בשיתוף הוועד למלחמה באיידס וחברת גיליאד
בשנה שעברה נולדו בישראל שני תינוקות שרק לאחר הלידה התגלה כי אימהותיהם הן נשאיות HIV, וכי הן הדביקו את התינוקות שנולדו להן בנגיף. לו האימהות היו מאובחנות בזמן ומקבלות טיפול מתאים, שני תינוקות אלה יכולים היו להיוולד בריאים לגמרי.
כדי למנוע הישנות מקרים שכאלה, נוהל חדש של משרד הבריאות קובע כי כל אשה בהיריון צריכה לעבור בדיקת HIV אחת לפחות. הנוהל נכנס לתוקף בעקבות מאמץ של שנים מצד ארגוני רופאים לשנות את הנוהל הקודם שבו רק נשים שהוגדרו בקבוצות סיכון מסוימות נשלחו לבדיקה.
1 צפייה בגלריה
כל אישה בהיריון היא בקבוצת סיכון
כל אישה בהיריון היא בקבוצת סיכון
כל אישה בהיריון היא בקבוצת סיכון
(צילום: shutterstock)
"הנוהל החדש הוא כה חשוב כי הידיעה כי אשה היא נשאית כשהיא בהיריון יכולה לעשות את ההבדל בין תינוק בריא לתינוק מודבק", אומרת ד"ר עינת קדם, אחראית על תחום הילדים ומעקב אחר נשים הרות נשאיות HIV ותינוקותיהן בבית החולים רמב"ם. "אין מספר גדול של נשים שמאובחנות חיוביות לנגיף, בין 100 ל-150 בשנה. אבל העובדה היא שמדי שנה נולד בישראל לפחות תינוק אחד נשא HIV.
"היום, כשניתן כה בקלות למנוע הידבקות של תינוקות בזמן ההיריון, ובמדינה בה מערכת הבריאות היא ברמה כה גבוהה, אי אפשר לקבל את האפשרות שייוולדו תינוקות עם HIV", מוסיפה ד"ר קרן אולשטיין, רופאה בכירה במרכז לרפואת איידס בבית החולים הדסה בירושלים.
קראו עוד:
ד"ר קרן אולשטיין: "ככל שנטפל באשה מוקדם יותר הסיכוי שלה לחיות חיים מלאים גבוה יותר, ונוכל למנוע הדבקה של התינוק", מוסיפה ד"ר אולשטיין. "הטיפול היום התקדם מאוד. מספיק לקחת כדור אחד ביום"
"זו גם בדיקה זולה ופשוטה, וכמו שבודקים סיפיליס וצהבת מסוג בי לכל אשה בהיריון, כך צריך להיבדק גם ל-HIV", אומרת ד"ר אולשטיין. היא מסבירה כי הנוהל הישן, לפיו רק נשים שמוגדרות קבוצות סיכון נבדקו, גרם לפספוס של נשים שניתן היה לאבחן אותן בזמן. לפי אותו נוהל, קבוצות הסיכון לנשים הוגדרו כמי שעלו מאתיופיה ומי שמשתמשת בסמים באופן קבוע. אולם היא מסבירה כי כשמסתכלים על המאובחנים החדשים רואים שההגדרות הללו כבר לא רלוונטיות. יש עלייה משמעותית במספר המאובחנות שאינן בקבוצות הסיכון המוכרות, וירידה משמעותית במספר המאובחנות החדשות שעלו מאתיופיה או שמשתמשות בסמים באופן קבוע.
"בעיה נוספת היא שאי אפשר באמת לדעת מי נמצאת בקבוצת סיכון, בטח שלא בשיחה של עשר דקות עם הגניקולוג. והנוהל הישן גם הגביר את הסטיגמה, וגרם לרופאים להירתע מלהציע ולנשים להירתע מלהסכים לבדיקות", אומרת ד"ר אולשטיין.
"הנגיף לא גזעני בשום צורה. לא כלפי מוצא, צבע, נטייה מינית, גיל ושום דבר אחר. יש את הדרכים הברורות שאפשר להידבק ויש לנו מטופלים מכל סוג. כל אשה בהיריון היא בקבוצת סיכון, כי היא קיימה יחסים לא מוגנים – אחרת היא לא הייתה נכנסת להיריון", מדגישה ד"ר קדם.
ד"ר קדם: "הדבר הטרגי ביותר שקורה זה כשמאבחנים אשה דרך התינוק שלה שחולה. זו הטרגדיה הגדולה ביותר שאיש לא רוצה לחוות או לראות. זו בדיקה כל כך פשוטה, שלא מסמנת אף אחד וההבדל שהיא עושה יכול להיות תהומי"
ד"ר קדם מסבירה כי לצד יחסי מין לא מוגנים, מעבר של דם, לידה והנקה הן הדרכים היחידות להידבק בנגיף ה-HIV. "לידה היא עסק מדמם, והנגיף גם עובר בחלב אם. למעשה, הנקה היא המקרה היחיד שאו תיתכן הידבקות ב-HIV דרך הפה", היא מסבירה.

"הדבר הטרגי ביותר זה כשמאבחנים אשה דרך התינוק שלה"

"אבחון וטיפול מוקדם", מוסיפות שתי הרופאות הבכירות, "יכול למנוע בסיכוי של למעלה מ-99% את ההדבקה של התינוק".
"ככל שנטפל באשה מוקדם יותר הסיכוי שלה לחיות חיים מלאים גבוה יותר, ונוכל למנוע הדבקה של התינוק", מוסיפה ד"ר אולשטיין. "הטיפול היום התקדם מאוד. מספיק לקחת כדור אחד ביום. יש מגוון טיפולים שניתן להתאים את הטיפול לכל מטופלת, יש מעט מאוד תופעות לוואי, והיעילות היא עצומה", הוא אומרת.
היום, א.נשים- שחיים עם הנגיף ומקבלים טיפול והשגחה רפואית קבועים מגיעים למצב של "אנדטקטבל" – שהנגיף כלל לא ניתן לזיהוי בדמם והם לא מידבקים, אפילו לא בקיום יחסי מין לא מוגנים או במהלך ההיריון, הלידה או ההנקה. במצב כזה, שאשה שחיה עם הנגיף מקבלת טיפול קבוע וכורעת ללדת, ההחלטה אם היא תלד בלידה רגילה או קיסרית היא מיילדותית נטו. אין כל חשש להדבקה בזמן הלידה", מספרת ד"ר קדם.
"כעת, בעקבות אימוץ הנוהל החדש של משרד הבריאות", אומרת ד"ר אולשטיין, "המאמץ צריך להיות ביישום שלו. זה השלב שבו אנו הרופאים צריכים לצאת לשטח ולעורר מודעות. חשוב שגם נשים בהיריון, או כאלה שמתכננות להיכנס להיריון, יהיו מודעות לצורך בבדיקה ולמה הן צריכות להיבדק".
ד"ר קדם מוסיפה כי "הדבר הטרגי ביותר שקורה זה כשמאבחנים אשה דרך התינוק שלה שחולה. זו הטרגדיה הגדולה ביותר שאיש לא רוצה לחוות או לראות. זו בדיקה כל כך פשוטה, שלא מסמנת אף אחד וההבדל שהיא עושה יכול להיות תהומי מבחינת המשמעות לחיים של הילד, להורים שלו, למשפחה שלו ולחברה כולה".
בשיתוף הוועד למלחמה באיידס וחברת גיליאד ללא מעורבות בתכנים