היא בראש ובראשונה מספר, וכי מה שחשוב באמת הוא מצבו הבריאותי והתפקודי של האדם - האם הוא בריא ובכושר - ולא רק משקלו. במובן הזה יש גם ממד של אופנתיות לשיח סביב השמנה".
ד"ר איתמר נצרצילום: דוברות אסותאלדבריו, חשוב לציין שהדיון הזה מושפע כיום במידה רבה מהכניסה של תרופות ההרזיה, שמייצרות הכנסות עצומות לחברות התרופות. "יש כאן גם אינטרס כלכלי לחדד את המסר שהשמנה היא תופעה שלילית שדורשת טיפול תרופתי", הוא אומר.
עם זאת, המשמעות המרכזית של המחקר אינה ברמת הפרט הבודד: "הוא לא משנה באופן ישיר את ההתייחסות לאדם שמן כאינדיבידואל, משום שאין לנו כיום יכולת טובה לחזות כיצד תחלואת רקע תשפיע על כל אדם באופן אישי. התרומה העיקרית של הממצאים היא ברמת בריאות הציבור, תכנון מדיניות והיערכות של מערכת הבריאות".
לדברי ד"ר נצר, ככל שיש יותר אנשים עם השמנה, המדינה צפויה לשלם מחיר גבוה יותר - בעלייה בתחלואה, במספר האשפוזים ובהתמודדות עם מחלות, כולל מחלות זיהומיות. "המשמעות היא צורך בהיערכות שונה לשפעת, לקורונה ולמגפות עתידיות. אם בעבר תחום הזיהומים לא נתפס כקשור ישירות להשמנה, הרי שכעת ברור שמערכת הבריאות צריכה להכין תשתיות מתאימות, כוח אדם ומשאבים, משום שככל ששיעור ההשמנה באוכלוסייה עולה - כך גדל גם הנטל הזיהומי והבריאותי הכולל".
בסופו של דבר, הוא מסכם, המשקל האמיתי של המחקר הוא בהבנה שהשמנה היא גורם שמכביד על מערכת הבריאות כולה. המשמעויות העיקריות הן ציבוריות ומערכתיות, הרבה יותר מאשר אישיות או פרטניות.
